חצי גמר ליגת האלופות: מהפך בלתי נתפס לריאל מדריד על סיטי מסדר לה דייט מול ליברפול וקלופ בגמר הגדול

השיטה של אנצ'לוטי בנוק אאוט לייצר כאוס במשחק. במשחק שיטתי הוא פחות טוב ממאמנים שפגש. לכן די קשה לפרשן מקצועית איך ריאל הגיעה לגמר.

Sent from my SM-G973F using Tapatalk

 

השיטה של אנצ'לוטי היא שהוא פשוט מאמן מעולה , שהוכיח את ההצלחה שלו בכל מקום שהלך אליו, בלי כל מיני בלבולי מוח על פילוסופיה, כדורגל שיטתי ומודרני וכל מיני מילים מנופחות שלא אומרות כלום שאומרים מומחי כדורגל עלק ליצנים כמו ראגניק לדוגמה

 

אין לו סגנון ברור. הוא מלכד קבוצות של כוכבים מנוסים, מייצר מוטיבציה. אני מכבד אותו אבל לא תופס ממנו.

דווקא היה מתאים שיונייטד של וודוורד הייתה ממנה אותו וזה היה נגמר אותו דבר.

Sent from my SM-G973F using Tapatalk

 

כמה אפשר כבר לייצר סגנון ברור בריאל מדריד?
יש מועדונים שלהיות אוסף של כוכבים זה בDNA שלהם והמאמנים שמצליחים שם הם הפרגמטיים שמספיק שידעו לעשות את מה שאתה אומר ולא להפריע. אנצ'לוטי כזה ואין הפתעות בקריירה שלו בשנים האחרונות - לא מפתיע שנכשל בבאיירן, לא מפתיע שלא הביא שום בשורה לאברטון, לא מפתיע שמצליח שוב בריאל מדריד. מספיק מאמנים נכשלים בעבודות מהסוג הזה - גם בריאל מדריד עצמה - כדי שנדע להעריך את זה.

עם זאת כן צריך להגיד שריאל מדריד הנוכחית היא די רחוקה מקונספט הגלקטיקוס הרגיל שלה, כנראה הכי רחוקה שהייתה מזה כבר יותר מעשור, וזה מעצים את העבודה שלו שם גם אם זה לא נעשה עם כדורגל גדול.

 

היו גם בריאל מאמנים שלא בנויים לנהל כאלה חדרי הלבשה ועם מנטליות של קבוצה קטנה. אולי לריאל מתאים מאמני חדר הלבשה. גם זידאן במידה רבה כזה.
עניין של טעם אישי. אני רוצה מאמנים שיביאו כדורגל מעניין וידעו לפתח שחקנים. לא מטרידה אותי כל יום שאלת זכיה בצ'מפיונס.

Sent from my SM-G973F using Tapatalk

 

@alexshw - אני גם לא כלכך מבין מה זה אומר לייצר כאוס כשיטה.
מלבד העובדה שסיטי באלופות מראה שוב ושוב שרק צריך לנשוף לידה מספיק חזק וכולם נכנסים להתקף פאניקה.

אנצ׳לוטי מאמן שעושה התאמות, אין לו את הכדורגל שלו כמו פפ, אבל ראינו מריאל לאורך המסע שלה בצ׳מפיונס שהיא מחפשת יתרון יחסי כל פעם.
מה אני ראיתי לפחות:
- ריאל מאומנת במתפרצות, וזה אחד הנשקים הבולטים שלה
- ריאל לוחצת בזמנים נקודתיים בלבד, אולי זה לא הוראת מאמן ויותר נבע מאינרציה, אבל ראינו בכל המשחקים שפתאום היו רגעים שריאל לוחצת חזק מאוד. לפעמים בהתחלה, לפעמים כשהיא מריחה דם. לדעתי אנצ׳לוטי כן מזהה את הרגעים הנכונים ללחוץ.
- שימוש בכלים ספצייפים, כמו בידוד של שחקן מהיר כמו ויניסיוס באגף או הכנסה של קאמבינגה כשנדרשת דינאמיות.
- בכלל נראה שבכל הקשור להתאמות וניהול משחק, אנצ׳לוטי נתן פה נוקאאוט לכל המאמנים שפגש, מלבד טוכל אולי.

ובסוף - במפעל כזה גם יש מזל, אי אפשר להתעלם מהעובדה, שהמהלך של גריליש, עם כל הצחוק עליו, זה משהו שנכנס ב99 מתוך 100 מקרים.

 

כל מה שתיארת זה יותר משחק כאוטי. נכון הלחץ שלהם נקודתי והם בונים רבות על יכולת אישית של ויני.
ברוב הדקות שלהם בנוק אאוט הם היו קבוצה פאסיבית ונסוגה.

לא סלידה. אנצ'לוטי פשוט מאמן משעמם.

Sent from my SM-G973F using Tapatalk

 

בשבילי כל ניצחון של ריאל זה סבל, אבל זו הפעם הראשונה שאני רואה אותה מצליחה כל-כך ולא יכול שלא להיות מלא הערכה למה שהם עושים.
יש שם סגל של שחקנים שעברו וזכו בכל-כך הרבה, הם לא צריכים יותר מכמה רגעים בודדים כדי להכריע משחקים בבמות הכי מלחיצות. לא מזיז להם כלום, לא מפריע להם להיות בפיגור, לא אכפת להם להיות תחת לחץ לאורך משחק שלם ולחכות לרגע שלהם. מודריץ' ובנזמה כל-כך מתורגלים ורגועים במשחקים האלה.
שאפו.

לגבי סיטי, ראינו את הסימנים להדחה שלהם נגד אתלטיקו עם 2 משחקים בינוניים-חלשים. ברמות האלה עם יריבות שקשה לייצר שליטה מולם יש חשיבות גדולה יותר לשחקני הכרעה שיכולים לייצר רגע של קסם או להיות במקום הנכון לשים את הרגל(טעות קשה בבניית הסגל). לא ברור איך במצב כזה מוציאים החוצה את מאחרז ודה בריינה, אלא אם כן מדובר בפציעות זו טעות קריטית של גווארדיולה.

 

אולי פשוט צריך להפסיק לעשות דוקטורט מכל שיטה שעובדת ל2 קבוצות, להכתיר אותה בתור הכדורגל המודרני ולהכריז שכל מי שחורג ממנה עבר זמנו. כל פעם יש טרנד חדש, ב2009 סיפרו לנו על הטיקי טאקה הנוער של ברצלונה שפיצח את השיטה (מי יצא משם מאז? ג'ובני דוס סאנטוס זה כבר המסי הבא?) שהסתבר שפשוט במקרה היה שם דור ענק עם מסי צ'אבי ואינייסטה בשיאם בו זמנית, אחר כך ב2014 הסבירו לנו על הגרמנים שמשנות ה90 מאתרים ילדים ודוחפים להם עפרון לפנים וככה הופכים אותם 20 שנה אחרי זה לשחקנים גדולי (מאז הנבחרת שלהם מדשדשת), ועכשיו אנחנו בכדורגל שיטתי של קלופ ופפ שבו התפקיד של החלוץ זה להפעיל לחץ והתפקיד של השוער זה לתת מסירות של דוד בקאהם ומי שלא אז לא ברור למה הוא לא עבר כבר לקריקט.

יש מאמנים טובים, יש שחקנים טובים, שנוצרת ביניהם כימיה אז נוצרות קבוצות מדהימות שמשחקות בכל מיני שיטות שונות. לא צריך מכל דבר לבנות תאוריה ומייד להפוך אותה לחוק.

תכלס אבל באמת אין מה לתפוס מאנצ'לוטי, הוא רק זכה ב3 גביעי אלופות ובאליפות בכל אחת מ5 הליגות הבכירות אבל אין לו שיטה אז שילך להפועל בבקשה.

 

אין סגנון אחד איך להצליח. אין לאף אחד מונופול על זה. וזה טוב. אבל כמו באוכל יש מישהו שאוהב מאכל X ויש מישהו שאוהב Y.
אני הרבה יותר מחובר למטבח מזרח אירופי, מאשר מזרח תיכוני. אין פה נכון ולא נכון. כל מועדון צריך לחשוב מה טוב לו.

 

אי אפשר לזלזל בחשיבות של אופי וניסיון בשלבים האלו בצ'מפיונס, ואם יש משהו שלמדנו העונה, זה שזה כנראה חשוב יותר מאיכות כדורגל.
שלוש קבוצות שונות שהן קבוצות כדורגל טובות יותר מריאל מדריד הודחו על זה שהן פשוט לא הצליחו להחזיק מעמד מול קבוצה שמאמינה בעצמה. זה די מטורף.
אני מזהה כבר כמה שנים ירידה באיכות הכדורגל ברמות האלו. יש את פפ וקלופ שהקבוצות שלהן פשוט רמה מעל השאר, באיירן עם הבלחות פה ושם, אבל מלבד זה, משחקי הנוקאאוט הפכו להיות טירוף של כדורגל שכונתי וטעויות של בלמים/שוערים/חלוצים שמצד אחד מביאים מלא מתח, אבל מצד שני רחוקים מלהיות מה שאנחנו מצפים לראות מקבוצות טופ.