הסארי בול הוא באמת פילוסופיה, אבל כזאת שדורשת 11 שחקנים נטולי אגו שרואים את עצמם חיילים של השיטה. מספיק שיהיה סופרסטאר אחד שידרוש כל הזמן את הכדור אליו והשיטה חדלה מלהתקיים. אצלכם זה היה הזאר, אצלנו רונאלדו.
אם רגע ניקח את הדיון לשחקנים אם מאמנים שציפינו מהם - מאמן - מרצ׳לו ליפי. לא יודע מראש מה הגנרל של יובנטוס חיפש באינטר בתקופה שמוראטי פיטר ארבעה מאמנים בעונה - אבל גם טראפטוני וקונטה עשו את זה (לפני ואחריו) אז אולי זה כן היה סביר. מגן - פאנוצ׳י כנאמר? אולי גם פרנצ׳סקו קוקו? אבל האכזבה הבאמת גדולה שלי הייתה אלברו פריירה. אוזיליו שלף אותו מפורטו תמורת סכום לא מבוטל, והוא באמת היה בתחרות עזה עם נגאטומו על המגן הגרוע ביותר שראיתי באינטר. בלם - מה השאלה, קנאברו. גם וידיץ׳ הגיע בקול תרועה רמה, אבל פשוט שום דבר לא הסתדר. קשרים - בעיקר מה-banter era. קוזמנוביץ׳ כנאמר, היה פשוט קטסרטופה. ובאמת ציפיתי. מעניין שמשלישיית הבלקן - קובאצ׳יץ׳, ברוזוביץ׳ וקוזמנוביץ׳, בסוף השחקן היחיד שיצא טוב באמת הוא ברוזוביץ׳ (אצלנו, לא יודע איך קובאצ׳יץ׳ בצ׳לסי). הם הגיעו לדעתי באותו החלון בינואר. חלוצים - אוסבלדו מן הסתם. אבל לצערי אפילו אדריאנו 2007-2010 היה אף הוא נורא. ממש קיוויתי שיחזור לעצמו וזה לא קרה.
וידיץ' בה כבר גמור פיזית לגמרי. הוא לא באמת חזר לעצמו אחרי הפציעה בבאזל. כישלון ידוע מראש. היה צריך לפרוש אחרי שסיים עם יונייטד.
אנסה להרכיב משהו מולנסיה- סילסן גאורדאדו, איימן אבדנור, אורבן, מונטויה תופל חאבי פואגו רומאו אנצו פרס באצ'ואי מאקסי גומז
