לא יודע למה נתקעים על היהירות כמה שמסליד מהאנגלים. הרי דובר על זה פה, בטוויטר ובכל מקום, יש הייפ גדול יותר תמיד מכל מה שמגיע מאנגליה. יש גופי תקשורת שמנסים לצייר כל דבר פי כמה יותר מרגש ממה שהוא. קחו למשל את נבחרת ספרד. פאקינג המאמן שלה איבד את הבת שלו, חוץ מכתבה קצרה באולפן היורו לא שמעתי כמעט שמדברים על זה. ויש עוד סיפורים פחות חזקים מזה, אבל אף אחד לא מדבר על זה, במקום זאת רק מתעסקים בלגמד את כל מה שקשור לספרד, ויש לזה קשר ישיר. אז היהירות זה לא ההגדרה המדויקת לאנגלים, יותר האגוצנטריות, הניסיון לייצר בכח תודעה.
הסיבה היא שברוב אירופה צורכים את התקשורת הבריטית, את התקשורת האיטלקית או הספרדית צורכים בעיקר במדינות עצמן, אז הנבחרת האנגלית מקבלת יותר הד. זה לא רק בכדורגל אלא בכל תחום. בפוליטיקה, בתרבות. כאילו רבאק, רק לא מזמן מדינה שלמה פה היתה מרותקת למסך בטקס ההכתרה של הארי ומייגן. תשאל את הישראלים מי זה מלך הולנד הם יופתעו שיש שם מלך בכלל.
זה גם זה, בהחלט. אני זוכר שלפחות פעם היה להם גם קטע כזה של לציין לטובה שחקני פרמייר ליג של נבחרות יריבות. למשל יש להם סרט על מונדיאל 90. תראה איז שם הם נתנו לסרט הזה. הכל סובב סביבם. אין כמו הרגע שהם עפים הביתה.
נמני בתחילת המשחק "אנריקה ספסל את מוראטה כי הוא חבר של קייליני ובונוצ'י מיובה אז לא יהיה לו נעים מהם" כן אה
שכמר מאולץ כ''כ... מזכיר לי את עמיחי עם הדרמות מכלום לעיתים. נמני זה פשוט מביך. שדרים בפוזיציה ותו לא.
יפה לראות שבניגוד לערוץ הספורט בצ'רלטון כהרגלם לוקחים את העסק ברצינות, ומיד אחרי המשחק מעמידים פאנל מקצועי ביותר עם טל פרידמן וטילטיל.
