הדיון של נבחרת ספרד: חצי גמר יורו, מפסידים בגמר ליגת האומות

עזוב אותך, זה היה כדור שינה אחד גדול. נגד איטליה גם היינו לא רעים בכלל אבל מה עם שאר המשחקים? הבטחנו העפלה רק במשחק האחרון בשלב הבתים. חצי גמר זה אחלה, אבל עם שלוש הארכות. לא הכרענו אף יריבה נורמלית ב-90 דקות. אני לא בא בטענות ללואיס אנריקה וחושב שיש איזה שחקן שהיה גורם למהפך בנבחרת הזו והוא איננו (יאגו אספס אחלה שחקן אבל הנבחרת היא לא סלטה ויגו ברמת ההשפעה שלו) - אבל יש סגל שמסוגל לעשות מינימום מסוים גם אם אני או אותה עומדים על הקווים. הנעת הכדור על אוטומט, משחק הלחץ הסביר. אתה לא יכול להגיד שחסר מזל בלהדיח את איטליה אם הדחת את שוויץ בפנדלים. פעם ככה ופעם ככה..

 

הכל בסדר, רק תראה לי היכן אני 'תוקף' את לואיס אנריקה או משהו כזה. בוא נפריד, אגב. הכדורגל של הנבחרת ביורו 2008 היה נהדר (פשוט היינו אחרי המון אכזבות ברצף, 'חסרי ניסיון' במעמדים האלה כנבחרת), עם טורס ו-ויאה בשיאם. בהמשך, ב-2010, מעבר לרצון של דל בוסקה לשחק הגנתי יותר - היכולת האיומה של טורס שהיה נראה כמו גופה על המגרש - בטח הקלה עליו את הבחירה הזו. לגבי הטורניר האחרון - עצם זה שהנבחרת לא הייתה טובה נגד שווייץ זה בטח לא לזכותו של לואיס אנריקה. בחצי הגמר היינו עדיפים על איטליה אבל לא בפער שאתה מצייר את זה. משחק אחד טוב מתוך שישה במפעל, עוד שניים אולי סבירים. אגב, מוראטה שכבש - סופסל נגד איטליה וההתקפה שלנו הייתה מאוד איטית.

 

עם לואיס ארגוניס ספרד שיחקה רוב יורו 2008 כדורגל נהדר, השליטה האדירה שלנו באמצע ולא רק אינייסטה וצ'אבי אליהם הלך הזרקור אלא הגרזן מרקוס סנה, הכושר המצוין של צמד החלוצים דויד ויאה ופרננדו טורס (בשתי הזכיות הבאות, או שאחד מהם היה פצוע, ויאה ב-2012, או שאחד היה חלש כמו טורס 2010). כן גם אני מתגעגע לספרד של 2002 בימים של ה-4:4:2 וכשראול היה בשיאו, אבל זו הייתה נבחרת שברור לך שהיא תשחק יפה אבל תודח ברבע הגמר. ואם זה לא היה שופט ארור אז זה היה יכול לקרות כבר קודם נגד אירלנד שעברנו בפנדלים, ולבטח לא היינו מנצחים את גרמניה של באלאק ואוליבר קאן...

 

https://totalfootball.co.il/uploads/default/optimized/2X/a/af8db7515d9a4b34ba0c27b82723d39fd9bda2c8_2_690x388.Xxx

גמאל אחמד אל-גנדור המצרי הוא שם שאסור להגיד בכל ספרד. בדיוק היום לפני 20 שנה: ההדחה ‘הטראגית’\מכורה של ספרד ברבע גמר המונדיאל מול דרום קוריאה ב-2002. אחרי תיקו 0:0 בתום 120 דקות והפסד בדו-קרב הפנדלים. המצרי עומד על דעתו וטוען שהיה לו ‘שיפוט מצוין’ באותו הערב. במארקה חזרו אחורה בזמן.

“ניהלתי שלושה משחקים במונדיאל 1998 בצרפת ולדעתי במונדיאל 2002 הייתה לי הופעה טבוה יותר. אני מדבר על ההחלטות שלי”. הוא מאשים את צוות השיפוט שלו: “ההופעה שלהם הייתה הרת אסון”. כך בוטל השער של הנבחרת אחרי כדור רוחב של חואקין על אף שהוא לא עבר את הקו, זה קרה בהארכה, בדקה השנייה. עוד ב-90 הדקות שער של איבן הלגרה נפסל בגלל פאול שלא היה. הוא שרק גם לשלושה אופסיידים שנויים במחלוקת של חואקין (99), מוריינטס (110) ומנדייטה (113) כשהשניים הראשונים נותרו לבד מול השער.

השופט מעצבן עוד יותר כשאומר שנפגש לאחר יומיים עם הוועדות של פיפ"א והטעות היחידה שלו הייתה לא להרחיק שחקן ספרדי (דה פדרו או מנדייטה, הוא לא זוכר) על פאול אלים שהסתיים רק בצהוב. הוא טוען שהוא קיבל את הציון 8.7 על הופעתו.

“בשנת 2019 ביקרתי בספרד לצורך תוכנית טלוויזיה ואני חושב שמאז התדמית הציבורית שלי שם השתנתה והספרדים יכלו לראות שאני לא טועה ואני לא אשם”. זה ממש לא נכון, עבור רבים זהו ‘שוד היסטורי’.

“ספרד לא יכולה להאשים אותי בהדחה כי היו לה מספיק מצבים טובים לגמור את המשחק. השופט הראשי תמיד על המוקד אבל אתה לא יכול לשלוט בהחלטות של העוזרים. אני שוב אומר שעשיתי משחק מצוין. אני חושב שטעיתי אולי רק בשער של מוריינטס שלא אישרתי”. מאז, אגב, פיפ"א שינתה את החוקים וכן עוזרי השופט הם מאותה המדינה כדי להקל על התקשורת ביניהם. “כמובן שעם ה-VAR לא הייתה טעות ואולי ספרד הייתה מגיעה לחצי הגמר”, מודה המצרי.

השופט טוען כי ההוכחה הכי טובה להצטיינותו היא שבמהלך המשחק השחקנים לא מחו נגדו. “כולם הלכו נגד עוזרי השופט. לא דיברו איתי בכלל במהלך המשחק”. הוא מוסיף כי “חבל שזה קרה לי כי גם אני וגם משפחתי אוהבים את ספרד, הילדים שלי אוהדים גדולים של ריאל מדריד”. הוא מוסיף אנקדוטה: “כשספרד הפסידה לצרפת בגמר ליגת האומות והייתה טעות שיפוט שהובילה לשער של אמבפה – ברשתות החברתיות הספרדים האשימו אותי”.

אל גנדור שמר את חולצת השיפוט מהמשחק הזה אבל העדיף שלא להצטלם איתה בשיחה עם המארקה כדי לא לעורר את הרגשות שוב. שער העיתון למחרת היה “איזה מגעיל”. אמנם במסגרת החקירה של משרד המשפטים של ארצות הברית באופ"א בדקו אם היה עניין מוטה ושחיטות, אבל זה לא קשור למה שקורה במגרש. אבל זו סיבה נוספת למחלוקת. מחלוקת שלא הסתיימה גם לא כעבור 20 שנה…

ספרד של מונדיאל 2002, שוב עם חוסה אנטוניו קמאצ’ו על הקווים, רצתה לנצל את המעידה של הנבחרות הגדולות כשאלופת העולם צרפת הודחה כבר בשלב הבתים בבושת פנים, וכך גם ארגנטינה, הפייבוריטית השנייה. גם פורטוגל של לואיס פיגו ארזה כה מוקדם ואיטליה נתקעה נגד דרום קוריאה (באותו הסגנון). בניגוד לטורנירים הקודמים, ספרד לא הסתבכה בשלב הבתים, פתחה עם 3 מ-3 - ניצחון 1:3 על סלובניה, ניצחון 1:3 על פרגוואי, ניצחון 2:3 על דרום אפריקה, והיה נראה שהמזל עובר לצדה כשהדיחה את אירלנד בפנדלים אחרי 1:1 בשמינית הגמר בזכות הדיפה של איקר קסיאס הצעיר. ואז באה הפציעה של ראול שכבש שלושה שערים, וגם דרום קוריאה והשופט…

 

https://totalfootball.co.il/uploads/default/optimized/2X/6/6a93ad745ad89c51564dcce336fd007b026acff1_2_621x500.Xxx

אני מניח שאני כמעט בכל שנה מזכיר את התאריך הזה, הפעם נגוון: בדיוק לפני 14 שנה: ספרד זוכה ביורו 2008 אחרי ניצחון 0:1 על גרמניה. הזכייה השנייה שלה, אם כי הרבה יותר מרשימה מאשר ‘הטורניר הביתי’ במתכונת מצומצמת 24 שנה קודם לכן. אנסה לסכם בנקודות:

-אני זוכר את התחזית של אבי מלר ליורו 2004 שספרד תהיה הזוכה - עם תמונה מרגשת של ראול בספורט5, הדפסתי את הכתבה. ובכיתי כילד בכיתה ו’ בערך.
-מתוך ‘עידן ההצלחות’ - זו הייתה הנבחרת הכי רעבה, הכי כאילו ‘בוסרית’, אך זו גם ששיחקה את הכדורגל הכי יפה. המהנדסים צ’אבי (לדעתי מאז החלה הנסיקה שלו. כבודו במקומו מונח עוד קודם, אבל הוא לא היה שובר שוויון אלא חלק ממכונה - עד אז), אינייסטה ודויד סילבה, ובעיקר צמד החלוצים הטובים בעולם - דויד ויאה הכל יכול ופרננדו טורס שכבש בגמר. צ’אבי בישל.
-ספרד בעצם שברה את מחסום רבע הגמר עם הפנדלים נגד איטליה וזמן טוב לפרגן לאיקר קסיאס בעונה מרגשת - אליפות ספרד ופיצ’יצ’י עם ריאל, וגם טורניר נפלא והנפת הגביע.
-הטורניר הנפלא הזה, שבשם המשחק שאלו בשער העיתון ‘האם נקבל 3:4 או 0:1’ או משהו כזה - הגיע בדיוק בתקופת הבגריות וכנער בכיתה י’ אתה מתרגש. היה לי ממש קשה להתרכז במה שחשוב. אבל יצא טוב. ועוד על ‘שם המשחק’, המגזין האגדי - פיל בול כתב נדמה לי שכעת כל ילד קטן שיתחיל לבעוט בכדור ירצה לשחק כמו בנבחרת ספרד.

-וכמובן שאף פעם לא הכל מושלם - ראול, השחקן שבגללו אני כל כך אוהב כדורגל - רשם עונה נהדרת ב-2007/08. לואיס ארגוניס החליט שאין לו מקום בסגל, גם לא כחלוץ שלישי (הועדף דני גויזה) וכחלוץ רביעי הגיע סרחיו גארסיה, שזה אולי לגיטימי כדי לא לרצות ‘להשפיל’ את ראול, למרות שהיה מתאים לי שיעלה אפילו במשחק חסר חשיבות ויבקיע גול ויהיה חלק מחוויה. אני כמובן יכול להבין זאת אבל עצוב לי (היה ממש קמפיין בתקשורת עבור ראול), כי הדבר היחיד שהיה חסר לראול בקריירה זו הצלחה עם הנבחרת. ובעידן שלו היינו תמיד משחקים את הכדורגל הכי יפים ומפסידים.

 

מחר, האחד ביולי, ביום שישי, נבחרת ספרד תחגוג עשור ליום בו ‘נגעה בשמיים’ כשהביסה 0:4 את נבחרת איטליה בגמר יורו 2012 ולמעשה זכתה ביורו-מונדיאל-יורו. ויסנטה דל בוסקה התראיין למארקה ונזכר בערגה: "אתה צודק לגמרי. זה היה משהו כמו הסוף, סגירת מעגל של משהו מפואר. עשינו את זה בצורה הכי טובה שיש".

https://totalfootball.co.il/uploads/default/original/2X/f/ff5eeca93d8933c9f4ea06c166fea28fe3465909.Xxx

אין לך הרגשה שהניצחון בגמר בקייב הוא הכי פחות זכור ומוערך?

-“אנחנו כבר יודעים שלפני הטורנירים הגדולים מתעוררת עודף אופטימיות, של אופוריה, במיוחד כשבאנו כאלופי אירופה והעולם. אבל אז אתה מבין כמה קשה להשיג את המטרות שלך ולהמשיך לנצח, לשמור על הזה. אני לא אוהב להגיד “אנחנו הולכים לנצח, אנחנו הולכים לנצח”. כי זה לא ככה. וראינו במונדיאל בברזיל למשל שחזרנו בושת פנים הביתה, זה היה דומה לאסון. היה מזג אוויר קשה, היינו לא טובים. אבל אני חושב שקייב נחשבה לסגירת מעגל על הבמה הכי גדולה”.

הדרך לא הייתה קלה. היירו עזב את תפקידו, קרלס פויול ודויד ויאה היו פצועים וגם הייתה ‘המלחמה’ בין מדריד לברצלונה…

-“זה נכון. שמנו את כל זה במקום שצריך, כמובן. השחקנים הבינו שזו נבחרת ספרד, שאי אפשר לסגור אותנו ביריבות מטורפת. יכול להיות שיש יריבות, אבל היא צריכה להיות בריאה, כולנו אותו הצוות. הצלחנו לתקן את זה.”.

מתי הרגשת שהפצע הזה נרפא?

-“במשחק הידידות עם צ’ילה בספטמבר 2011. בסופו של דבר, אינייסטה התעמת עם שחקן יריב. ארבלואה הופיע כדי להגן על אנדרס, נוצר בלגן ובוסקטס הגיע ממרכז השדה כדי להתווכח עם השחקן שהתעמת עם ארבלואה. אני זוכר שאמרתי על הספסל שזה נפתר, שאם ארבלובה ובוסקטס נלחמים יחד - הסימפטום הוא שהדברים הולכים כשורה”.

היעדרותו של ויאה הביאה אותך לשחק עם ססק כחוץ מדומה, מה שעשית כבר בריאל מדריד עם גוטי

-“האמנתי מאוד בכך שחקני קשר עם הרבה ניידות יכולים לאיים על השער. איטליה התחילה את המשחק עם פירלו. עם צ’אבי וססק רצינו שלא יהיה לו נוח. זה הלך טוב, אבל אני לא חושב שזה היה בגלל ההחלטה של המאמן. הייתה לנו נבחרת טובה מאוד, שחקנים נהדרים”.

“היה לנו סגנון משחק משלנו עם הרבה קשרים שהרגישו בנוח. הדבר הכי טוב עבורי היה שהשחקנים האמינו בי ובנו, האמינו במשחק יותר מאשר אני אפילו. אבל כמובן שאם לא היינו זוכים ביורו הזה – כולם היו מעבירים ביקורת ואומרים שאסור לשחק בלי ‘9’ טהור. נראה שלשחק בלי ‘9’ זה ללכת נגד כדורגל, אבל יש את בנזמה שהוא חלוץ גדול שגם מניע כדור”.

למעשה, היו שלושה משחקים עם חלוץ אמיתי ושלושה עם ‘9’ מדומה

-“נכון, ופירלו היה שחקן ייחודי וגרם לי לבחור רוה מסוימת. לכן שיחקנו ככה גם בגמר”. כשנשאל על הביקורות שהיו גם במונדיאל: “בכדורגל הכל נתון לוויכוח ולכל אחד יש את החלק שלו בהיגיון. שאם שני הקשרים תלויים אם נולדת במדריד או ברצלונה, ההתפתחות הטבעית של ראמוס ממגן לעמדת הבלם”. הוא נשאל האם ראמוס היה משחק כבלם גם אם פויול לא היה נפצע הוא אמר: “ובכן, אני לא יודע. היינו מתמודדים עם המצב ומנתחים אותו”.

פיקה וראמוס היו באווירה טעונה כבר ב-2012.

-“ביום הראשון גמרתי עם שניהם. חצי בצחוק אמרתי להם שאם שני בחורים גדולים כמוהם, שחקנים מלכותיים וטובים, יהיו בסדר והיחסים האישיים ביניהם יהיו טובים, זה יעבור הלאה וישפיע על כל הקבוצה כך זה היה”.

יורו 2012 היה רגע השיא של אינייסטה, סילבה, ססק, קסיאס וצ’אבי…?

-" יכול להיות. אבל זה מפחיד אותי להגיד את זה, כי מישהו אולי תוהה למה הם הלכו לברזיל (היו שחקנים מובילים בנבחרת גם באותו המונדיאל) או ליורו 2016. ובכן, כי כולם המשיכו לשחק ברמה הגבוהה ביותר במועדונים שלהם. מי הייתי שאגיד שהם כבר לא היו שם כדי לשחק בנבחרת ולהתמודד על הואר? כמה קשה לקבוע את הגבול הזה ולהגיד ‘עד כאן’ עם סוגי השחקנים האלה! עכשיו יש אבולוציה טבעית והגיונית. ולמעשה ג’ורדי אלבה ובוסקטס עדיין שם, גם אלביול לאחרונה".

“היה לנו מזל להגיע לגמר עם יום מנוחה אחד נוסף. מעבר לכך במחזור הפתיחה נגד איטליה הצלחנו להשוות מהר יחסית. קרואטיה הייתה היריבה הכי קשה. ניצחנו יריבה טובה מאוד. אני זוכר הצלה גדולה של קסיאס מול ראקיטיץ’”.

האם ציפית את הפאננקה של ראמוס בדו קרב הפנדלים בחצי הגמר מול פורטוגל?

-“בכלל לא. כפי שאמר בוסקוב, היית צריך עוד לב אחד נוסף כדי להשלים עם זה. הוא (ראמוס) לא אמר כלום, למרות שעשה זאת בעבר ויעשה זאת פעמים רבות אחר כך. הוא שחקן גדול שמרגיש ביטחון ברגעים האלה”.

מתי הרגשת שהנבחרת יכולה לזכות שוב ביורו?

-“אולי הניצחון הסולידי והנוח נגד צרפת או כששיחקנו מול פורטוגל עם ‘9’ טהור והיריבה הגיבה אלינו אלו דברים שלפעמים נעשים על ידי אינטואיציה. ואל תפספסו את זה!”.

האם הגמר הזה היה המשחק הכי טוב שלך כמאמן?

-“ובכן, אני לא יודע. כמעט כולם עם ריאל מדריד היו מאוד אינטנסיביים. אבל מהמימד הזה אני חושב שכן, כמאמן נבחרת. זה היה בריא מאוד לכדורגל הספרדי. שברנו מחסומים וניצחנו יריבות גדולים כמו גרמניה וצרפת בזכות הדור הזה. אבל אני רוצה לציין גם ניצחון בפריז במוקדמות מונדיאל 2014 עם ואלדס בשער ופדרו בהרכב. לא נתנו להם לנצח ולהכניס אותנו לצרות”.

הגמר היה נפלא: הפתיחה, ההבישול של צ’אבי לג’ורדי אלבה ב-0:2

-" המחזה הזה מעביר את חדוות המשחק. כדורגל לא תמיד יכול להיות באותו קצב, או תמיד במסירות קצרות. צריך לדעת לאזן ולהפתיע. וג’ורדי נתן לנו נפץ, אנרגיה. אמרתי לו שהוא יהיה שחקן חשוב. הוא נתן לנו וממשיך לתת לנו. גם קאפדוויליה היה פנטסטי (בטורנירים קודמים)".

האם צ’אבי אמר לך בקייב שהוא רוצה לעזוב את הנבחרת?

-“כן. היה לו קצת לא נוח. אני חושב שאני זוכר שירדתי במדרגות האצטדיון עם הידיים שלי סביבו ואמרתי, “תעשה מה שאתה רוצה, אבל אני חושב שיש לנו עוד דרך ללכת”. והוא הלך בעקבות זה. היה לי מאוד קשה להסיר את צ’אבי או בוסקטס. אם אתה מתקשה להסיר אחד, אז עדיף ששניהם ישחקו”.

המונדיאל מגיע תוך זמן קצר. האם אתה אופטימי?

-“מתוך זהירות, אני חושב שאנחנו במצב טוב ושצריך להיות אופטימיים, אבל תמיד במתינות. משם הדברים מגיעים. לא טוב להגזים באופטימיות או פסימיות. כן, אני אוהב את מה שאני רואה במגרש. אנחנו שולטים במשחקים והנבחרת משדרת דברים טובים”…

האם אתה רואה את עצמך מיוצג אצל לואיס אנריקה כאשר הביקורת מתעצמת?

-“זה טיפשי להילחם נגד זה. זה לא מוביל לכלום. האשימו אותנו שלא הבאנו שחקנים מאתלטיקו מדריד למשל. ובכן, יכול להיות שהם צדקו. אבל לא עשינו יותר מאשר לחשוב על טובת הקבוצה. אפשר לטעון שיש הרבה שחקנים טובים שראויים לזימון אבל אי אפשר לקחת את כולם”.

 

והנה סגל נבחרת ספרד לקראת צמד המשחקים הקרובים נגד פורטוגל ושווייץ:

על אף שחזר לכשירות מלאה, סרחיו ראמוס עדיין לא חוזר לסלקסיון וכנ"ל יאגו אספס שכבש חמישה שערים בחמשת מחזורי הפתיחה. עוד שחקן שבולט בהיעדרו הוא אנסו פאטי, בזמן שמרקו אסנסיו שהיה במצב בעייתי בריאל מדריד - כן זוכה לאמון. גם סרחיו קנאלס לא בסגל. הנה הרכב 'הנעדרים'\המקופחים. ניקו וויליאמס מאתלטיק בילבאו הוא כנראה הזימון המפתיע ביותר וגם בורחה איגלסיאס, שחקן חודש אוגוסט בליגה הספרדית שמעולם לא נקרא לדגל. פדרי נוכח, גאבי בנבחרת הצעירה. פאבלו סראביה בחלק הקדמי כמובן. ברצלונה מובילה עם שישה נציגים, אחריה אתלטיקו מדריד עם שלושה. לריאל מדריד יש שניים כמו פריז סן ז'רמן, ויאריאל, ולנסיה ואתלטיק בילבאו.

שוערים: אונאי סימון, רוברט סאנצ'ס, דויד ראיה.
הגנה: דני קרבחאל, סזאר אספיליקווטה, אריק גארסיה, דייגו יורנטה, פאו טורס, הוגו גיאמון, חוסה גאיה, ג'ורדי אלבה,
קישור: סרחיו בוסקטס, רודרי, פדרי, קוקה, גאבי, קרלוס סולר ומרקוס יורנטה.
התקפה: פאבלו סרביה, ניקו וויליאמס, מרקו אסנסיו, ירמי פינו, פראן טורס, אלברו מוראטה ובורחה איגלסיאס.

 

ההרכב של נבחרת ספרד למשחק נגד שווייץ בליגת האומות, עוד שעה שריקת הפתיחה:

https://e00-marca.uecdn.es/assets/multimedia/imagenes/2022/09/24/16640408256671.Xxx


כפי שאתם רואים, לואיס אנריקה מאמין במרקו אסנסיו שממעט לשחק בריאל מדריד והוא פותח כ-'9' מזויף, אם כי צריך לזכור שהמשחק הבא, בקרוב ממש, הוא נגד פורטוגל ותהיה חלוקת עומסים. כל הקישור המרכזי הוא על טהרת ברצלונה - פדרי (לא שיחק במשחק רשמי בנבחרת מאז יולי 2021 - בשל פציעות), גאבי והקפטן סרחיו בוסקטס ובסה"כ יש לה שישה נציגים בהרכב יחד עם פראן טורס שמקדימה ושניים בהגנה. פאבלו סראביה בצד שמאל. בשוויץ? אמבולו, שאקירי וג'אקה בהרכב. נזכיר כי ספרד כרגע ראשונה עם מאזן 2-2-0, אחריה פורטוגל עם נקודה פחות ושווייץ אחרונה. ההפסד היחיד של ספרד לשווייץ היה במשחק הפתיחה שלה במונדיאל 2010, ואתם זוכרים היטב איך אותו טורניר נגמר...על הספסל בין היתר: בורחה איגלסיאס, קוקה, קרלוס סולר, ניקו וויליאמס, מרקוס יורנטה, אלברו מוראטה.

ההרכב: אונאי סימון| ססאר אספיליקווטה, פאו טורס, אריק גארסיה, ג'ורדי אלבה| סרחיו בוסקטס, גאבי, פדרי| פראן טורס, פאבלו סראביה ומרקו אסנסיו.