אריאס, לואיס מרין, פיטר קרגיל, דדי בן דיין(בתחרות עם משה גלאם), התלבטות בין קלמי סבן לשמעון מנחם(אבישי ז׳אנו כמובן היה מנצח אבל לדעתי רק במכבי חיפה הפך למגן) שלום תקווה, עלי מוחמד, אבישי ז׳אנו ערן לוי(התלבטות עם איציק זוהר-לדעתי ערן תרם למכבי נתניה יותר), יגאל מנחם, דיא סבע. הרכב סופר התקפי אבל זו מכבי נתניה. זה ה DNA. גם בימים הגדולים זה היה חיים בר מאחורה וכל השאר תוקפים. תוך כדי החשיבה עלו לראש גם שטראובר, אמיר שלח, פיזנטי שראיתי קצת אבל ממש את הסוף וכקשר, שקווירין שנתן עונה גדולה והיה שחקן השנה באסיה(בזכרון שלי, לא מוצא סימוכים לזה), רוני לוי שראיתי עונה בנתניה בין האליפות שזכה עם בני יהודה לבין התקופה הזוהרת שלו במכבי חיפה אבל אין לי איזה זכרון מדהים ממנו חוץ משער שיוויון בבלומפילד נגד הפועל ת״א. אלן מסודי, לארי קאיודה. האמת שבמבחן אריאס יכולים לעמוד גם טל בנין ומוטי איווניר. אהבתי מאוד גם את גיא שרעבי, לאסלו צה ונועם שוהם אבל זה היה בליגה שניה בעונה מאוד משמעותית עבורי כאוהד- של עליית ליגה אחרי 4 שנים כל כך ארוכות בליגה ארצית. Sent from my iPhone using Tapatalk
קשה, אבל הנה שלי, ביהלום: שוער: שורה אובארוב. נכנס בעיקר כי הוא קונצנזוס ענק, תחרות עם ראיקוביץ'. מגנים: סבוריט ואבי כהן הירושלמי. השני הוא גיבור העונה הראשונה שאני זוכר לגמרי ולא כאירועים נקודתיים (מניח שהדחקה משחקת תפקיד). בלמים: קרלוס גרסיה ואיתן טיבי. התלבטתי מאוד בין טיבי לפולוקרוב, אבל מדובר בצמד שהיה מעולה לאורך זמן. חוץ מהם היו לי הרבה שמות בראש, חלקם הגדול היה עם פיקים יחסית קצרים או פשוט לא שיחק מספיק במכבי - אמאדור בעונות השנייה לגמרי חלק מהדיון, למשל. קשר אחורי: גל אלברמן. קשרי אמצע: ניר קלינגר ונוסא איגיבור. השני שנוי במחלוקת, אני יודע, אבל כתבתי עליו מספיק. הראשון עדיין אגדת מכבי. בעמדה הזו יש רשימה ארוכה של שמות פוטנציאליים. קשר מאחורי החלוצים: אבי נמני. לא צריך להרחיב. חלוצים: ערן זהבי (גדול שחקני מכבי, לפחות מאלה שראיתי) ואלי דריקס. דריקס נכנס בעיקר בגלל הוותיק במכבי, ראויים לאיזכור גם קיארטנסון (גדול הכובשים הזרים במכבי), פריצה (חלוץ על אמיתי) וקוביקה, שאני חושב שהיו איכותיים ממנו. את בני טבק אני לא לגמרי זוכר, כאמור לעיל.
כשיהיה לי זמן ארכיב את נבחרת מכבי שלי והיא תפרק את הנבחרת של אורימור ללא רחמים. ג'יזס, מה זה צריך להיות.
לוקאס סאשה לא נכנס אצלי לשום דיון, שחקן מרכז שדה לא רע שיודע להצטרף לרחבה והפס שלו בסדר. הוא לא אגרסיבי מספיק, לא לוקח על עצמו, הוא התאים להפועל ת"א שמחפשת את עצמה ולדעתי בספק אם הוא מחליף בקבוצות החזקות שלנו ואפילו אלה שסתם סיימנו במקום השני לפחות. אתה יודע מה, אפילו שי אבוטבול, השחקן של לפני הפציעה שלא היה כל כך איטי. הכדורים הצידה למגנים, ההרמות, הבעיטות החופשיות וכמה גולים גדולים. הרי סאש נתפס כגדול כי הוא היה מאוד מחובר ואהוב לקהל. אני חושב שלגבי פאצ'לקה - חיזרו אחריו כל כך הרבה זמן, הגיע ובסוף היה סתם בלם. נפלנו גם איתו וגם עם פרנסמן, למרות שבאותה עונה לדעתי הבעיה הכי גדולה שלנו הייתה הפציעה של שכטר. ווצ'יצ'ביץ' לא היה עוזב בינואר אבל הוא היה שחקן מעל הליגה, חד משמעית, זה רגע מכונן בקריירה ובחיים של זהבי עצם זה שהיה לסרבי את הקריש דם הזה. שכטר הציג את הכדורגל הכי טוב שראיתי אצל חלוץ בהפועל; תמוז עשה הישג כשזכה בתואר מלך השערים אבל גם הוא אכזב במשחקים האחרים ונשען על קבוצה חזקה; דמארי הכי 'סחב לבד' מביניהם. שתי קטגוריות נוספות בונוס: הפלופ הכי גדול חוץ מאלה שהכניסו אותנו לחובות ענק - אלרואי כהן שהגיע בהרבה כסף (20% על הכרטיס של שכטר!) והיה בלרינה; גם סזאר מנדיונדו.
עמדת השוער היסטורית היא עמדה שחורה מבחינתנו, בימים טובים זו עמדה בינונית עד טובה, לא יותר. דודו גורש/אסי רחמים- גורש כנראה היה מעט יותר טוב גדי חזות, מיגל ויטור, ויליאם סוארז, דדי בן דיין אוגו, הובאן וואקמה, חלילוביץ, מליקסון ברדה Sent from my SM-A530F using Tapatalk
אלון חלפון הרס לאלון ברומר קריירה די מבטיחה. עם כל הכבוד הוא לא הספיק לדעתי להכנס באמת ללבל של להיות ב - 11 הטובים יותר. שלח כפי שכבר צוין בנושא אחר, היה בלוף גדול. בית"ר והפועל חיפה אכלו איתו לקרדה גדולה. בשביל נתניה הוא היה סבבה.
גורש סיפור לא שגרתי. שחקן שרק בגיל 35 מגיע לקבוצה גדולה ובהחלט היו לו מניות באליפות. זה סיפור קלאסי של כורה פחם, בן אדם שבא מלמטה ופילס לעצמו את הדרך לאט לאט, בלי יחצנים ובלי רעש.
שמעון גרשון נעצר על 50 הופעות בנבחרת ישראל, רן בן שמעון (כן, מודע לכך שהיה איטי) עם 34 למשל. לשלח היה טאבו לא מוסבר ממש. אסי דומב לא היה בלם ממש מוביל כאן ואולי אני קצת מגזים והוא היה במקום הנכון אבל רק שלוש הופעות לדוגמא? אגב לאוהדי באר שבע, מן הסתם הייתי עדיין צעיר אבל יוסי בניון נתן עונה מטורפת גם במספרים וגם בשואו ביחס לכך שהייתה לכם קבוצה לא טובה שירדה ליגה והוא היה בן 17-18. האמת ש'קשה לי' עם הכנסתו של איגיבור, הוא שחקן עם פיזיות וטכניקה אבל לא מספיק חכם להיות קשר מרכזי לדעתי, הוא היה עוף מוזר. בהפועל בכלל פתח בסערה כקשר כנף בזכות המהירות שלו. * ברח לי שוב מהראש לגבי הפועל תל אביב, כנראה שההפתעה הכי גדולה שאבחר היא מהראן לאלה. הגיע בגיל לא צעיר מליגה נמוכה. ברור ששחקן כזה יהיה עם מוסר עבודה עצום, והוא בכלל בחור צנוע, הודה על כל דקה. ועדיין - גולים נגד מכבי תל אביב ובית"ר ירושלים, שקט נפשי מול השער, שער הניצחון בקריית אליעזר ועוד..
מה הבעיה עם דריקס? חוץ מזהבי איזה חלוץ גדול יותר היה למכבי ולאורך שנים(כי אני יודע שאתה הולך לכתוב קוביקה)
