ברור, אבל באף אחד מהם לא היה הG2G (ב06-09 זה היה כריסטיאנו, ב10/11 זו הייתה עונה יחסית חלשה שלו וב12/13 זה היה ואן פרסי). כן אני נותן לו ריספקט שהצליח להחזיק ברמות האלו הרבה זמן, בניגוד לחלק מהמצויינים מעלה.
זו דווקא גדולתו. שהוא נתן לאחרים לפרוח לידו. השתלב מצוין לצד שחקנים גדולים בהתקפה. כשהוא היה חלוץ חוד בודד, אז יונייטד נפגעה. פיתחה תלות. הגיוון בהתקפה ירד.
שחקן ענק, מגוון, complete player בניגוד למשל להזאר ואגוורו שהוזכרו פה. עובד קשה, חכם. לא חושב שאנדר רייטד ולא אובר רייטד. יודעים להעריך אותו באנגליה. אחד הגדולים שהיו בפרמייר ליג, זה קונצנזוס.
אגווארו היה חלוץ הרבה יותר טוב ממנו. רוני היה יותר מגוון והתאים לגמרי לכל type של שחקני התקפה שתשים לידו, שחקן חכם שגם יכול היה לשחק תחת כל מאמן ובכל סגנון היה מוצא את המקום שלו. אבל הקמפיין בזמנו היה אצל האוהדים שזה השחקן הכי גדול במועדון והנכס הכי חשוב(הם בכייף היו מוותרים על רונאלדו ולא עליו). שזה בעצם כמו להגיד שפיפן יותר חשוב לנו מג׳ורדן. רוני=פיפן=רובין. באטמן=רונאלדו=Mj משוואה שאף פעם האוהדים הסתומים שלנו לא קלטו.
היה שחקן ענק עד שנגמר פיזית (מוקדם מדי מנקודת מבטו\יונייטד). מצחיק שבזמנו היו מי שהאשימו את ליברפול שמנעו מאואן קריירה גדולה יותר בגלל ניהול רשלני מבחינת דקות\פציעות אבל אצלם בבית היה סקאוזר עם עומס אדיר על הכתפיים שדעך קשות הרבה לפני גיל 30. לדעתי הוא מוערך כמו שראוי. הוא היה שחקן מפחיד בתחילת הדרך ועם השנים נהיה פחות מפחיד אבל עדיין שחקן שכל קבוצה היתה רוצה אצלה. הוא לא היה רוצח חסר רחמים מול השער כמו אגווארו (כמה היו?) אבל הוא היה שחקן בסגנון שונה. הוא גם לגמרי הקריב מספרים (לתחושתי) לטובת הקבוצה.
בגדול, ההתנהלות שלו קלקלה לו בטווח הארוך ועזרה לו בטווח הקצר. העניין של חידושי החוזה שהזכרת כאן (נדמה לי שזה היית אתה) הפך אצלו לאומנות. אני זוכר, ב-2010 או 2011 כשגרתי בדבלין, היה בלגאן שלם סביב זה עם מסע"תים של פרגוסון וסוג של ריב פומבי, ייחדש או לא ייחדש. בסוף חידש בדקה ב-90 בתנאים משופרים למדי. חבר'ה שעבדתי איתם קיבלו מידע פנימי ממישהו מהצ'כונה של וואזה בליברפול שזה בדיוק מה שהולך לקרות וגרפו כמה אירו טובים בהימור על חידוש החוזה.
כן בול, אנחנו לא מדברים על השחקן שנתן 3 הופעות גדולות מול מילאן בעונות שונות בשמינית וחצי גמר אלופות. אנחנו לא מדברים על הבן אדם שהשמיד את רומא ב06-07, את ארסנל בחצי ב08-09 כל הדרך אל הגמר והיה נהדר כמעט בכל משחק בקמפיין של שנה לפני זה שלקחנו. אנחנו לא מדברים על השחקן התקפה שהבקיע אינסוף שערים נגד כל הטופ 6 מ2004. איי פרו ומונטנגרו. מהיוצרים של סלאח אוברייטד וכריסטיאנו שווה גג 15 שערים בעונה. amen.
אם כבר הזכרת את זה, אז כן, אנחנו כמעט בסוף העונה והאנס שלך על 12 שערי ליגה. תחזית מדויקת למדי זו הייתה.
רוני היה אדיר הרבה מאוד שנים. נדיר לראות שחקן באיכויות שלו עם הגיוון שלו שגם מוכן לעשות עבודה שחורה וגם מוכן להקריב מהמספרים שלו בשביל אחרים. היה שותף מרכזי בכל ההצלחות שלנו.
בסדר, שחקן טוב, לא על זה הוויכוח. גם ג'רמיין דפו שפרש היום היה שחקן טוב. נטען פה שהוא היה אנדרייטד, וזה ממש טענה מופרכת לדעתי. התקשרת באנגליה כל כך שיוועה לשחקן אנגלי ברמה עולמית שהיא הפכה את רוני לכזה למרות שהוא היה רחוק משם, גם כמובן זה ששיחק במועדון התעמולה מספר 1 לא הזיק לו. הוא נע בין שחקן משלים טוב לבין מנהיג קבוצה גרוע, וגמר את הקריירה הלכה למעשה בגיל 28 שזה ממש מביך. בפרספקטיבה היסטורית ממש לא אחד הכוכבים הגדולים של הפרמיירליג. אגוארו גדול ממנו, סוארז גדול ממנו, סלאח בטוח גדול ממנו. הוא בשורת האנגלים האוברייטדים עם שירר וקיין.
רוני ודפו זה אותו לבל מבחינתך? בחייאת. גם אם בעיניך אגוארו, סלאח וסוארז גדולים ממנו, שזה עוד לג׳יט, לא צריך להגזים כל כך בשביל להעביר נקודה. אם רוני לא בטופ 10-15 שחקנים בהיסטוריה של הליגה הזאת, אז הוא בוודאי בטופ 20-30. לא פחות. להגיד שלא זה להסריח מאג׳נדה.