אחרי שכבר הקליט קליפ לעוד אחד משרי הראפ שלו על גג ה׳ווייט הארט ליין׳ לא נשאר לילד מה לעשות באנגליה והוא חוזר אלינו - איפה שהכל (כמעט) התחיל. למי שלא זוכר הוא היה נחשב לכשרון גדול בקבוצת הנוער שלנו לפני שמנצ׳סטר יונייטד ״הציעה עבודה״ לאבא שלו, או איך שלא פעלו שם בזמנו למשוך כשרונות איטלקים שטרם מלאו להם 18. מנדרגורה, דודו, יוביץ׳, ועכשיו הוא. אנחנו מאוד פעילים בינתיים.
הפולני היה לא מספיק טוב ולא אחראי בעונה שעברה ואיבד את האמון של הצוות המקצועי ואת ההרכב לטראשיאנו. אני מניח שננסה למכור אותו למרבה במחיר (נשארה לו עונה בחוזה). אלא אם יקרה משהו בלתי צפוי באימונים, אבל קשה לי להאמין.
מסוגלות כן, יש כסף בבנק, אבל גם מוגבלות עד לסגירת הדד ליין של הליגה הספרדית ב-31 ביולי, שיקבע את מסגרת תקרת השכר. אם קבוצה מסיימת עונה בהפסדים (כמו שקרה לברצלונה, ובגדול), היא תהיה מוגבלת יותר מבחינת החתמת שחקנים, לכן קבוצות לא ממהרות להוציא כסף על רכישות בשלב הזה של החלון. ככה למשל סלטה ויגו מכרה שחקן שלה (ברייס מנדס) ב-15 מיליון, כסף שהגדיל לה את תקרת השכר ומיד איפשר לה להחתים שחקנים. ועדיין, ההבדלים בהוצאות בין הליגות בשלב הזה של החלון עדיין משמעותיים וזה לא סותר את מה שכתבתי. רכש של 7 מיליון בשלב הזה נחשב להוצאה נדירה (למעשה הרכש עדיין לא יצא לפועל).
אם ה"בעיה" היא בתקרת השכר, למה כל כך מעסיקים אותך סכומי העברות המעוגלים (בהגזמה) בטרנספרמרקט? שני המרכיבים מרכיבים (סליחה על הטאוטולוגיה) את עלות הסגל +- במידה שווה. *לאציו החתימה את חילה ב6מ' + (אחוז גבוה במכירה עתידית) לאחר שאיבדה את בלם ההרכב שלה להצעת שכר גבוהה יותר מ.....ריאל בטיס. 6מ' זה מה שמשלמים היום על שחקני פרימברה מבטיחים. אין כאן שום דבר פזרני או נועז.
בספרד לפחות, קבוצות נאלצות למכור שחקנים, לפעמים במחיר נמוך מפוטנציאל המכירה, כי הן ממהרות לסגור את הספרדים בצורה חיובית. ולא קבוצות שמתנהלות פחות טוב, אני מדבר על סביליה עם דייגו קרלוס ובטיס עם פקיר או קרבאליו. המכירות הנמוכות האלה אמורות להגדיל את תקרת השכר. אם שחקנים בספרד היו נמכרים במחירים ובכמויות של איטליה, אולי הקבוצות האלה לא היו צריכות למכור. ובגדול, בספרד תקציב רכש לא בא יחד עם תקציב שכר, אלא בנפרד, אחד משפיע על השני לטווח הארוך. מריו חילה ב-6 זה סכום גבוה מאוד לשחקן קבוצת מילואים כלשהי. בארסה מכרה את השחקן הטוב ביותר בליגה השלישית לקלאב ברוז' במחיר הזה (אף קבוצה בספרד לא היתה יכולה לשלם את הסכום הזה באותה עת), וגם זה היה שחקן שזכה ללא מעט דקות בקבוצה הבוגרת. מלבד הגובה של המחיר - זו עסקה עם הרבה סיכון, למה לשלם סכום כזה על שחקן עם הופעה בליגה הבכירה? וזה מה שהתכוונתי כשאמרתי שאם היו הגבלות גם באיטליה, לא היינו רואים הרבה רכישות פזיזות והתחייבויות רכישה וקבוצות היו מוציאות כסף בצורה הרבה יותר שקולה. אגב, זה לא מדויק להשוות בין הפרימברה באיטליה לקבוצת מילואים בספרד. הפרימברה זו ליגת הנוער עד גיל 19. קבוצת מילואים היא קבוצה שמשחקים בה עד גיל 23 מול קבוצות בוגרים במבנה הליגות (כמו יובנטוס). אם 6 מיליון אירו זה מה שמשלמים על שחקנים בני 19 בלי ניסיון בבוגרים אז זה עוד יותר תומך בטענה שלי של ריבוי רכישות פזיזות. אגב 2, בטיס החתימה את לואיז פליפה, אבל הגיעה לגבול תקרת השכר שלה, מה שמאלץ אותה למכור שחקנים. וויליאם קרבאליו למשל שותה אחוז נכבד מהשכר בבטיס, אז ינסו לפנות את השכר שלו ועל הדרך ימכרו אותו בסכום מצחיק של 5 מיליון אירו (כי חייבים למכור). 70% מההכנסות של מועדון מהווים את תקציב השכר.
@RubberSoul הזכרת כמה פעמים את המילה "ספרים". מה המרכיבים של זה עבור שחקן כדורגל? (התשובה לשאלה זו תענה גם על מה ששאלת).
בדרך כלל מועדונים רוצים לסיים את העונה (עד 30 ביוני) בפלוס ולא להיכנס להפסדים, לכן דוחים את העסקאות. מבחינת הליגה הספרדית, היא נותנת עוד חודש לסגור פינות כדי לאפשר לקבוצות להתחמק מסנקציות בדמות הורדת תקרת השכר. בסופו של דבר המטרה היא להחתים שחקנים יותר טובים ולצמוח ולא להיכנס לעונה פיננסית.
במקרה אני אוהד קבוצה שלאורך עשור החזיקה סגל הרבה יותר יקר (= משכורות) מההכנסה שלה, ולכן נאלצה למכור שחקן עד ה30 ליוני כמעט כל שנה. אני מבין מצויין את ההגבלה הזו, אבל, לא ענית על השאלה שלי.
