ויהי קיץ משעמם, ויהי דיון מטומטם מי הקבוצה (או הקבוצות) שנתנה את העונה הכי גדולה בהיסטוריה של הכדורגל האנגלי בעיניכם? אפשר לקחת את זה לכל מיני כיוונים, ואני בכוונה לא רוצה להגדיר ולהגביל כי הם כולם מעניינים. סטטיסטיקה, דורסניות, שיאים, רגש... תרגישו חופשיים. נתתי בסקר 3 דוגמאות לקבוצות עם הישגי שיא סטטיסטיים, אבל הסקר הוא באמת הדבר הכי פחות מעניין פה. וכמובן - 73 ימים לפתיחת עונת 22-23 בליגה הטובה בעולם.
הכדורגל השתנה כמו שכתבנו פה הרבה פעמים. תסתכלו על ארנולד, רוברטסון, קאנסלו ו-ווקר ומה שהם עושים בליברפול וסיטי, איפה הם ממוקמים ומה התפקוד שלהם על המגרש בזמן המשחק. תשוו את זה לגארי נוויל, דניס אירווין, נייג'ל ווינטרברן, לי דיקסון. האלופות הקודמות נראות כמו בדיחה לעומת הכדורגל של היום. נאלץ להשוות כל דור לתקופתו כי בין לדור לדור יש התקדמות מטאורית. ליברפול הזאת כמו שהיא בנויה היום עם הידע הטקטי, הכושר הגופני, העמידה על המגרש, מביסה את מנ יו של סטיב ברוס השמן 5-0. לכן, אם אתה מתעקש על תשובה, הורסיות של מנ סיטי וליברפול של 5 השנים האחרונות הן הקבוצות החזקות ביותר אי פעם בפרמייר ליג.
בלי הטרלה ליברפול של 1976/77 צריכה להיות מבחינת התוצאות. יונייטד דפקה להם טרבל זהה למה שלקחה ב 1999. Sent from my SM-G973F using Tapatalk
לא יודע, אני רואה אנגליה משנות ה90, אין לי מושג מה קרה לפני. אני רק יודע מה שאחרים חושבים, אני לא ראיתי משחקים. והכדורגל השתנה מאוד, מה שליברפול וסיטי עושות בשנים האחרונות הוא מטורף לחלוטין. זה כאילו הן דוחפות אחת את השניה לשלמות.
יכול להבין אנשים שאומרים שסלאח > סוארז (מבחינת השגיות ברור אבל גם מבחינת יכולת אישית), אבל לי אישית קשה להרגע מהאורוגוואי גם 8 שנים אחרי. ולמרות כל השמות ההיסטוריים שמשחקים בליברפול עכשיו זה מבחינתי שם שחייב להיות בכל הרכב שמרכיבים. השחקן הכי שלם בתולדות הפרמיירליג אחרי הנרי.
לדעתי אין שאלה בכלל שסוארז שחקן יותר טוב. נתן פה כמעט אותם מספרים עם קבוצה הרבה פחות טובה ובלי קלופ. עכשיו גרמת לי להזיל ריר מהמחשבה על סוארז של 13/14 בקבוצה הנוכחית. תודה. Sent from my LE2113 using Tapatalk
דיון יפה, אני גם כן נוטה די מהר לפסול את ארסנל 'הבלתי מנוצחת' גם אם תגידו שאני זולג למקומות אחרים אבל גם העונה באירופה חשובה לדעתי ואני משווה גם את הסגל. לארסנל היו המון שחקנים מעולים אבל היו לה גם קצת חורים. קשה לי לבחור במנצ'סטר סיטי הנוכחית או זו שלקחה אליפויות בקלות עם פפ גווארדיולה וגם בליברפול של יורגן קלופ משום מה. אני אשאיר את התשובה 'פתוחה', אבל חושב שלתת לצ'לסי מודל 2004-2006 גול זה בלתי אפשרי ומנצ'סטר יונייטד הן זו של הדאבל והן זו עם כריסטיאנו - הייתה כל כך ווינרית שלא הייתי מהמר נגדה במשחק נגד סיטי וליברפול מודל 2022 שמושכות אחת את השנייה קדימה. עריכה: ראיתי שלא ממש קלעתי לכותרת של הדיון והתבלבלתי, לדעתי מנצ'סטר סיטי של מאה נקודות הליגה, זה מספר מטורף ונדיר בליגות הבכירות. היה שם גם כדורגל גדול, עוצמה..
אם מסתכלים על שיא בלבד, אז אני איתך. סוארז היה בעונה של מטורף על כל הראש. אני חושב שסלאח בעונה ה1 התקרב אליו.
לדעתי הקבוצות והעידן הכי טוב בפרמייר ליג היו ב 2005-2010. יונייטד של רוני, רונאלדו, טבס, וידיץ', אברה, ואן דר סאר ארסנל של פברגאס, ואן פרסי, אדבאיור, , צ'לסי של דרוגבה, למפארד, טרי, אסיין, צ'ך, אשלי קול וגם ליברפול של אלונסו, ג'רארד, טורס. זה באמת היה עידן שהיו 4 קבוצות על בפרמייר ליג. בנוסף הייתי מציין את מנצ'סטר סיטי של 2017-2019, ליברפול של 2018-2020, ארסנל של 2001-2005. לא מסכים שליברפול וסיטי של העונה חזקות יותר מקבוצות בעבר, ולא מסכים שהכדורגל היום יותר טוב מלפני 20 שנה
לא היו חורים. אולי אני סובייקטיבי אבל בשיא שלנו ההרכב היה מאוזן באופן מושלם. היחידים שיישמו את המוטו על הסמל.
סוביקטיבית אני אלך עם יונייטד של הטרבל. הניצחון ההוא על באיירן היתה אחת משתי הפעמים היחידות שעודדתי קבוצה שהיא לא יובה(השניה זה איאקס בגמר של 95, בטרם הפכתי לאוהד יובה). אוביקטיבית סיטי של פפ. זה כמות הנקודות, זה הכדורגל הפסיכי. פפ על תקן ילד שנכנס לחנות צעצועים עם תקציב בלתי מוגבל ובונה רובוטריק.
גם אם אתה מאדיר את הקבוצה הכי גדולה של ארסנל איי פעם (ואני לא חושב שהגזמת) - זה בסדר גמור. אולי המילה "חורים" היא מוגזמת, זה לא שהיה שחקן שהוא נקודת תורפה עצומה. אבל אני לא חושב שקולו טורה ולאורן שחקנים ברמה כזו גבוהה למשל. גם לא ג'ילברטו סילבה. דניס ברגקאמפ זה שחקן שאני לא שופט על סמך מספרים, הוא היה קוסם על המגרש ועזר למכונה לעבוד כמו במפעל. אבל הוא התקרב כבר לסוף הקריירה לא? אולי אני נותן משקל כבד מדי למה שקרה בליגת האלופות למשל ומאמין שעל אף ההילה המוצדקת ושחקנים בשיא הקריירה, היא הייתה מפסידה איזה 2:1 ליונייטד של פרגוסון.
@Raulito מסכים בנוגע לטורה. אפשר להגיד היפותטית שאם אדאמס בשיא שם במקומו אז אפשר לדבר על הרמוניה ושלמות (שוב סובייקטיבית). בנוגע לג׳ילברטו ולאורן, פאק מי, גם עם שחקנים כמו ויירה, הנרי, ברגקאמפ, סול, אשלי השם יקום דמו, פירס, ליונברג ולהאמן, הם היו מהשחקנים האהובים עלי ביותר שראיתי בחיי בקבוצה הזו. אפרופו לאורן, לא הרבה זוכרים אבל הוא הגיע כקשר ימין בימים של ה 4-4-2 הקלאסי. אחרי עונה מוצלחת בספרד הוא סירב לרומא וריאל ובחר בנו. וונגר סיפר בראיון שהוא ידע מלכתחילה שהוא מביא אותו לעמדת המגן להחליף את דיקסון, ורק לאורן לא ידע על זה. חתיכת נעליים להיכנס אליהם. וונגר סיפר שתחילה לאורן לא אהב את התפקוד החדש והיה נגד המהלך, השאר היסטוריה. (כמה מהלכים גאוניים וונגר עשה בשנים האלה זה פסיכי) קונצנזוס שהוא אחד מאהובי הקהל אגב. יאללה, חוזר לחיים האמיתיים עם אלנני במקום סילבה וסדריק במקום לאורן.
