איזו תרבות הייתה בליברפול? יש דמיון מסוים ליונייטד. להתרפק על העבר, סטנדרטים נמוכים יותר מהיריבות, בחירת מאמנים ושחקנים לא טובה. אם נגיד נלך לתקופה יותר מודרנית של רודג'רס אז מבנה מועדון לא הכי ברור, פאזל שלא מורכב נכון מה שגם השפיע לרעה על רכש. אוהדי יונייטד כל השנים חוששים מליברפוליזציה, אבל רובם ממש דומים לאוהדי ליברפול ב -30 שנה ללא אליפות ובדעות שלהם. תרבות מועדון זה קודם כל סטנדרט, ערכים שאתה מעודד. איך אתה מנהל את הדברים ביום יום. מהבחינה הזו התרבות של יונייטד שההנהלה חסרת מושג בכדורגל ורק משרתת מאמן הסטורי זה דבר רע מאוד במציאות של היום וצריך שתרבות כזו תחלוף מהעולם. אם אתה חושב שהגלייזרים הם הבעלים הגרועים הראשונים אז אתה טועה.
תשאל אותו איזה רעיונות הוא אמור להטמיע ברמה הניהולית. לא תהיה לו תשובה לזה. מכאן נחזור לדיון הפילוסופי מהלולאה הלא נגמרת על ״מלחמה, משחק ישיר, לחץ מתמשך על הכדור״.
שוב אתה מדבר בסיסמאות, תסביר לי איך מה שאתה אומר שנשמע טוב ללא ספק על הנייר, בא לידי ביטוי בזה שבקבוצה ישחקו שחקנים טובים מספיק, שיהיה משחק לחץ מתואם, שיהיה שחקן שיודע לשבור הגנה במסירה, שיהיה לך קישור שלא מורכב מנכים או פנסיונרים. מה הקשר בין התרבות והערכים לבין זה שבמשחקים ביונייטד ליצנים כמו מאטיץ', פרד, לינדלוף, לינגארד, הגוויה של קבאני, דאלוט ועוד. יש לזה פיתרון מאוד פשוט - מאמנים כמו קלופ ופפ לא היו מחזיקים כל כך הרבה פחים בסגל למשך 3 או 4 שנים ואפילו יותר
זה אומר לבנות תשתית להצלחה, אם הייתי יודע בדיוק מה זה אומר הייתי הולך לנהל מועדון כדורגל. בגדול - מינוי אנשי מקצוע נכונים (מנג׳רים, מאמנים, סקאוטים, פסיכולוגים), הנחלת רעיונות כדורגל שיחלחלו לכל המועדון (לדוגמה, משחק לחץ גבוה. כל מנג׳ר יכול לבצע את זה בצורות שונות אבל העקרון עצמו עקבי), שדרוג מתקני אימונים ברמה הפרקטית שיכולים לשרת את אנשי המקצוע. תקרא קצת מה הוא עשה בהופנהיים ובלייפציג, זה בטוח יהיה יותר ברור ממני.
לא ססמאות. בפועל זה מתבטא קודם כל בעידוד סטנדרט נמוך באימון ובדרישות משחקנים. הקבוצה מתגמלת שחקנים חוזים גבוהים חדשים מבלי שהם באמת עומדים בציפיות ונתקעת עם הרבה בינוניים וחלשים. אין לה אינטגריטי מקצועי. היא משקרת לשחקנים. אין במועדון שום מערכת מקצועית שתציב את הסטנדרט. זה לא רק מאמן, זה הרבה מעבר ניהול מקצועי יום יומי. זה לא היה קיים. הקבוצה לא אסרטיבית בשוק ולא יודעת מה היא רוצה אז למה אתה מצפה? הייתי מופתע אם קבוצה כזו הייתה מצליחה בתנאי תחרות הקיימים באנגליה. הפיתרון הפשוט פפ וקלופ? בעקרונות העבודה שבהם אפשר להנחית במועדון שחקן רק משיקול של מכירת חולצות או מניות או אם אתה מגביל בכל חלון קיץ ל - 3 רכישות ונמנע מלהפטר מדדווד, נמנע מלבצע שינוי עמוק ורק מורח את הזמן, לא פפ ולא קלופ היו מצליחים. מתי תבין שרמת הריקבון אחרי כל השנים היא כזו, שנוצרו תנאי כישלון לכל מאמן. קלופ נדרש לעזרה של מנהל מקצועי בליברפול ונדרש לכל התמיכה של המערכת שלו. רד מזה אין מקום למודל פרגוסון. לא בסיטי ולא בליברפול יש מודל כזה. אנחנו ב - 2022 לא ב -1992.
אמממממ אז זהו שזה לא מדוייק. רוב השחקנים שזהרו תחתיו בלייפציג הגיעו בין התקופות שהוא היה במועדון. כלומר, לא הוא הביא. שחקנים ממש שלו- Ralf Rangnick - Purchased players | Transfermarkt Ralf Rangnick - Purchased players | Transfermarkt מכל הרשימות האלה- שלושה שחקנים היוו חלק משמעותי בקבוצה שלו. הראשון שוער שמגיע מזלצבורג(כשהוא היה הספורטינג דירקטור שם וזו קבוצה בת), האיידרה בכסף שעובר מכיס שמאל לימין(זלצבורג ללייפציג) וטיילר אדאמס שהיה כשרון לא קטן באמריקה אבל גם הוא תחזיק חזק....מגיע מקבוצת בית של רד בול. הרבה מיתוסים על ״העין שלו״ והיכולת שלו לבנות. ובסוף שלושה שחקנים משמעותיים שעוברים מקבוצה אחת של רד בול לשנייה.
למה אצל פפ, קלופ, קונטה לא שומעים דיבורים על פילוסופיה אלא רואים באופן עקבי בכל קבוצה שהם היו את הדרך שהם רוצים להתוות את השחקנים שמתאימים לדרך הזאת. למה רק אצל כל המאמנים הכושלים הפילוסופים בשקל מעלי אקספרס כמו ראגניק והנכה הארגנטינאי מלידס ביילסה אתה רואה שבוע אחרי שבוע התפרקויות מביכות, חוסר מושג בהעמדת קבוצה על המגרש, ורזומה של קריירות כושלות במקרה הרע ובינוניות במקרה הטוב
מאמן לא צריך לדבר יותר מדי. את הפילוסופיה רואים במגרש. מי שמדבר הרבה ומפזר תעמולה זה כל הסולשיארים שאין להם שום כישורי אימון ושום רעיונות גם. ביילסה מתאים כמו כפפה ליד ללידס. ביילסה אכן לא גמיש ולא מתאים למועדון טופ. יש רעיונות ויש יכולת יישום. אף אחד לא טוען שרנגניק הוא מאמן לטווח ארוך. אני לא מבין למה אתה נתקעת על ההטרלה של יוכין. זה עלבון לאינטלגנציה לחשוב שאין הבדל בין אולה לביילסה או רנגניק.
נו בדיוק ככה וראגניק זה הדוגמה המושלמת. מאמן שמדבר כאילו הוא פרופסור ובפועל הקבוצה שהוא מאמן נראית כמו זבל מוחלט, לא רק ברמת השחקנים, אלא גם בהעמדה הבסיסית ביותר שלה במגרש
גם גוארדיולה צריך צ׳יקי בגיריסטיין (האיש עם השם המעצבן בעולם) מעליו, וגם קלופ לא היה מצליח באותה מידה בלי מייקל אדוארדס בליברפול או מיכאל זורק בדורטמונד. ראנגניק הוא בגיריסטיין/אדוארדס/זורק, לא גוארדיולה/קלופ. בגלל זה אחד הדברים שהוא כן ייבחן עליהם זה מינוי המאמן הבא של יונייטד.
מעניין מאוד, זה רק מחזק ומבסס את התחושה שלי שמדובר באיש מכירות מעולה שמדבר בשפה גבוהה, ולכן מצליח לשכנע אנשים שהוא איזה מומחה לכדורגל וניהול כשבפועל אין לו מושג באימון כדורגל
דוגמא למה? בפועל הוא בנה מערכת מקצועית מאפס של רד בול. ב - 2011 הוא עצמו פרש מאימון יום יומי והתמקד בניהול. הסברתי למעלה מה היו הישגיו גם כמאמן זמני בלייפציג. אתה מזכיר לי פרשן בערוץ הספורט שבודק תוצאה בלייבסקור בשבת. שוב אתה יכול להפסיק לראות את יונייטד העונה. לא תראה משהו טוב. תהיה אובייקטיבי, תשפוט לפי החלטות ניהוליות. לשם זה הוא הבא.
לא, קלופ וגוורדיולה זה מאמנים ענקיים בזכות עצמם. ראית איך סיטי נראו עם בגירסטיין הזה לפני שפפ בא, הם היו בדיחה מוחלטת ביחס לכסף שהיה להם, הם זרקו המוני כספים על ליצנים כמו מנגאלה, סאניה, ווילפריד בוני, הביאו את פלגריני הבינוני מינוס לאמן ונתנו לקריזות של יא יא טורה לנהל את הקבוצה, כל זה עם בגירסטיין לפני שפפ הגיע לשם. אם פפ לא היה מגיע לסיטי, הם היו נראים כמו יונייטד של היום, זריקת כסף על אוברייטדים. ההצלחה של קלופ, פפ וקונטה בקריירה היא רק בזכות עצמם, לכל האדוארדסים, בגירסטיינים וצורקים יש חלק מאוד משני עד לא קיים
בדיחה מוחלטת זה יונייטד. סיטי הישגית החל מהזכיה בגביע של 2011(מתי צ'יקי בא לא זוכר בדיוק). אתה יכול לבוא בטענות שהם עוברים על חוקי פייר פליי ויש להם כסף אינסופי, אבל די ברור שיש שם פילוסופיה מקצועית, כיוון ברור, דרך ויש קשר בין החלטה להחלטה. החלטות רכש מוטעות יש לכל אחד. יונייטד מבזבזת יותר כסף מסיטי, ואין לה כלום ושום דבר שקשור לכדורגל. אין לה שום יסודות אפילו.