היא קיבלה גם משחק נפל מאנטוניו, בנוסף למשחק גדול של ואן דייק. כנראה שזה ביחד. אי אפשר להשוות בין ההופעות של ווסטהאם לארסנל או בכלל ביכולת בין הקבוצות מאז שמויס הגיע לשם. ווסטהאם הציגו הופעה הרבה יותר משכנעת מולכם (10-5 בעיטות מול ווסטהאם, 12-3 בעיטות מול ארסנל, וזה הרי עדיין מחמיץ את התמונה המלאה*). כמובן שגם הם ויתרו על ניסיון להחזיק בכדור, אבל הם לחצו בדיוק מתי ואיפה שצריך, והוציאו מתפרצות מסוכנות מספיק פעמים בשביל לכבוש שערי שדה גם ללא משחק נוראי של אליסון. תוכנית משחק פשוטה ונכונה עם הוצאה לפועל טובה בעשרות מונים ממה שארסנל הציגה אתמול ("משעממת פאסיבית וחסרת מושג"). אני לא יודע למה אתה מתכוון ב"מחמאות שהורעפו", אבל אני חושב שאי אפשר להחליק על העובדה שמויס עושה עבודה מצוינת מהרגע שהגיע לווסטהאם. הוא הגיע לקבוצה מטומטמת עם זרים פרימדונות ומהר מאוד הטיס את כולם שם על טיל, הפך את אנטוניו לאחד החלוצים הטובים בליגה, פגע עם רכש מדויק (זומה, סוצ'ק, בואן, בנרחאמה), קידם את רייס, נתן זהות ברורה לקבוצה עם כדורגל אגרסיבי ומאורגן שגם יודעת לצאת טוב למתפרצות. שורה תחתונה זו קבוצה שכבר עונה שניה מטיילת לה בטופ 4 עם הזדמנות לא רעה גם לסיים שם אם כל הכוכבים מלמעלה יסתדרו אצלה ואצל היריבות. אם היה מדובר במאמן צעיר או אהוב יותר בתקשורת הוא כבר היה מועמד ליונייטד (רודג'רס). * - מול ווסטהאם היה משחק coast-to-coast שיכול היה ללכת לכל כיוון. מול ארסנל היה יכול להסתיים גם 7-0 על ניוטרל.
לפחות בחלק הראשון של קדנציה של סולשיאר ניסו למכור נראטיב של ברקזיט יונייטד. תראה את חלון הקיץ של 2019 למשל. סולשיאר גם סופר פופוליסט ופופוליסטי מאוד לשפוך כסף על שחקנים מקומיים לאור ההצלחה של הנבחרת. זה שוק מאוד מנופח. הדור האנגלי באמת איכותי, אבל ברצינות בפועל כל המקומיים ביונייטד אוברייטד פרט למייסון. מקטומיניי גם למעשה אנגלי כן.
בול. יפה שמישהו שם לו מראה, סוף סוף כי בלי הכדורים הוא חוזר ללופ הזה של להזכיר כמה רק ביונייטד יש אנגלים אוברייטדס. מוסיף גם את סטרלינג, שים לו אותו ביונייטד בשמאל והוא כותב עליו את אותו חרא שהוא משפריץ על ראשפורד. שים את סאנצ'ו בסיטי אגב והוא כותב שזה בינגו. "בניגוד ליונייטד שהחזירו אוברייטד כמו פוגבה, סיטי ידעה להחזיר כשרון אמיתי שהתבשל למפלצת". חמאה על המצח, שקוף, כמו תמיד.
מסכים עם זה. לא היה דמיון בין ווסטהאם לארסנל. ארסנל נראתה פאסיבית ולא מאיימת(למעט איזה 20 דקות בפתיחה), במשחק נגד ווסטהאם גם בלי הטעויות של אליסון ורוברטסון היה שם משחק די שקול. ווסטהאם לגמרי יישמה את המשחק שלה שם בלי השליטה בכדור והייתה מסוכנת מאוד ביציאות קדימה. בכלל משחקים נגד ארטטה הם כמו המשחקים של קלופ מול סולשאייר, אתה יכול רק לסבך את עצמך אבל כמעט ואין חשש שהיריבה ממול תאתגר את ההגנה שלך. להעמיד קבוצה שמסוגלת גם לתקוף ברמות האלה זה WAY 2 MUCH בשביל שני אלה.
מצחיק, פאלמר בשתי הופעות בסיטי מגיע בערך להספק של גריליש(אולי אפילו הראה יותר). סילבה וקאנסלו בינתיים בנבחרת העונה. אין אצליהם משחקים של פחות מציון 7.5, כל בישול של קאנסלו העונה זה טרנט.
קאנסלו זה לא כדורגל. זה סקס. וזה היה ככה בכל מקום שראיתי אותו. להדביק לו את סילבה בכושר של 18/19 זה טירוף. מהרגע הראשון זה היה צריך להיות אחד הצמדים החזקים בליגה. לדעתי רק התחכמות של פפ האטה את הבלתי נמנע.
סילבה בלי החלוץ של פפ משחק יותר חופשי העונה(ממש בכל עמדה בהתקפה). אחת ההזיות הגדולות זה לחשוב שפפ היה בכייף מוכר את ברננדו הקיץ הזה אם היה מקבל 55-60 מליון אירו עליו. משוגע. קאנסלו זה דבר מדהים. לא ראיתי בחיים שלי מגן ששאשכרה מרגיש וורלד קלאס בימין ובשמאל. תשנה לו את האגף לרגל החלשה זה לא יזיז בקצת מהFORM שלו. יכול לא לשחק שלושה חודשים מגן ימני, תשים אותו שם וזה יראה כאילו מעולם לא הזזת אותו משם. מדהים, מהגדולים והלא מספיק מוערכים שדרכו על הדשא באנגליה. קשר שמאלי,מסכים הטיימינג במסירות שלו מזכירות את הכדורים של מסי ודה בריינה(כשהוא גם יודע להכנס לקישור ולתת אותם). אבל בכושר של טרנט זה שווה איזכור. שני מגנים נהדרים שנותנים הרבה יותר מתפקיד של מגן בהגדרה. כמות הכשרונות שיש בליגה הזאת מדהימה.
גם טרנט מוסר כאלה, רק שהוא לרוב בצד ימין אז פחות יש צורך לתת עם הפאלש. אין ספק שקאנסלו שחקן ענק, כבר בזמן אמת זה שיובה הסכימו למכור אותו היה הזוי. בסיטי יש לא מעט אנגלים (שילמו עליהם הרבה מאוד כסף) וגם האקדמיה שלהם מפוצצת בכשרונות גדולים מאוד. זה נחמד שהם יכולים לתת סטירות עם הזין כמעט לכל קבוצה באנגליה (חוץ מצ'לסי) ולקחת להם את הצעירים הכי מבטיחים שלהם. אין את ראפיניה היום, אבל ג'ו גלדהארט (משהו כזה) עולה בהרכב. כישרון טוב מאוד. סקאוזר שלידס החתימה מוויגאן. מזכיר קצת את רוני - בריון, פצצות בשתי הרגליים ועובד קשה מאוד על הדשא.
צ׳ילוול רק חזר לאחרונה לעניינים אחרי פתיחה מעולה של אלונסו. יש כמובן גם את הצמד המגניב של ברייטון, ועוד כמה שמות מעניינים ברחבי הליגה (סוטון, לסטר, ברנטפורד). שנה חזקה מאוד של מגנים, אולי אפילו סימן לבאות לקראת מגמה (דומיננטיות של 3 בלמים, חשיבות יכולת התקפית של מגנים). אבל השלושה למעלה בלבל משלהם העונה.
