אספניול ואוסאסונה כבר מזמן בים. חטאפה עדיין במאבק אבל אנחנו משחקים נגדה בבית עם יתרון איכותי ברור. אם אנחנו קבוצה שרצה כמו שצריך אנחנו אמורים להיות מסוגלים להעלות מולן רמה ולשחק יותר בחדות ואינטנסיביות בהשוואה למשחקים נגדן בתחילת העונה (רוטציות, התאקלמות וכו׳). סביליה בפיחואן בהחלט משחק קשה, אבל בפועל כבר חודשיים+ שהקבוצה הזו במשבר. בהנחה שלא יפטרו את לופטגי אני לא רואה סיבה שהיא תתעלה נגדנו פתאום, גם פה אנחנו חייבים לנצל את המצב הזה כדי לצאת עם ניצחון. אם נעשה את העבודה ב-4 המשחקים האלה זה ישאיר לנו ״מקום למעידות״ גם במוקשים נגד אתלטיקו וקאדיס (פוטנציאלית אפילו בעוד משחק), וזה בהנחה שבארסה תמשיך לנצח עד סוף העונה. זאת משימה ממש סבירה, גם בשילוב צ׳מפיונס - והיא הרבה פחות מורכבת מהמירוץ שניהלנו עם ברצלונה ב14/15 (שם אנצ׳לוטי נפל) או במאבקים עם בארסה ואתלטיקו יחד עם הצ׳מפיונס בשתי העונות הראשונות של זידאן (שם הוא הצליח בענק). אם איכשהו נאבד את האליפות זו תהיה חרפה וכישלון ענק שרשום על אנצ׳לוטי, הרבה יותר גדול אפילו מהזריקה לפח של אליפות שהייתה אצלנו בידיים ב2013/14.
אני הולך 'פארטידו אה פארטידו' כפי שצ'ולו לימד אותנו. בגדול אני מסכים איתך מאוד וזה בידיים שלנו, אבל אם יש מאמן שיכול לפשל בסיטואציה כזו - זה אנצ'לוטי. ב-2014/15 הגענו לקלאסיקו בקאמפ נואו מהמקום השני וזה היה כמעט אבוד ולכן 28 נקודות מתוך 30 אחר כך - זה לא הספיק לנו. בעבר הייתה קבוצה טובה הרבה יותר שהיה ברור שתנצח כמעט כל יריבה, גם אם הקבוצה של זידאן לצורך העניין לא שיחקה כדורגל יפה. ובשנתיים של אנצ'לוטי זו בעיקר הייתה שאלה של 'כמה' ולא 'אם'. הנה דוגמא הכי פשוטה שיש לגבי ויניסיוס וכמה הוא לא נח לעולם: בליגה הוא החמיץ רק 26 דקות מתוך תשעת המשחקים ב-2022, נח ל-14 דקות בשני משחקי הסופרקופה, שמונה בליגת האלופות במפגש הכפול נגד פריז סן ז'רמן ו-32 בגביע המלך [ללא שלושת המשחקים בהם לא יכל לשחק - השעייה אחת+שני משחקים שהחמיץ בגלל קורונה].
ב2014/15 היה לנו פער של כמה נקודות מבארסה באמצע העונה, ועדיין הגענו לקלאסיקו השני כשאנחנו בפיגור ומוכרחים לנצח בגלל קריסה פיזית בפברואר שמחקה את הפער הזה לחלוטין. נכון שזה כישלון פחות קולוסאלי מאובדן האליפות ב2014, אבל עדיין. הקבוצה הזו אכן לא ברמה של 2010-2018, אבל היא כן הצליחה לייצר תחת זידאן כמה רצפים מעולים במאני טיים ולהתעלות מעל רוב היריבות שלה. באליפות האחרונה יצאנו אחרי פגרת הקורונה מפיגור אחרי בארסה ל30 מ30 בליגה שסידרו לנו את התואר; וגם בעונה האחרונה מפברואר לא הפסדנו ב18 המחזורים האחרונים בליגה (13 ניצחונות), כמעט סגרנו פער דו-ספרתי מאתלטיקו וכל זה עם סגל קצר, במכת פציעות ובמקביל לעונה ארוכה בצ'מפיונס. גם אם אנצ'לוטי לא ניהל רוטציות כמו שצריך ושחק את השחקנים (וזה בהחלט נכון), אני מצפה שתהיה לו את היכולת לפקס אותם ולהוציא מהם עוד אנרגיות ל5-6 משחקי ליגה סה"כ (רובם נוחים) כדי שניקח את האליפות הזו. אחרת באמת אין לו מה לחפש כאן.
הדוגמא מעונת הקורונה היא השוואה יפה, אבל אין לנו את אותה יציבות הגנתית. באותה עונה קורטואה היה צריך להדוף פעם אחת במשחק. קרבחאל היה עדיין דומה לקרבחאל וראמוס-ואראן>>אלאבה ומיליטאו, גם קאסמירו היה בכושר טוב. כשוויניסיוס דועך אז מה שנשאר מאז זה בנזמה. מעבר לכך זידאן מאמן הרבה יותר טוב לאנצ'לוטי ו'יודע לקחת אליפויות' טוב ממנו לדעתי. ברור שזה צריך להיות מובן מאליו שנהיה אלופים. אני בלי קשר חושב שהקבוצה לא התקדמה בשום צורה בנוגע עניין הלפרוץ בונקרים. סוגרים את ויניסיוס, צד ימין מת וזה בנזמה נגד כל העולם. לגבי 2014/15, גם בלי קריסה פיזית זה לא היה הגיוני שננצח עד סוף העונה. בכל מקרה היתרון הכי גדול שלנו על ברצלונה בטבלה עמד על ארבע נקודות וזה היה במחזור ה-20. לאחר מכן הגיעה ההשפלה בדרבי בוויסנטה קאלדרון ולדעתי שם החל הסוף של אנצ'לוטי. במחזור ה-24 שוב היה לנו פור של ארבע נקודות (56-60). במחזור 25 כבר הובלנו נגד ויאריאל וחטפנו שיוויון (1:1) ואז בסאן ממס הפסדנו מנגיחה אדירה של אדוריץ והגענו לקלאסיקו מהמקום השני.
רוב הסיכויים שברצלונה גם עוד תשמוט נקודות. הסיכויים שריאל לא תיקח את האליפות קלושים לדעתי. אפילו אם ריאל תפסיד גם לסביליה וגם לאתלטיקו.
אני לא חושב שהשאלה הגדולה היא אם אובדן אליפות תגרום לזעזוע וללחץ. הסיכוי שריאל תאבד את האליפות קטן יותר. אבל אני בטוח שגם אם הפער ייקטן וייקטן, הלחץ והמתח בריאל יהיה משמעותי. בריאל חשבו שיקחו אליפות בפער דו ספרתי, אז גם אם יהיה מתח בסיום העונה וריאל תיקח אליפות, יהיו הרבה עצבים, גם במועדון וגם בקרב אוהדים. לא שעכשיו אין, אבל עכשיו יש עוד ביטחון באליפות.
קצת על הניצחון שלנו נגד חטאפה: הבונקר נפרץ| בפעם הראשונה העונה אמרתי על ההרכב של אנצ’לוטי - ‘סחטיין’. מנוחה בדיוק למי שצריך (אם בנזמה היה מוחלף קודם - דיינו), שמירת המומנטום של חלק. אתמול הרבה פחות קשה ממה שחשבתי גם 0:3 שזה לא הולך ברגל נגד קבוצת הגנה כזו - היה סבבה לגמרי ומשקף. אנחנו רגילים שגם קבוצות עם אפס יכולת בהתקפה מגיעות למצבים ןאמש זה לא קרה. פדה (יכול לתת אפילו יותר) וקמאבינגה ניטרלו כל אפשרות כזו וברור שאיתם סגנון המשחק שונה. נותר רק לחשוב "מה היה קורה אם"...אם קרלו היה משתמש בהם יותר. חבל רק שאחרי התבוסה בקלאסיקו היה שינוי. כל העונה אמרתי שחסרים לנו את הגולים האלה על הקשקש בנגיחה מצד קאסמירו לדוגמא והוא שבר את הבצורת הכי ארוכה שלו בקריירה - 45 משחקים. היה חסר לי רק גול סופר-מרגש של מרסלו שהיה נהדר בהתקפה וקצת חסר מזל. כמה הוא רצה את הגול הזה - שלא הגיע. יותר מעניין היה לחוש את הברנבאו ‘מקבל בחזרה’ את גארת’ בייל. אני יותר נוטה, בנקודת הזמן הזו - לאלה ששורקים לו בוז גדול. כשהוא יעזוב אזכור לו את המספרת והרגעים הגדולים. 773 ימים אגב הוא לא שיחק בברנבאו. יום שלישי צ’לסי, האללה מדריד!!
אריק גרסיה השתפר מאוד בשבועות האחרונים. יש לו מגבלות פיזיות ברורות אבל הוא נראה יותר חכם, אחראי וקשוח מהגרסה שלו שראינו בתחילת העונה.