ראיתי שבכל מקרה סיטי מחפשת לחוליאן אלברס קבוצה מליגה בכירה שתשחק באירופה בעונה הבאה, השם של סביליה עלה.
מבין את הצורך להבהל מהדבר הזה כאוהדים בפרמיירליג, אבל אני חושב שאחרי (להבדיל כמובן - גם מבחינת השחקן וגם מבחינת הסיטואציה) גריליש, לוקאקו וסאנצ'ו אנחנו הרבה יותר חכמים. אני חושב שדווקא בצ'מפיונס זה עשוי להיות יותר משמעותי. יהיה להם את הקילר למעלה שיכולה להעלות אותם גם שמשחקים גרוע (ובעיקר כשמשחקים טוב ולא כובשים).
גריליש היה תמיד מנופח. סאנצ׳ו הגיע ליונייטד, בלי מאמן, בלי התקפה, בלי תקווה , בלי חלום. בצ׳לסי זה נראה שלאף חלוץ באף סגנון אין חיים תחת הכדורגל של טוכל. היחיד שמגלה שם סימני דופק מדי פעם זה האברץ שהוא בכלל לא חלוץ. האלאנד מגיע לקבוצה עם ההתקפה הכי עמוקה באירופה עם הקישור הכי חזק באירופה, עם הקישור ההתקפי הכי חזק בעולם. רק פציעה שתסיים לו את העונה תמנע פה תמונה של חלוץ שתופר את הליגה.
לא האלאנד, לא פלה וגם לא מראדונה יעזרו לאפס המאופס הזה לקחת צ׳מפיונס. זה לא יקרה. גם בעונה הבאה הם יעופו בחצי גמר וזה יהיה כיף חיים לשבת ולראות אותו מודח. הפרמייר ליג כמובן גמורה בלונג ראן או לפחות עד שניוקאסל תהיה קבוצה עוד 3-4 שנים ויונייטד תחזור. Sent from my iPhone using Tapatalk
יש לי הרגשה שגוארדיולה הולך לשחזר בסיטי את פרק הזמן הארוך של ונגר בארסנל(בכוונה לא ציינתי את פרגוסון כי בכל זאת 27 עונות זה תרחיש קצת מוגזם). אני לא רואה מקום אחר בו הוא יוכל לקבל יד חופשית שכזו לקנות מכל הבא ליד ולקצור תארים בקצב מסחרר ואני גם מתקשה לראות אותו מחפש אתגר במקום אחר פחות נוצץ מסיטי. לריאל מדריד הוא לא ילך אף פעם(לאור עברו הברסאי),לברצלונה קשה לי לראות אותו חוזר ולבאיירן הוא כבר לא יחזור אף פעם, בליגה האיטלקית שהפכה לליגה בינונית(הן מקצועית והן כלכלית) אין לו מה לחפש מה גם שקשה לי לראות אותו מנחיל שם את סגנון הכדורגל ההתקפי שלו,ולקבוצה אחרת בפרמיירליג אין סיכוי שהוא יעבור ישירות מסיטי. נבחרת ספרד? אולי רק אחרי שהוא יסגור 20 עונות באיתיאחד ויחפש אתגר מעניין לסיום קריירת האימון שלו. נדמה לי שסיטי וגוארדיולה מצאו זו את זה בעיתוי הטוב ביותר עבור שני הצדדים והחתונה הזו עתידה כאמור להמשך עוד זמן רב. אני לא בטוח שעם מאמן אחר שהוא לא גוארדיולה הייתה סיטי יכולה לשייט בקלות לעוד ועוד אליפויות וגם ספק אם מאמן אחר היה שורד אצלה לפרק זמן ארוך כל כך, כמו שאנחנו זכינו בזמנו בפרגוסון והפכנו למשך תקופה ארוכה לשליטי הליגה הבלתי מעורערים כך זכתה סיטי בפפ כדי להפוך לשליטה בלתי מעורערת כנראה למשך שנים רבות.
פפ לא לבד בסיטי, אני לא מדבר על צ'יקי וסוריאנו, אלא על אחיו פרה גוארדיולה שהוא שייך לסיטי פוטבול גרופ (תקנו אותי, אם כשכיר או כמושקע), ומתפקד כמנכ"ל הארגון בג'ירונה (לצד האנשים המקומיים שם).
לדעתי הוא מיצה את סיטי כבר לפני שנה, אבל נשאר כי הוא לא רוצה לעזוב בלי זכייה בליגת האלופות. בכל מקרה, אני לא חושב שמעניין אותו בכלל לאמן את נבחרת ספרד(בהתחשב בשורשים שלו), אאל"ט הוא יותר בעניין של ברזיל.
אם הוא לא זכה בליגת האלופות אז הוא לא יכול למצות את מנצ'סטר סיטי. כדי לזכות באליפות הראשונה שלו ב-2017/18 לא היה צריך להיות פרופסור או מאמן על, התחרות לא הייתה עד כדי כך קשה, ליברפול עוד חיפשה את החלקים כדי להפוך לקבוצה שלמה. כבר באמצע התקופה שלו בברצלונה שיערו האפיר, מה שקרה גם לז'וזה מוריניו וללואיס אנריקה. לזינדין זידאן אין שיער ככה שזה לא משנה. אולי לא מעניין את פפ להמשיך לאמן מעבר לגיל 60, כפי שהיה צריך שנת שבתון מאוד מוקדם. סיטי הביעה בו אמון נדמה לי ב-2020 כשהאריכה את החוזה שלו למרות שזה לא היה ברור אחרי עונה כושלת לחלוטין. זה כן נראה שצ'אבי יהיה בברצלונה הרבה זמן אבל למה שפפ לא יחזור מתישהו? גם זידאן חזר ואף אחד לא האמין. באיטליה הוא סיים את הקריירה ברומא (יחד עם ברשיה), אולי זו הזדמנות להחזיר לה
ואני עדיין מתקשה לראות אותו חוזר לברצלונה כי נדמה לי שבניגוד למאמנים אחרים פפ אינו מאמן שחוזר על עקבותיו ותמיד מחפש אתגרים חדשים בקבוצות שונות מליגות שונות. אם ההתאחדות הברזילאית באמת תציע לו לאמן את הנבחרת אז אני כמעט בטוח שהוא לא יעמוד בפיתוי,אבל בהנחה והצעה כזו לא תגיע אני מתקשה לראות אותו עוזב את סיטי בשנים הקרובות.
מה יש למאמן כזה מתודי ללכת לאמן נבחרת שהיא אפילו לא הנבחרת הלאומית שלו? שואל ברצינות. זה נראה כאילו יש לו רק מה להפסיד בסיטואציה כזאת. את קלופ אני כן רואה מאמן את גרמניה באיזשהו שלב, אגב. יותר מתאים לאופי ולסגנון שלו.