מדובר פה נטו על יכולת, בלי קשר למחיר. אלמוניה סאנטוס - סילבסטרה - סקילאצ'י - ליכשטיינר אבואה (בעמדה הזו) - ג'אקה - דנילסון - וויליאן צ'אמח - ג'פרס מודה שאני יכול לחשוב על לפחות עוד 3 ואריאציות של הרכבים רק מהמאה הנוכחית.
מבין למה ליצ'י שם, אבל זה צובט בלב, כי לדעתי בשיאו הוא מועמד ראוי ל11 של יובה בכל הזמנים כמגן ימין(בהנחה וזאמברוטה בשמאל)
הוא הגיע לארסנל בתור שחקן שסיים את הקריירה ובא כדי לנסות לתרום מהניסיון שלו. Sent from my SM-N970F using Tapatalk
ביחס לציפיות? אין מה להשוות בכלל. ג'ילארדינו הגיע לקבוצה אדירה ועם ציפיות להוביל את ההתקפה שלה ביום שאחרי אינזאגי/שבה אחרי שקרע רשתות בפארמה. לואיז אדריאנו היה אחת הרכישות הכי פחות מעניינות באחת התקופות הכי שחורות בהיסטוריה של המועדון. ההתלבטות שלי דווקא הייתה בין ג'ילא לריקרדו אוליביירה. אבל מהאחרון התייאשו די מהר, הוא עלה פחות והצליחו להחזיר חלק נכבד מההשקעה עליו.
איזה שותף מלא? אלגרי העיף אותו אחרי משהו כמו שלושה חודשים. מילאן התחילה להמריא מאז שהתחיל להידחק החוצה מהרוטציה. בעונה שלפני הוא נתן מספרים אבל לחלוטין על תקן רונאלדו ביונייטד של העונה, מינוס המקצוענות.
אמת. אבל פח הזהב תמיד חולק לשחקנים שהיו מהם ציפיות ולא לכל מיני קייסוקה הונדה/וולטר בירסה שהגיעו בתקופה שמילאן כבר בעצם אמרה לכל העולם שהיא לא בקטע של להתחרות. יש לא מעט מועמדים אחרים לעמדה הזאת אבל אף אחד לא היה שילוב של ציפיות + תרומה רק במספרים + נוכחות מסרטנת כמו רונאלדיניו.
אם כבר כמה סוכנים זרים הגיעו הנה להרכיב את נבחרת הפחים שלהם מליגות אחרות... היץ טוליאן-הומלס-טופראק-שולץ רודה-קאמפל* אנדריי יארמולנקו-יוליה בראנדט**-אנדרה שורלה אימובילה * דאהוד היה קרוב להיכנס לעמדה הזאת אבל הוא השתפר מאוד בשנה האחרונה, הצליח איכשהו למחוק 3.5 שנים של כלום בשנה אחת ** בניגוד אליו יוליה בראנדט נותנת רק חצי שנה טובה עד עכשיו ויש לה עוד הרבה להחזיר על עוגמת הנפש שחווינו מאז שהגיעה כדי שתצא מהרשימה. גם אין יותר מידי מועמדים אחרים להיכנס לשם. כל מי שנכשל כמס' 10 בדורטמונד עשה את זה בקדנציה השניה (גצה, קגאווה) כשהקדנציה הראשונה הייתה טובה מספיק כדי לרשום את שמו באותיות זהב בדפי ההיסטוריה של המועדון.