ו... הוא יצא מזה בגדול. כמו שלג'וקוביץ' היו זמנים קשים (מסוג אחר) והוא יצא מזה. לא חושב שחוזק מנטלי זה לעולם לא להתפרק ולסבול מקשיים, אלא להתגבר על זה ולא לתת לזה להכניע אותך.
יפן בג'ודו: 10 מדליות - 8 זהב, 1 כסף, 1 ארד. כל קטגוריה כמעט פודיום. מטורף לחלוטין. Sent from my M2007J3SY using Tapatalk
פעמיים השנה יוצא לי לראות בלייב את טדי רינר מפסיד, הזייה. כמה הוא 2 הפסדים ב152 קרבות? הבן אדם הוא הGOAT של הג'ודו אבל ויתר במקביל על אופציה לקריירה מפחידה בMMA(אולי בכל זאת עכשיו?) בכבד.
ביילס היא הדרלינג של התקשורת, היא אישה, היא שחורה, והיא עברה פגיעה מינית מצד רופא הנבחרת. או במילים אחרות, שילוב קלאסי שדוחף את התקשורת להתכופף בפני כל מה שהיא עושה. כפי שכתבת, זכותה לפרוש, הכל בסדר, אבל היא לא איזו גיבורה גדולה. רק שבמקרה שלה, יציירו אותה כגיבורה ולא משנה מה תעשה. אם היא היתה ממשיכה להתחרות, מבצעת תרגילים גרועים ועולה לנבחרת שלה בהפסד - גם אז היו מספרים איזו גדולה היא ואילו תעצומות נפש יש לה.
אבל היא לא הייתה נוטשת. להיות גרוע ביום מסוים כל אחד יכול. מה שהיא עשתה שיא האגויזם. כל דבר אפשר למכור באור חיובי, זה ממש נכון.
טדי רינר עם מדליה אולימפית רביעית בקריירה, הפעם ארד. המושג GOAT נתפר למידותיו. והמושג דומיננטי מקטין אותו.
רינר הוא האלכסנדר קארלין של ג'ודו. למי שלא יודע קארלין במשך יותר מעשור שלט באופן מוחלט בהיאבקות יוונית-רומית במשקל כבד. בסידני 2000 כולם צפו שיעשה מדליית זהב רביעית, אבל בגמר הפסיד לרולון גרדנר האמריקאי. בחצי הגמר גרדנר גבר על יבסייצ'יק שלנו.
אפשר להוסיף לרשימה את מה לונג הסיני - 3 פעמים ברצף אלוף העולם בטניס שולחן והאלוף האולימפי מריו. היום יש לו גמר נוסף נגד בן ארצו פאן ז׳אדונג וכל זה אחרי פציעה שעבר ואני ביכלל מדבר רק על התארי היחידים שלו. הוא גם כרגע אלוף העולם בזוגות ואלוף אולימפי קבוצתי מלונדון ומריו ועוד שלל מדליות זהב בזוגות ובקבוצתי באליפויות העולם השונות וזה בספורט שהתחרותיות בו מטורפת בעיקר לסינים
רינר חייב לעבור לMMA אם יש לו רצון להמשיך בחיים בספורטיביים ולעשות כסף. המשקל הכבד משווע לכשרונות ויחסית קל מאוד לעשות את המעבר הזה(גם בגיל מאוחר) אם יש לך רקע ELITE בג'ודו ולעשות ריצה רצינית בטופ(ראוזי). יכול לעשות הרבה מאוד כסף אם יעבור לתחום הזה, אני לא אתפלא אם מהר מאוד דנה יקפוץ על המציאה. לגבי ביילס, היא מספרת בפתיחות שהיא פחות או יותר חווה התקפי חרדה שהיא לא מסוגלת לצאת מהם מהרגע שנחתה בטוקיו. בענף שהיא מתחרה בו זה מסוכן מאוד(בטח ברמות התרגילים שהיא עושה). היא כותבת שהיא לגמרי הייתה בבלייק אאוט ולא הבינה איך בכלל נחתה על הרגליים(גם באימונים זה קרה לה). איפה האגואיזם פה? מי שלא חווה מעולם התקפי חרדה כאלה לא יכול לשפוט ספורטאי שמתמודד עם זה. כמו לדרוש מחרש לשמוע.
תקשיב אני לא פריאר בפינג פונג, אבל מה שראיתי היום הימם גם אותי. זה היה נראה כמו משחק מחשב. מה לונג הזה בהחלט הצדיק את הכינוי הדיקטטור.
שני מאסטרים. היו שם כמה RALLIES פסיכים לחלוטין. לא מבין איך אפשר להגיע לרמות כאלה בכלל. תודה ל @robertocarlos.m על ההמלצת צפייה.
