ריאל מדריד 2022/23: אחרי עונה מהאגדות - נלחמים בשאננות ובברצלונה

ריאל מדריד 2022/23:

https://phantom-marca.unidadeditorial.es/b644da7b7723589b963079198a9e24e7/crop/0x51/2046x1199/resize/1320/f/Xxx/assets/multimedia/imagenes/2022/05/29/16537757693728.Xxx

מה נאמר ומה נגיד על עונת 2021-22 שהפכה לאחת העונות הגדולות ביותר בהיסטוריה של ריאל מדריד ודאבל רביעי (אליפות ספרד וזכייה בליגת האלופות) בפעם הרביעית בתולדותיה. באחד ביוני הודיעה ריאל על חזרתו של קרלו אנצ'לוטי שלא ממש הצליח בקריירה שלו באף מקום מאז שנפרד בפרק א'. הקבוצה הייתה עצובה מטריקת הדלת של זינדין זידאן, הסגל שלא הרשים נותר ברובו ודויד אלאבה הגיע אמנם בהעברה חופשית אבל הקפטן סרחיו ראמוס עזב ורפאל ואראן נמכר. במקום קיליאן אמבפה, שפריז סן ז'רמן ניצחה ולא בפעם הראשונה, והשאירה אותו – הגיע אדוארדו קמאבינגה הצעיר המוכשר ברכש של הדקה ה-90. אבל הנבואה ניתנה לשוטים. ב-28 במאי חגגה ריאל מדריד זכייה בליגת האלופות אחרי ניצחון 0:1 בגמר על ליברפול וזכתה בתואר בפעם ה-14 בתולדותיה.

*********

חזרנו: ריאל אלופת אירופה| כנגד כל הציפיות

אבל עוד לפני הטירוף הזה. אנצ'לוטי חיפש לזכות באליפות ספרד, תואר שהוחמץ פעמיים בקדנציה הקודמת שלו. חלק ראו באתלטיקו מדריד פייבוריטית אחרי ששמרה על הסגל. ריאל פתחה את העונה טוב מאוד. המפנה הגיע דווקא בתיקו 3:3 נגד לבאנטה. בהרכב פתחו אדן הזאר וגארת' בייל המזדקנים. ויניסיוס עלה מהספסל בפיגור 3:1 וכבש צמד אדיר. מאז הוא לא זז מההרכב. זו הייתה העונה של קארים בנזמה כמובן שנתן את הטון בליגה עוד לפני הצ'מפיונס. ריאל שיחקה כדורגל התקפי וכבשה 21 שערים בששת המחזורים הראשונים. משחק הבית הראשון בסנטיאגו ברנבאו במתכונת מצומצמת לראשונה מאז הקורונה – הסתיים ב-2:5 נהדר ואז הגיעו מהפך 1:2 במאסטייה נגד ולנסיה וגם 1:6 על מאיורקה. כן, ריאל חטפה סטירה מצלצלת עם הפסד 2:1 לשריף הקטנה וגם תוצאות תיקו בליגה, אבל ניצחה 1:2 את ברצלונה בקאמפ נואו ויצאה לצרף של שבעה ניצחונות ליגה רצופים שפתחו פער גדול. בין היתר 1:2 דרמטי על סביליה עם גולאסו של ויניסיוס, 0:2 על ריאל סוסיאדד בחוץ במשחק בו בנזמה נפצע ולוקה יוביץ' אשכרה הופיע, וגם 0:2 בדרבי הביתי על אתלטיקו מדריד.

ריאל זכתה בתואר הראשון העונה, הסופרקופה, אחרי 2:3 על ברצלונה של צ'אבי בהארכה ו-0:2 בגמר על בילבאו, והמשיכה לנצח בליגה, אך היה נראה שהעדר הרוטציות בעוכריה של הקבוצה. מתחילת ינואר עד אמצע פברואר היא ניצחה רק משחק ליגה אחד, ואז הגיעה 'חרפת פריז'. הגרלת שמינית גמר הצ'מפיונס, ועל העונה הזו צריך לכתוב ספר שלם – זימנה קרב ענקים מול פ.ס.ז'. במשחק בצרפת קרלו עלה עם אותו הרכב איטי ולא פיזי שכלל את שלישיית הקישור הרגילה ואת אסנסיו. ריאל הציגה יכולת עלובה, רק בנס טיבו קורטואה הפנומנלי הדף הכל, כולל פנדל של ליאו מסי, ובדקה האחרונה אמבפה כמובן הבקיע וקבע 1:0. למרות שזה 'כולה' גול אחד - התחושה הייתה איומה. אנצ'לוטי התנצל, לקח אחריות, ו"תחילת הרמונטדה" הייתה ב-1:4 המעולה על ריאל סוסיאדד כשהאוהדים קראו לשחקנים לצאת מחדר ההלבשה כדי לעודד אותם. 'הקסם של הברנבאו' חזר.

ואלוורדה פתח במרכז השדה במקום קאסמירו המושעה וזו הייתה אותה ריאל. בשתי דרגות פחות טובה, עם קורטואה שעובד קשה, אמבפה הבקיע אחד ושניים נפסלו בצורה גבולי. עד הדקה ה-61 הכל היה אבוד. ואז..עדיף ללכת ליוטיוב, תמונה שווה אלף מילים. בכל יום אנחנו צופים בתקצירים האלה. בנזמה לחץ על דונארומה שטעה, ויניסיוס בישל לצרפתי ו-1:1. קארים הבקיע עוד פעם, אחרי תצוגת אומן של מודריץ', ו-16 שניות אחר כך הגיע השער השלישי, הפעם מבישול של מרקיניוס. שלושער של בנזמה, פ.ס.ז' המומה, 1:3 והלאה לרבע הגמר. ואז עוד שלושער של בנזמה, כשאנצ'לוטי הבריק עם פדה כקשר רביעי בצד ימין, 1:3 מבטיח על צ'לסי בלונדון, נקמה על העונה שעברה. ואז שוב דפיקות לב, פיגור 2:0 במקדש. ואז בא מודריץ' עם הפאלש ורודריגו שכבש עד אז שער בודד – עם וולה מדהים. בהארכה בנזמה ניצח את המשחק, כששוב ויני מבשל, כמו בסטמפורד ברידג'.

וקצת 'בריחה' מליגת האלופות. היה גם קלאסיקו שחור ומטלטל במיוחד. ללא בנזמה שלא החלים בזמן, אנצ'לוטי התחכם ועלה במערך עלוב, ובהמשך הוסיף חטא על פשע ועבר לשלושה בלמים וריאל ספגה פעמיים, אבל גם זה לא 'מצדיק' את הבושה. ברצלונה של צ'אבי שהייתה בתנופה אדירה, גם בגלל החיזוקים בינואר – נהנתה מכל רגע בסנטיאגו ברנבאו והשיגה 0:4 עצום, ניצחון שהיה יכול להיות בתוצאה כפולה ומכופלת. העיתונאים דרשו את ראשו של אנצ'לוטי והייתה שיחה בוולדבבאס אך אנצ'לוטי הבטיח אליפות ופלורנטינו פרס לא רצה לזעזע. ריאל הגיבה בקושי רב עם ניצחון בבלאידוס על סלטה ויגו במשחק הפנדלים והכי טוב עבורה שאחרי חרפת הקלאסיקו הייתה פגרה. היא המשיכה לנצח ככה לאט לאט ובקושי, ואז הגיע "משחק האליפות" הלא רשמי בפיחואן. ריאל פיגרה 2:0 והייתה אובדת עצות. ואז היא הפכה ל-2:3, רמונטדה מארץ הרמונטדות, כשבנזמה אחרי משחק קטסטרופלי מנצח את המשחק בדקה האחרונה, ודני קרבחאל המושמץ עם שני בישולים. התואר הובטח רשמית נגד אספניול עם 0:4 חגיגי בבית במחזור ה-34.

ובחזרה לדובדבן שבקצפת, הרי אליפות ספרד מספר 35 הסתמנה כמובנת מאליה (מה גם שברצלונה איבדה את זה לאחר ההדחה מהליגה האירופית ובין-כה היה קשה לה לסגור את הפער), בעוד ליגת האלופות הייתה החלום. אם חשבנו שאלה היו משחקים משוגעים נגד קבוצות שכן 'אפשר לעבור' – בהמשך חיכו מנצ'סטר סיטי בחצי הגמר וגם ליברפול. באנגליה, ללא קאסמירו הפצוע, אנצ'לוטי שגה ועלה ב-4:3:3 התקפי מדי. סיטי עשתה ככל העולה על רוחה במגרש אבל ניצחה רק 3:4 כשריאל קמה מהקבר שוב ושוב ושוב. ויני בגול ענק ובנזמה עם צמד כולל פאננקה. והגומלין בברנבאו – טוב, צרחות בבית, זה היה שני רק לגמר הדסימה מבחינתי. מאחרז עשה 0:1 לאנגלים בברנבאו, הם נהנו מהחיים, גריליש הריח את השער אבל מנדי הציל מהקו. ואז רודריגו המחליף כבש שער מצמק. ואז עוד אחד! "הנה זה בא! זוהי ריאל מדריד", צרח נדב יעקובי ובאחת הרמונטדות הגדולות בהיסטוריה של ריאל זה נגמר ב-1:3 בהארכה.

בגמר נגד ליברפול, המשחק האחרון של העונה, ריאל שוב נהנתה מיכולת שיא של טיבו קורטואה שהדף הכל – תשאלו את מוחמד סלאח. תשע הצלות היו לטיבו ש-MVP זה קטן עליו. ריאל הייתה אנדרדוג מובהק אבל שמרה על המאזן שלה בגמרים. שער גבולי נפסל לה במחצית הראשונה ובדקה ה-59 ואלוורדה שלח כדור רוחב, ויניסיוס התגנב מאחורי טרנט וכבש את השער שהוציא את המדרידיסטאס לחגוג. בכל פעם שחשבת שכבר ראית הכל וזהו-זה, זה בלתי אפשרי, ריאל מדריד גמורה – היא יצאה שוב מהקבר. הגביע ה-14 נחת בארון, זכייה חמישית בתשע שנים, אלוהים ישמור. אז מה היה לנו? העונה הטובה בקריירה של בנזמה עם 44 שערים ו-15 בישולים, בדרך הבטוחה לבלון ד'אור, עונת שיא של ויניסיוס עם 22 שערים ו-20 בישולים וקפיצת מדרגה מדהימה, הרבה קורטואה, יכולת פנומנלית של לוקה מודריץ' בן ה-36 להזכירכם וקצת חילופי משמרות. והרבה מה לספר לנכדים. עונה שאני אישית לא אשכח לעולם, עונה שהרגישה כמו חמש שנים.

*****

שני שחקנים לכל עמדה - עד להתקפה| רודיגר וטשואמני יוסיפו שרירים

אלופת אירופה לא חיכתה יותר מדי ועל אף העונה המוצלחת ידעה שעליה לחזק את הסגל במידה ניכרת. כבר בעשרת הימים הראשונים של חודש יוני הגיעו שני שחקנים טובים שיוסיפו לקבוצה עוד 'פיזיות' ושרירים ואיזון. הראשון הוא אנטוניו רודיגר הבלם הגרמני של צ'לסי שהצטרף בהעברה חופשית בעסקה מצוינת וחתם עד 2026 והוא יעשה סדר בהגנה שהתקשתה יחסית בליגת האלופות – שולט באוויר, מוליך כדור, חזק מאוד, מנוסה בכל הליגות הבכירות| השחקן השני שהגיע היה אורליאן טשואמני, הקשר המצטיין של מונאקו שהוחתם בסכום עתק של 80 מיליון יורו+בונוסים. מייעדים לו את תפקיד ה-6 של קאסמירו אך נראה שיש לו גם יכולת התקפית טובה ולאט לאט הוא ימשיך את תהליך חילופי הדורות במרכז השדה. במרכז השדה יש אינסוף אפשרויות: קאסמירו, טוני קרוס ששיחק היטב בגמר לפחות, לוקה מודריץ' שהציג יכולת פנומלית, פדה ואלוורדה שהיה האס בצד ימין לעת צרה, קמאבינגה שהותיר טעם של עוד וגם הרכש החדש טשואמני.

כצפוי, הקבוצה נפרדה משלושה שחקנים מובילים בשעתו, אחרי שנים ארוכות, והיא עוד מנסה להיפטר מעודפי שומן בסגל. אחד מהם הוא אלברו אודריוסולה שחזר מהשאלה בפיורנטינה; חסוס ואייחו שירד עוד יותר בהיררכיה ומחזיק בהצעות מספרד; החלוץ בורחה מאיורל שמבוקש בסלטה ויגו או חטאפה; בעוד שממריאנו דיאס אי אפשר להיפטר לעולם והוא ימלא את חוזהו עד 2023 גם במחיר שיתבייש על הספסל. מרקו אסנסיו שבלט בחלק הראשון של העונה יחסית (סיים עם 12 שערים, העונה הפורייה בקריירה שלו, אך גם זה לא שכנע את המועדון לשדרג את שכרו או להציע לו חוזה חדש), ודני סבאיוס שיותר חשובים ממנו, נכנסים לעונה אחרונה של החוזה ועושה רושם שימשיכו כי אין עליהם הצעות, על אף החשש שלהם ממיעוט דקות משחק רגע לפני המונדיאל; בתום שלוש שנים כושלות מאוד (עם חצי עונת השאלה), ריאל הצליחה לשחרר את לוקה יוביץ' לפיורנטינה. היא לא תקבל ולו יורו אחד אבל האיטלקים הסכימו לקחת על עצמם את שכרו הכבד. החלוץ שנרכש ב-60 מיליון יורו כבש שלושה שערים – כשבמשחק אימון אצל הויולה בחצי שעה – הרשית ארבעה. הוא לא הסתגל וזהו, בואו נעצור.

עם כל הכבוד לאיסקו שהלך ודעך וכצפוי אנצ'לוטי לא הצליח 'להחזיר אותו' (הקשר סיים חוזה אחרי תשע שנים ועושה הרושם שהוא בדרך לסביליה) וגם לגארת' בייל שהיה אגדה במועדון – אדון הזכייה בגביע ה-13, האיש והמספרת, שחקן שעד 2018 היה גלאקטיקו לכל דבר ומאז השתין על המועדון בקשת בכל דרך אפשרית – פרידה אחת כן טלטלה את אוהדי ריאל מדריד וגם את השחקנים.

להתראות, שיאן התארים| החיוך של הברזילאי כבר לא יקשט את הברנבאו

מרסלו ויירה ג'וניור, המגן שהגיע בגיל 18 וכמעט עזב בהשאלה – לא רק הצליח לרשת את רוברטו קרלוס אלא הפך לשחקן המעוטר בתולדות המועדון. הברזילאי מאוד רצה להמשיך אך הוא לא היה בתוכניות המקצועיות של ריאל מדריד (ובצדק – שיאו מאחוריו, הוא איבד את קצב המשחק ועם כמה שנוכחותו הייתה חשובה על הספסל כמנטור לצעירים) ועזב בשיא, כשהוא מניף את ליגת האלופות, הגביע ה-14 על אף שלא שיחק דקה בגמר נגד ליברפול והיה זה תארו ה-25. הרבה דמעות היו בחגיגות הזכייה בברנבאו כשנכנס עם הגביע לבמה והונף על ידי השחקנים וכך גם במסיבת העיתונאים. "זה היום הכי שמח שלי במועדון", אמר במפתיע. אין אוהד ריאל אחד שהוא לא נכנס לו ללב. אבל אנחנו עוד ניפגש...

תקדימי העבר מוכיחים: ריאל מדריד שיכורה מהצ'מפיונס| מה עם התקפה?

בריאל מדריד כמו בריאל מדריד, השתן עולה לראש די מהר. ככה זה אחרי עונות טובות, על אחת כמה וכמה אחרי זכייה בליגת האלופות, הגביע היקר מכל. שכרון חושים. ישנן שלוש דוגמאות בולטות לעונות נהדרות שלאחר מכן הייתה נפילה כואבת – 2008-09 (שנה לאחר אליפות הפאסיו והפער העצום מברצלונה בטבלה, ריאל קרסה לחלוטין), עונת 2012-13 (אליפות מאה הנקודות, זוכרים? ואז מוריניו כבר בספטמבר הכריז: "אין לי קבוצה") וגם 2017-18 (הגביע עם האזניים הגדולות השכיח את החרפה בליגה). ריאל תפתח את העונה החדשה כשכמעט כל העמדות סגורות ובמרכז השדה ישנו עומק בלתי רגיל, אבל עם סימני שאלה רבים מאוד בחלק ההתקפי, וכל זה בעונה בה יש שישה תארים על הכף וכמובן גם מונדיאל מסוכן ומאתגר באמצע. ההתקפה אשתקד הוציאה מעצמה מאתיים אחוז, זה לא יכול לקרות. בלי קופי-פייסט של בנזמה ו-ויניסיוס, הצמד הלוהט באירופה – ריאל בבעיה קשה. והחלוץ כבר לא ילד. ריאל לא מתנהלת כמו אלופת אירופה, בטח לא לאור החיזוקים המרשימים של ברצלונה לדוגמא, בטח בחלק הקדמי, על אף שישנם הבדלים.

הרי ארלינג הולאנד לא הצטרף, אולי כדי לא 'לחנוק' את בנזמה כרגע ואולי מחשש מהבירכיים שלו. אמבפה החליט להישאר בפ.ס.ז' ולקבוצה אין תוכנית ב'. לא סרג' גנאברי למשל, לא גבריאל ז'סוס שלא היה לו מקום משום שהוא זר, ולא חיזוק התקפי אחר. ריאל בונה על עונת פריצה אמיתית של רודריגו על גלי הפיניש של העונה שעברה ושערי ההכרעה שלו (הוא כבר זכה לחוזה חדש ותהיה הכרזה רשמית בקרוב), ואולי, כן, כמו שהכותרות היללו בצורה די מביכה: El Nuevu Fichaje אדן הזאר, בפעם השלישית. הבלגי הוריד את הפליטנה מהקרסול, הוא מחייך, הוא הבטיח לתת הכל בחגיגות בסיבלס – אבל זה לא מספיק, גם אם הגיע לעונה במצב פיזי מצוין. בטח אם אסנסיו יעזוב ושאין חלוץ מחליף.

אז מה יהיה הפאזל? בשלב הראשון מסתמן כי אלאבה יחזור לעמדת המגן השמאלי והגעתו של רודיגר תשלח את פרלאן מנדי הספסלה. סלע בהגנה, אבל לא מספיק טוב התקפית. בתקשורת לא פוסלים אפשרות של ארבעה קשרים במרכז השדה, כשיהיה 'דחף' לשלב את טשואמני די מהר. גם פדה סיים את העונה שעברה במצב מצוין והוא 'נאבק' על ההרכב וכך גם קמאבינגה. בחוד אין גיבוי, הזאר, שוב, דיברנו עליו, ואולי גם רודריגו – אמורים לשחק כ-'9' מזויף במידת הצורך.

היעד הבא של קרלו| חושש מדז'ה-וו?

בקיץ 2014 אנצ'לוטי היה על גג העולם אחרי שזכה בדסימה. כעבור שנה הוא קיבל בעיטה. בריאל מדריד הזיכרון קצר מאוד והמשוואה פשוטה - אין תואר גדול בנמצא - הביתה. גם אם נראה שפרסי יהיה סלחן יותר כלפי המאמן המבוגר. אנצ'לוטי הפך למאמן היחיד בהיסטוריה של ריאל שזכה בכל התארים האפשריים ויש לו כבר שבעה, כמו ויסנטה דל בוסקה, עם גולת הכותרת של שתי זכיות בליגת האלופות. אף מאמן לא זכה בריאל בשתי אליפויות ברציפות מאז ליאו בינהאקר בימי הקינטה דל בויטרה. ובאף קבוצה בקריירה שלו הוא לא זכה ביותר מאליפות אחת. תואר נוסף יעמיד אותו במקום השלישי לצד לואיס מולווני אנצ'לוטי יודע גם כן שהקהל בברנבאו מצפה לראות כדורגל יותר אטרקטיבי ובמשימה הזו אפשר וצריך לעמוד - כמו בתחילת העונה ודי בסופה. אולי היה עליו אפילו לצאת מכובע הפוליטיקאי או הדיפלומט ולדרוש עוד שחקן התקפה.

*****

מה הלו"ז: קלאסיאקו בווגאס בלי קארים, משחקי חוץ בתחילת הדרך| עונת ששת התארים

כמיטב המסורת ריאל מדריד תקיים את מחנה האימונים שלה בארה"ב. השחקנים חולקו לשלוש פעימות למעשה בהתאם לקיץ העמוס שלהם כשהאימונים חודשו ביום חמישי ה-7.7 – תחילה עם המושאלים והשחקנים שלא שיחקו עם הנבחרות, בהמשך הצטרפו הדרום אמריקאים והנגלה השלישית והאחרונה הייתה ב-14.7. אנטוניו פינטוס, מאמן הכושר הכל-יכול, לוקח פיקוד עם אימונים כפולים – כושר גופני משוגע ואז קצת כדור, כולל שימוש במסכות מדללות חמצן. ב-19 ביולי הקבוצה תמריא למחנה האימונים שם יצטרף קארים בנזמה, החלוץ הוותיק שזכה לחופשה ממושכת יותר.

בנזמה לא ישחק במשחק הפתיחה החגיגי נגד ברצלונה ב-24 ביולי – יום שישי, עליו אמר אנצ'לוטי כי הקלאסיקו הוא תמיד משחק גדול ומעבר למשחק ידידות. זה הקלאסיקו השני שמשוחק בארה"ב והראשון מאז 2017; כעבור שלושה ימים ריאל תפגוש את קלוב אמריקה ותחתום את המחנה במשחק בלוס אנג'לס נגד יובנטוס ב-31 ביולי. המשחקים האלה יהוו הכנה לשילוב שחקני הרכש החדשים והדבקת הקצב כדי להגיע בשיא לעשרה באוגוסט.

התואר הראשון עליו ריאל מדריד תתנפל העונה מתוך השישה הוא הסופר קאפ האירופי נגד איינטרכט פרנקפורט הגרמני מחזיקת הליגה האירופית. הליגה הספרדית תצא לדרך ב-14 באוגוסט וריאל, שתרצה מאוד להגן על התואר לראשונה מאז עשתה זאת ב-2007-08, תפתח את העונה עם שלושה משחקי חוץ – אלמריה, סלטה ויגו ואספניול. משחק הבית הראשון ייערך נגד בטיס. הקרב הגדול הראשון הוא במחזור השישי עם דרבי חוץ והקלאסיקו נגד ברצלונה בברנבאו ייערך כבר במחזור התשיעי עם רצון עז לנקום על מה שקרה אשתקד. בתשעה בנובמבר, במחזור ה-14, ריאל תארח את קאדיס במשחק האחרון לפני שמתפזרים לפגרת המונדיאל. כמובן שישנו גם גביע המלך כשהפעם האחרונה בה הקבוצה זכתה בתואר הזה הייתה איי שם ב-2014.

עוד דבר ששווה אזכור, פתיחת האל-נואבו ברנבאו החגיגית תידחה ולא כי אין גלאקטיקו אמיתי להציג. קצת מוזר אך למלחמה של רוסיה באוקראינה הייתה השפעה לכך. חומרים חיוניים להעצמת המגרש והפיכתו לאצטדיון המודרני והמרתק ביותר בכדורגל – היו במחסור וכך גם היו עליות מחירים. אז זה לא יקרה בדצמבר 2022 אלא בספטמבר 2023 כנראה. לאט לאט הקיבולת אמורה לצמוח מעל ל-60 אלף אוהדים.

*********

אבל בריאל מדריד, כמו בריאל מדריד, שיהיה לכם ברור. הגביע ה-14 כבר נשכח. אני מבטיח לכם שריקות בוז רמות כבר במחצית ב-0:0 הראשון בסנטיאגו ברנבאו. APorla15

 

כמה דברים:

- זה לא הגיוני בעליל שריאל מדריד לא מוצאת אף שחקן התקפה נורמלי שיגיע, ואני אומר את זה כשאני לוקח בחשבון את מרקו אסנסיו כחלק מהסגל. החלק ההתקפי ריק מאוד, הן בכנף והן בעמדת החלוץ המחליף. מדברים בקדנה סר על כך שבמועדון כן רוצים חלוץ בפרופיל של שחקן בן 30 שיכול לעלות מהספסל ולהבקיע עשרה שערים בעונה. כמה כאלה יש? זה לא מאוחר מדי?
- לגבי קדם העונה: יש שמועות שדויד אלאבה ביקש מקרלו אנצ'לוטי להמשיך לשחק כבלם וגם המאמן לא רוצה 'לפרק את הציוות' מאשתקד. לשים את אנטוניו רודיגר כמגן שמאלי זה פשע. הוא כמגן פחות טוב אפילו מפרלאן מנדי שלפחות יש לו רגל שמאל והוא רגיל לשחק שם. ורודיגר צריך להוסיף לנו כוח ומהירות והובלת כדור, כאילו לא השתדרגו אם זה ימשיך ככה.

קצת על חוסר הפרופורציות בתקשורת\בפורומים השונים\מצד האוהדים וכן הלאה:

https://totalfootball.co.il/uploads/default/original/2X/1/18a1cdbb1d0077cdcf958145db52078e7b40e3c8.Xxx

בפרה-טמפורדה בעונת 2017/18 ריאל מדריד ניצחה רק משחק אחד. ועדיין פתחה חזק מאוד עם זכייה קלילה בסופרקופה ודאבל על ברצלונה, וכן בסופר קאפ האירופי; בעונת האליפות עם זינדין זידאן - שני ניצחונות חרבנא, השפלה ענקית מול אתלטיקו מדריד בדמות 7:3; ואשתקד - ניצחון בודד בארבעה משחקים, וגם הוא נגד יריבה מהליגות הנמוכות.
ויש אפילו דוגמא יותר מאוחרת - בקדם העונה של 2007, והפעם במשחק חשוב - ריאל חטפה חמישייה בברנבאו מסביליה בגומלין (5:3) והפסידה בסופרקופה. ועדיין היא פתחה את העונה נפלא עם ניצחון בדרבי ומאניטה במדריגל. באותם הימים, טרום עידן כריסטיאנו-מסי בשיאם - המספרים של ריאל של שוסטר היו אדירים. היא ניצחה ב-15 משחקים מה-19 בסיבוב הראשון.

- עוד עדכונים: דני קרבחאל שוב לא התאמן, בספק ענק למשחק נגד קלוב אמריקה מחרתיים ואולי גם לא ישחק נגד יובנטוס - וחבל מאוד, חוזר 'לדרכים הרעות' משנים קודמות; גם פרלאן מנדי עצר את האימון. קארים בנזמה שיישחק מחצית - מבקיע שערים נפלאים ומסתמן שהוא בכושר טוב.

- אדן הזאר חטף ביקורת על היכולת שלו כ-'9' מדומה בקלאסיקו, בספרד כתבו שזה היה כמו לשחק בעשרה שחקנים ושאנצ'לוטי לא למד מהקלאסיקו הקודם בליגה וחבל מאוד. עוד כתבו: "ריאל מדריד תעשה טעות חמורה אם לא תחתים חלוץ". הוא כותב שההפסד בקלאסיקו לא נורא על אף שכל העולם צופה בו, אלא "מה שמדאיג הוא לראות איך פלורנטינו ואנצ'לוטי עושים את אותה הטעות כמו אשתקד. היו טעויות בהרכבת הסגל על אף הזכייה בדאבל. הקיץ הזה היה הזמן האידיאלי לתקן את החסרונות העלה

 

@Captain Canada, אני מסכים שההתנהלות בקיץ הזו היא ביזיונית בכל הקשור להתקפה כי בריאל מדריד בעונה שעברה היו הרבה מאוד 'ניסים ונפלאות', וההתקפה זועקת לחיזוק מאז שכריסטיאנו רונאלדו עזב. אני גם הזכרתי פה כמה עונות בהן המועדון נקלע לשאננות גדולה אחרי הישגים, בדגש על ליגת האלופות. מצד שני, בקיץ 2017 קיבלנו הצעה אסטרונומית על אלברו מוראטה לצורך העניין. וכשהיה את כריסטיאנו אמנם לא בשיאו אבל אחרי פיניש מדהים בנוקאאוט, אסנסיו בעונת פריצה, איסקו וכן הלאה - היה קשה להאמין שכל ה-B-B-C יחרקו, וברצלונה מנגד איבדה את ניימאר. פפה זה היה ברור שהוא יילך והוא מיעט לשחק.

הוורסטיליות של ריאל מדריד עליה דובר היא נכונה לגבי רוב העמדות, בהתקפה אין לנו אף חלוץ מחליף נורמלי וזו העמדה הראשונה שהייתה מחזק, עוד לפני הווינגר בצד ימין. מגן שמאלי? מנדי סבבה, אלאבה טוב..אבל אנצ'לוטי הדוד החביב יבחר ברודיגר כנראה - נורא. דה תומאס גדול בקאנטרה ותמיד רציתי אותו, דז'קו קשיש מדי אבל במצב הנוכחי אז כן הייתי לוקח. דובר על שחקן בפרופיל שלו אגב.

אני עדיין חושב שאנחנו פייבוריטים לאליפות גם אם זה בנוהל והטרנד החדש והמגניב להלל את ברצלונה. לא פייבוריטים בהרבה, ואני לא מרוצה כמובן אבל יש הרבה שמגזימים. בחלק הקדמי ברצלונה עמוקה וטובה משלנו. אבל לבנדובסקי למשל לא היה רלוונטי לנו - לא כשיש את בנזמה, את ראפינייה לא הייתי לוקח וגם לא את דמבלה.

 

אני גם כן לא שמעתי שום תיאוריה כזו, הרבה יותר הגיוני שריאל מדריד מסתנוורת אחרי זכייה בליגת האלופות כמו תמיד, בעיקר דון פלורנטינו פרס. הבעיה היא לא 'סגל מזדקן' אלא שאין שחקני התקפה - בנזמה. לקאסמירו יש מחליף - טשואמני. למודריץ' אין - גם אין בשוק, ולא מחפשים שחקן בפרופיל דומה, אולי בלינגהאם בעתיד וכרגע יש את פדה. קרוס הוחלף במרבית המשחקים הגדולים בעונה שעברה בליגת האלופות. לא שאני מקבל את התיאוריה הזו וזה עלוב, תמיד צריך לקחת סיכון ולהמר מאשר לבנות על סמנטיקה, אבל:

 

@yonmu, כמו שאני רואה את זה במועדון לא לוקחים סיכונים וככה אי אפשר להצליח. כן יכול להיות שהיינו שמים 60 מיליון והיה חוזר מקרה יוביץ'2, אבל כעית אנחנו בעונת מונדיאל ובנזמה יהיה בן 35. גם ויניסיוס שנרכש בגיל 16 ב-45 מיליון יורו היה סוג של סיכון ולפחות לפי השנה השנייה חשבנו שהוא יהיה פלופ גדול. לא יכול להיות שאין אף שחקן התקפה טוב בעולם שמתאים לנו ואפשר להביא אותו, אנחנו ריאל מדריד, ביצענו עסקאות בלתי הגיוניות. אמבפה והולאנד לא הגיעו - אחלה, מה עם היתר. אפילו שהיו פתאום מנסים לפתות את מאחרז. אין לריאל מדריד אפילו חלוץ מחליף נורמלי. מריאנו נאחז בקרנות המזבח והוא עלוב, בורחה מאיורל בדרך לחטאפה והוא לא הפיתרון. כל כך הרבה פתאום יכולים להפוך ל-'9' מזויף. הזאר היה קטסטרופה גם לפנות בוקר נגד קלוב אמריקה ובספרד כותבים שהוא השתפר אחרי הקלאסיקו. גם הוא '9' בכאילו, גם אסנסיו וגם רודריגו שלדעתי מריח שערים ואולי הקו בכלל לא מתאים לו.

ברצלונה ממשכנת את העתיד שלה והיא מסתכנת מעט, לא היו הרבה תקדימים לזה בכדורגל העולמי אני מניח, לפרנקי דה יונג הם לא מסוגלים לשלם אבל העיקר מחתימים גלאקטיקוס. כמובן שבמבט על רמת הסגל בלבד הם השתדרגו יופי. אין לי בעיה עם שאר העמדות, רק עם ההתקפה. ואם רודיגר יחלטר כמגן שמאלי ונראה ארבעה קשרים נגד קבוצות פח אז תהיה לי גם בעיה עם אנצ'לוטי.

אגב, זה דיון מעניין, לדעתי הזאר ויוביץ' הפכו את ההחתמות הגדולות לסיכון. יוביץ' היה רכש מוטעה. הזאר באמת בלוף. אבל פיגו - הצליח, זידאן - הצליח, רונאלדו 'השמן' - הצליח. בקהאם היה הצלחה שיווקית. קאקה נכשל בעיקר בגלל פציעות ואוזיל הנפלא, אבל במשך שנתיים הוא היה שחקן 12-13 נהדר. גם כריסטיאנו הגדול והכל-יכול הצליח כמובן.

 

אני מסכים שלוקה יוביץ' היה רכש שגוי ואולי פלורנטינו פרס דחף לכך (אדר מיליטאו הגיע כבר במרץ 2019 כלומר חתם, פרלאן מנדי זה רכש של זינדין זידאן), גם מריאנו על אף שעלה מחצית ממנו. אבל מדברים הרבה על אדן הזאר, מצטער, הוא אידיוט שהגיע בעודף משקל (איפה המוטיבציה? איפה המקצוענות?) אבל ללא הפציעות המייסרות וגם טיפול רפואי לקוי מצד ריאל מדריד לדעתי - הוא לא היה נחשב לפלופ כל כך עצום. הזאר בריא שמשחק 30 משחקים בעונה והוא 50% מהשחקן של צ'לסי זה אחלה. אסור שהרכישה הזו תגרום לריאל מדריד לחשוש. הוא בהחלט הגיע אחרי עונה טובה בצ'לסי בה זכה בליגה האירופית וכבש צמד בגמר וסה"כ 21 שערים ו-17 בישולים. גם קאקה למשל סבל מפציעה ארוכה אחרי מונדיאל 2010.
אם נבדוק אז רוב הרכישות במאה מיליון יורו או סביב הסכומים האלה הם נפל אמיתי, אבל אפשר לראות שחקנים כמו פול פוגבה, אנטואן גריזמן וחבריו מהצד הברסאי, אפילו ז'ואאו פליקס שלא ממש התאים בסגנון ולא קיבל מספיק קרדיט מצ'ולו - הטלנו ספק עוד קודם..