עד העונה הוא עשה את זה (צבירת נקודות). מה שהודג'סון עשה זאת לא חכמה מבחינתי, כמו שרשמתי. כמו שפה בארץ מתלהבים לי מאבוקסיס למיניהם - להגיד לכולם להישאר מאחורה ולהעיף כדורים לשני שחקנים בהתקפה זאת לא בעיה, גם לקבוצות איכותיות קשה לפרוץ מערכים הגנתיים וצפופים. אז כן, אתה תביא נקודות כי יתקשו לכבוש נגדך ואם יש לך איזה שחקן התקפה או 2 שמתאימים לסגנון אתה גם תנצח פה ושם. בסוף הכדורגל של ביילסה העלה אותם לליגה הבכירה אחרי עשרות שנים תוך כדי שהם נהנים מהכדורגל. אז את העבודה שלשמה הביאו אותו הוא עשה. העונה זה הפסיק לעבוד. הכדורגל שלהם זה לא רק "תנו את הכדור לראפיניה" אבל אין ספק שהם הפסיקו לתפקד העונה. וכמו שאלכס רשם, לאבד 2 מהשחקנים הכי חשובים שלך לפציעות ארוכות זאת בעיה גם לקבוצות עם סגל איכותי יותר מלידס. זה המבקיע העיקרי שלהם והמנהיג והעוגן המרכזי בקישור. דייץ' עושה עבודה מצוינת בברנלי. נו ו? הודג'סון עם אותו כדורגל פרימיטיבי גם "עשה עבודה" בפאלאס. אני בספק גדול אם תמצא אוהד פאלאס אחד שלא מרוצה מזה שנפטרו מהודג'סון והביאו את ויירה העונה. אז על הכיפאק שברנלי מועדון קטן שתוקע יתד בליגה. הכדורגל הכי מחריד בליגה, קבוצה של בריונים שמרביצים ובונים על בונקר ומצבים נייחים ומגרש ביתי שהוא דיכאון עצום. מקווה שנראה כמה שיותר מאמנים כמו ביילסה בכדורגל ולא כמו דייץ'. לשמחתי זה עושה רושם שהמגמה היא להיפטר מהדינוזאורים האלה, גם בקבוצות הקטנות. לגבי ה-plan b לדעתי זה דווקא לא ממש חשוב. מה הפלאן בי של פפ? השינויים שהוא עושה הם לא שינויים גדולים אלא התאמות קטנות (להיפך, לרוב דווקא כשהוא מנסה שינוי גדול הוא אוכל זין). אני מכיר את הביקורות האלה היטב כי גם קלופ הואשם בזה. אני חושב שלא צריך לקרוא לזה plan b אלא התאמות טקטיות. ואת זה פפ עושה וגם קלופ כמובן עושה. הכדורגל שלנו תחת קלופ משתנה משנה לשנה וגם בין משחקים, למשל במשחק נגד נוריץ' לפני שבוע עברנו במהלך המשחק מ-433 ל-424. מה זה אם לא plan b? בהסתכלות רחבה יותר אז הכדורגל של ליברפול עבר מכדורגל של התקפות מעבר מהירות מאוד עם לחץ אגרסיבי כל המשחק (בעונה שלקחנו את הצ'מפיונס למשל) לכדורגל שמבוסס יותר על פוזשן ושליטה במגרש. כמובן שעדיין יש את האלמנטים של התקפות מעבר מהירות ומשחק לחץ, אבל משתמשים בזה בצורה יותר ממוקדת ולא כל הזמן. כמובן שיש את השינוי שטרנט עובר ממגן תוקף לפליימייקר על מלא, הקטע שהקשר המרכזי הימני אצלנו העונה מתפקד הרבה יותר כקשר תוקף בצד ימין ופחות כקשר מרכזי שעושה עבודה טקטית באמצע המגרש, את השינוי שעושים כשג'וטה משחק חלוץ ולא פירמינו (חלוץ ולא "false 9"). בעונה שעברה בעקבות הפציעות, כמו שטומי ציין, כל קו ההגנה שלנו ירד אחורה וטרנט ירד ממיקום הממוצע שלו אחורה יותר בשביל להתחיל את ההתקפות משם (כי לא היו לנו בלמים שיכולים להניע כדור). אז כן יש התאמות כאלה ואחרות, אבל עקרונות הקבוצה נשארים זהים. לא דוחפים פתאום את הבלם לשחק חלוץ או עוברים ל-3 בלמים (שאגב, גם את זה היינו עושים עם קלופ בתקופה מסוימת). אם הציפייה מביילסה (למשל) להפסיק לשחק כדורגל התקפי עם לחץ על כל המגרש ולעבור ל"plan b" של כדורגל הגנתי ונסוג אז למה צריך את ביילסה? שיביאו את אלרדייס וזהו. איכשהו אני לא שומע את הדרישה ל-plan b ממאמנים הגנתיים. מראש מצפים מהכדורגל שלהם להיות שלילי. רק ממאמנים התקפיים יש ציפייה לגלות פרגמטיות שנוגדת את העקרונות שלהם.
שאני מדבר על PLAN B אני מתייחס לשינוי מהותי בפילוסופיית משחק, לא לשינויים מאוד נקודתיים בתוך שיטה. קלופ - כמו כל מנג'ר כדורגל - מציג את אותם אלמנטים מאז שאני זוכר אותו. אין שינויים באיך שהוא רוצה שהקבוצה שלו תשחק כמו שיש אבולוציה של קבוצה, וזה כמעט תמיד קורה כתוצאה מהשחקנים שמתחלפים בקבוצות לאורך השנים (קוטיניו -> ואן דייק. ווינאלדום -> תיאגו). אתה לא תראה את פפ עושה קונטה ואתה לא תראה את קונטה עושה פפ. אתה יודע בדיוק מה תקבל מכל מנג'ר, ומה שמשתנה זה פשוט הכלים שעומדים לרשותם וכמובן הדבר הזניח והנחמד הזה שנקרא כדורגל שהוא במהותו משחק מטופש. לא שמתי לב לכלום. מכל הזוועות שלכם בעונה שעברה אני רק זוכר נגיחה הזויה של אליסון. 100%. אני חושב שזו גם דרישה לא הגיונית כאשר מדובר בקבוצות קטנות עם סגל מאוד מצומצם כמו של לידס.
אולי המונח פלאן בי לא מייצג נכון את מה שאני מנסה להגיד. הרעיון הוא שאתה לא יכול לשחק בדיוק באותה צורה כשיש לך ירידה דרמטית ברמה של השחקנים עקב פציעות/ירידה ביכולת/מכירות. אני מתכוון להתאמות למצב, שינויים נקודתיים בתוך השיטה כפי שאתה ניסחת את זה. אני חושב שבמהלך העונה שעברה קרו מספר דברים שעונים על זה בליברפול: - נק׳ התחלה נמוכה יותר של טרנט ואנדי כשבונים משחק. - משמעותית פחות הנעת כדור מאחורה בין הבלמים והשוער. - קו הגנה נמוך יותר (העונה אגב הכי גבוה שראיתי בחיי בערך) --> לחץ נמוך יותר ופחות אגרסיבי בהתקפה. - כדורים ישירים מטרנט/אנדי/פאביניו לשלישייה בתכיפות גבוהה יותר. - שינויי מערך במשחקים נקודתיים. נכון, זה לא ללכת ״נגד הפילוסופיה״, אבל לזה אני מתכוון כשאני אומר פלאן בי, לא ציפיתי מביילסה לעשות אלרדייס. לי מרגיש שביילסה לא שינה *כלום* העונה בשום שלב, אולי אני לא מספיק עוקב אחרי לידס ויתקנו אותי אחרים, אבל אפילו לא התאמות נקודתיות. לדוגמה בתור התחלה, כשאין לך קשר אחורי כמו פיליפס שיכול לסחוב את הקישור, הוא יכול היה לשחק עם 2 קשרים אחוריים ואחד התקפי. וזאת באמת סתם דוגמה, אפשר לתת עוד 20 כאלה. יש סיבה הגיונית לזה וזה שמאמנים התקפיים נתפסים, לפחות אצלי, כיותר מתוחכמים מלכתחילה. כלומר יש להם יותר מרחב תמרון בתוך השיטה/הפילוסופיה שלהם. איזה התאמות אפשר לדרוש ממאמן כמו אלרדייס בדיוק? ללמוד איך לאמן כדורגל ולא ראגבי בגיל 70?
אני מזכיר לך שבעונת הצ׳מפיונס שלכם קלופ זנח את הכדורגל ה״רומנטי״ ועבר לשחקן כדורגל הרבה יותר מבוקר ו״ציני״. גמר האלופות למשל היה אחד הגמרים הכי קשים לצפיה שראיתי, עד כדי כך שאמרו עליו שהדבר המעניין היחיד שהיה בו היתה האוהדת שפרצה למגרש בעירום. אז כמובן כמובן שאני לא משווה את לידס לליברפול מבחינת הכלים וגם לא את קלופ לביילסה מבחינת "הרפתקנות" אבל העקרון אותו עקרון-מותר לפעמים לחיות קצת מכוער, קצת.
בשביל רוב המאמנים התירוצים האלה בהחלט היו מתקבלים על הדעת. ביילסה זה מאמן שמתיימר להיות מאמן גדול או לפחות מעריציו עושים ממנו כזה. מאחד כזה אני מצפה למצוא פתרונות. משווים אותו הרבה לגספריני כי שניהם מאד הרפקתנים. גם אצל גספריני היו הרבה חיסורים או שחקנים שעזבו את הקבוצה לקבוצות ששילמו יותר. ועדיין אטאלנטה שמרה על אותו לבל. רבאק הבן אדם זרק את הכוכב הכי גדול של הקבוצה וזה לא פגע בה. פה אתה באמת רואה קבוצה של מאמן, לידס כנראה קבוצה שמתבססת יותר על כשרון של שחקנים וברגע שחלק מהם נעדרים מגדל הקלפים מתמוטט.
ג'סי מארש במקום ביילסה. מינוי מסקרן מאוד. נכשל לחלוטין בלייפציג אבל לעומת זאת העבודה שעשה בזלצבורג הייתה סופר מרשימה. פגשנו אותם בתקופתו משהו כמו 3 פעמים, פעם אחת במשחק ידידות, ובכל פעם התרשמתי מכמה שהם מאומנים. כמה שחקנים מעניינים מאוד עברו תחתיו והתקדמו, סובוסלאי, הולאנד וכמובן האחד והיחיד מינאמינו.
לא יודע כמה הזמן המועט שלו בלייפציג כמנג׳ר יכול להחשב ככשלון. מינוי באמת מסקרן. מקולקציית המאמנים האמריקאית יש הרבה שנים דיבור על מארש כזה שיגיע הכי רחוק. בזלצבורג הוא באמת עשה עבודה מרשימה עם כמה טאלנטים(חלק מהם גם עברו בהמשך ללייפציג) ועוד לפני זלצבורג היה העוזר הראשי של ראנגניק בלייפציג ולפי כתבות שעשו עליו(כולל אגב ציטוטים של ראלף עצמו) גם באתלטיק בעבר היה גורם רציני מאוד מאחורי כל ״ההברקות הטקטיות״ של ראלף על המגרש ובאימונים. אם כל זה נכון זה בדיוק מה שהסגל של לידס צריך, מאמן צעיר עם רעב שיסתכל בצורה נבונה על הסגל ויתאים אותו לכדורגל המודרני ולאיך שצריך לשחק כדי לא להיות המשתנה של הליגה. מאמין שעם עבודת אימון מסודרת על כל הסגל שלהם יסתכלו במשקפיים אחרים.
איזה כיף לראות את קוטיניו. כל כך חלק ונוח עם הכדור. גניבה ב30 מ' פאונד. מה עשו איתו בספרד וגרמניה אני לא יודע. צריך לציין גם את קולוסבסקי ואיך שהתחיל את הקריירה שלו באנגליה. 2 רכישות טובות מאוד בינואר.
לא יהיה פשוט לוילה להפוך אותו לשחקן שלה. יש לה אומנם סעיף קנייה של 40 מליון אירו אבל קוטיניו עדיין עם עוד שנה בחוזה של מעל ל487 אלף פאונד לשבוע(שכרגע וילה משלמת רבע ממנו). מה שלא בדיוק הופך את השחקן ל״גניבה״. וילה יכולה להשתמש בסעיף מול וילה אבל היא תצטרך לשלם הרבה מאוד כסף לקוטיניו כדי שלא ימשיך עם החוזה שלו לעוד שנה. גם העמק השווה בעסקה הזאת הוא גבוה בהרבה מ30 מליון פאונד(הוא כרגע מרוויח 30 מליון אירו לשנה...). קולו זו הברקה של טוטנהאם, גם בצורה שהיא פרסה את כל התשלומים והכניסה סעיפים.
פותרים אותו בעסקה של 60 מליון פאונד. כלומר ברצלונה תוריד את גובה התשלום עבור יותר אחוזים שוילה יקחו על עצמם, ירידה קטנה של קוטיניו בשכר אבל משכורת חדשה ל3 שנים+. שווה? לטעמי לא. הוא בן 29. בהשאלה כשאתה משלם רק רבע מהמשכורת ואתה קבוצה ״בלי לחץ״ וציפיות זה אחלה. בעסקה קבועה עם כל המשכורת עליך זה עסקה רעה.
