מאחר והדיון המקורי הפך להיות ברובו דיון על המשלחת הישראלית, פותח פה דיון נפרד לענייני יתר האולימפיאדה כמו הבחור מטוניסיה או מה שבא לכם.
ראיתי את תחרות הסקייטבורד במלואה. הדעות שלי אישית חלוקות. כי מצד אחד, יש הצדקה תחרותית להכנסת הענף למשחקים, הקונספט נחמד (שני סשנים של 45 שניות + 5 טריקים שהשניים עם הציון הגבוה ביותר נכנסים), יש מתח לעתים עם המתמטיקה, יש את ההזדמנות האחרונה, ללכת על הכל ואלמנטים שחשובים בספורט. מצד שני הייתה שם מעט זילות של המשחקים שאולי זה חלק מהאופי של הספורט, הם מתחרים עם הפלאפון בכיס ועם אוזניות עליהם ולפעמים הגישה הזו באה לידי ביטוי בוויתורים למשל בשני הסשנים החופשיים כשנשאר להם 15 ו 20 שניות והרמת ידיים בשלב מוקדם של התחרות. שורה תחתונה נהנתי. הייתה אגב הפתעה, כשהאמריקאי שהיה מדורג 1 והיה פייבוריט מובהק, פתח נהדר בסשנים החופשיים אבל התרסק בטריקים והתדרדר למקום השביעי. זכה ילד יפני בן 18 שלדעתי זכה לשיפוט מעט ביתי, אבל בהחלט היה נהדר.
מה נסגר עם האמריקאים. ביורובסקט עוד היה את התירוץ שהם באו עם סגל בינוני. הפעם הם הגיעו עם הכוכבים הכי גדולים שיש. גם התירוץ של 6 אימונים לפני התחרות לא תופס, במה זה שונה משאר הטורנירים שבהם כיסחו את כל הנבחרות? מצד שני גם באולימפיאדה הקודמת התחילו קצת חורק והשתפרו ככל שהטורניר התקדם, ועדיין הם לא התחילו בהפסד.
ככה זה שיש יותר מדי כוכבים בלי היררכיה, הכדורסל של האמריקאים נראה כל כך מאולץ. כל "כוכב" צריך לקבל את הזריקות והדקות שלו להוביל. זה עדיין אמור להספיק להביא את המדליה. בלי קשר הצרפתים נבחרת מעולה שמורכבת מכוכבי יורוליג ושחקני NBA לגיטימיים.
זאת אשליה, כי כשאומרים לך אירופאים אז ישר עולה לך בראש יאניס ויוקיץ' ודונצ'יץ' אז אתה אומר "באנה האירופאים בעצם לא פחות טוב מהאמריקאים" אבל בוא נזכיר שבכל נבחרת אירופית יש במקרה הטוב שניים כאלה. בנבחרת האמריקאית יש לך 6-7. אתה לוקח את הנבחרת הצרפתית שניצחה היום, חוץ מגובר אין שם אף אחד שנכנס לנבחרת האמריקאית. שוב דבר לא יכול להסביר את ההפסד הזה.
גם עכשיו האמריקאים זה ההימור הכי טוב שיש למרות המחסור בגבוהים מלבד באם, ג'אוול מגי שחקן נחמד והגיע כקישוט. בלי קשר מאז הכדורסל האירופאי השתפר פלאים, MVP - יוקיץ' FMVP - יאניס DPOY - גובר תוסיף את לוקה והפנים של הNBA היום זה לא מעט אירופאים. הנבחרת האירופאיות גם משחקים ביחד כבר שנים בניגוד לסגל האמריקאי שכל פעם משתנה בהתאם למצב רוח של השחקנים.
ואיך זה רלוונטי? אספו 12 שחקנים מעולים שלא שיחקו דקה ביחד מול נבחרות שמשחקות מעל עשור ביחד, הפערים מצטמצמים ואפשר להפתיע. חבל שסרביה שיש לה סגל מפלצתי לא הצליחה להעפיל לטורניר בגלל שכוכבי הNBA לא הספיקו להצטרף. אני בכיף לוקח את באטום לנבחרת האמריקאית. אם ג'אוול מגי בסגל אז גם מוסטפה פל האח יכול להיות.
אוקי אז גם את באטום, עדיין אתה מסכים איתי שהנבחרת האמריקאית טובה בהרבה על הנייר? נכון, אספו חבר'ה אקראים ונתנו להם אימון וחצי. אבל במה זה שונה מאולימפיאדות קודמות? הרי גם שם היה את אותו סיפור, חלק הבריזו אז אספו את כל מי שהסכים לבוא. ועדיין ארה"ב טיילה לזהב. אגב אני חושב שעושים פה קצת עוול לפופוביץ'. פופ זה מאמן של שיטה, ושיטה זה משהו שלוקח זמן להנחיל, ובטח לא 6 אימונים. הוא גם מאמן שלא מסתדר עם סופרסטארים שחושבים שהם יותר גדולים ממנו, ראה מקרה קוואי. אז עכשיו יש לו על הראש גם את דוראנט וגם את לילארד. גם הקטע שהצמידו לו את סטיב קר בכלל גורם להרגשה של משחק אולסטאר.
אמרתי ואחזור על זה שוב, האמריקאים פייבוריטים לקחת את המדליה בכל מצב אבל בניגוד לשנים עברו הפסדים שלהם זה כבר לא הפתעה כל כך גדולה במיוחד לא לטופ של הנבחרות כמו צרפת, ספרד, סרביה, אוסטרליה וקנדה. הפערים הצטמצמו, רוב השחקנים בנבחרות הגדולות משחקים ברמה גבוהה בין אם בצמרת היורוליג או בNBA(גם אם לא הכוכבים של הקבוצה) בנוסף ליתרון של כימיה בנבחרת שאין לאמריקאים.