אם אנחנו כבר בענייני אותו יום. השער שוויון היה בעיטה מטורפת של טיוטה( ז"ל), וזה השער היחיד שלו בפרמייר ליג. (אני יודע שזה מתאים לדיון השני אבל נחליק)
תחושה שמבוססת על צפייה בהרבה מאוד תקצירים של משחקים אקראיים מהעבר מליגות וטורנירים שונים בימים האחרונים - עד לפני כמה שנים שחקנים היו מנסים לבעוט מרחוק הרבה יותר מהיום, גם ממצבים ומרחקים לא ממש סבירים
גם אם סגל המגנים של אברטון יכלול את קאפו, רוברטו קרלוס, קאפו, מרסלו, דני אלבס, ז'ואאו קנסלו, טרנט אלכסנדר ארנולד ואנדי רוברטסון, עדיין יפתחו בהרכב בכל משחק שיימוס קולמן ולייטון ביינס
זו באמת תחושה מוזרה אבל - לפני 15 שנה כשהיית רואה משחק מהיציע זה היה באיכות נמוכה, והיום זה בHD. יכול להיות כי הזיכרון מושפע מתקצירים או כי פעם הדשא והמתקנים היו יותר מוזנחים.
אולי עשית משקפיים בזמן הזה? וברצינות נשמע לי ממש הגיוני שזה שילוב של שני הדברים שכתבת + אולי גם התאורה השתפרה במגרשים.
תאורה זה גם נכון, בכללי כשאני חושב על משחקים שהייתי כילד הדבר הראשון שקופץ לי אלו משחקי נבחרת/גביע באצטדיון ר"ג האפור, שהגיוני שייזכר אצלי כSD.
אני יכול להגיד שזה לא רק משחקי כדורגל, אלא בכלל המציאות פעם שהיום אני רואה בתמונות ישנות. תחושה שבשנות ה-60 חיו בשחור לבן...