צריך להפריד בין עיתונאי ופרשן. מבחינת תחקירים עיתונאיים דרוקר ושפורר עולים עליו. מבחינת פרשנות זה בעיקר נתון לויכוח. מבחינת סקופים אני חושב שהוא משאיר להם אבק.
אתה חייב לשקלל סקופים שהתבררו כבלופים. דפנה ליאל נגיד מפרסמת כל דבר שמגיע אליה, בסוף היא תתפוס כמה סקופים.
יכול להיות, אבל לא בטוח שזה מספיק כדי להכתיר אותו כעיתונאי הכי טוב בארץ. לדעתי חלק גדול מהעניין שהוא מושך, נובע מהמסקנות והאמירות החותכות שהוא נוהג להשמיע, בנוסף לאמירות בוטות כמו "תומכי טרור" (כלפי החכ"ים הערבים).
איילת שקד בריאיון לקשת - נהגתי מאוד להעריך אותה למרות שאני חושב שהיא קצת קיצונית. אין לי בעיות עם הריאיון עצמו, אבל לא נראה לי הגיוני למה לקח לה כל כך הרבה זמן לבוא להתראיין. וזה נכון גם לגבי נפתלי בנט, שבקושי שומעים ממנו מאז נהיה ראש ממשלה. זה שנתניהו החליט שלא מתראיין לא אומר שגם להם מותר
למה הם חייבים להתראיין? שייצרו קשר עם הבוחר במדיה החברתית ולא בערוצים מסרחים מוטים. אנחנו בשנת 2021 לא חייבים לקבל המידע שלנו דרך הטלוויזיה, יש מספיק רשתות חברתיות וחשבונות רשמיים של בעלי תפקידים. שופטים אותם לפני המעשים בפועל ולא לפי ראיונות אצל חבורת העלובים של אל ג'זירה 12.
אני רק אומר שיש לבעיה הזאת שני פנים - יש את התקדים שנתניהו יצר של לא מדברים עם עיתונאים שאני רואה בו תקדים לא טוב. מסכים עם רומה שאפשר למצוא דרכים אחרות לתקשר, אבל בסופו של דבר יש ישראלים שלא נמצאים ברשת וגם להם מגיע לשמוע מראש הממשלה של כולם. חוץ מזה יש פה עניין יותר אסטרטגי טקטי - אני מרגיש (אולי אני טועה וזה לא מחובר למציאות) שאנשים עדיין לא מפנימים שבנט ראש ממשלה. לביבי יש עדיין הרבה כוח והשפעה, ומה שהוא עושה איתם זה רק לנסות לשמר את התפיסה שלו כראש הממשלה אפילו אם הוא כבר לא בלשכה. טוב יעשה בנט אם יפגין יותר נוכחות לדעתי. אנשים לא יאהבו אותו יותר, אבל מה לעשות, יש להופעה השפעה.
לתקשר אפשר תמיד, נתניהו היה עושה מסיבות עיתונאים כל יומיים. השאלה זה האם אתה מוכן לעמוד מול הציבור וגם להשאל שאלות קשות, וזה התפקיד של עיתונאים, ולא רק כאלו שבנו את הקריירה שלהם על ההצלחה שלך.
