המחזור השביעי לעונת 22-23 ב-SerieA: האלופה פוגשת את נאפולי לפני הפגרה

אם ככה זה נראה עם שחקן התקפה אחד שכשיר שגם הוא בן 200 ונטחן עד עכשיו 2 משחקים כל שבוע מול קבוצה שאמורה לדגדג את הסקודטו - דיינו.

 

כן אבל עכשיו אנחנו לא באפריל.
צריך לתת קרדיט אחי. -במיוחד אנחנו עם הקבוצות המעאפנות שלנו והפרוייקטים המעאפנים שיש לנו.

 

קרה אי פעם שמילאן, אינטר, יובנטוס ורומא הפסידו כולן באותו היום?

עריכה: אבישי סלע בדיוק ענה לי. פברואר 55.

 

כן. אוריגי ורביץ'. נאפולי קבוצה מעולה, הרבה יותר טובה משנה שעברה ולמרות זאת - חוץ מהפנדל והטעות של בית סוהר שקאלולו עשה בגול השני, הם בקושי הגיעו לשער. לשפוט משתי משחקי העונה שהיה לנו עד עכשיו, הפערים יותר גדולים ממה שחשבתי ועדיין - האליפות יכולה ללכת לכל כיוון בין המשולש אינטר-נאפולי- מילאן מהסיבה שאני פשוט לא סומך על הסגל שלנו שיישאר כשיר לאורך זמן.

 

יש גבול כמה קסמים מאמן יכול לעשות. עוד לא התחילה הליגה ואיבדנו את אוריגי, רביץ' ופלורנצי לתקופות ארוכות. אוריגי הגיע פצוע שזה בכלל תמוה. רביץ' סוחב פריצת דיסק לא ברור כבר כמה זמן. זה בדיחה כל העניין הזה. מישהו בטוויטר בדק ובכל הכהונה של פיולי היה לנו סגל מלא אולי 9-10 משחקים. זה מטורף.

 

הנקודה ביחס להתקפה שלנו נכונה. יש לנו שחקן אמין אחד - לאאו - ולקט סותמי חורים.
הם או מבוגרים (זלטאן, ז'ירו), או בינוניים (מסיאס, סלמיקרס), או פציעים (רביץ', אוריגי).

מילאן פייבוריטית לאליפות בעיקר מכח האינרציה, לא מכח ביצועים עדיפים דרסטית. הפערים בין הסגלים קטנים מאוד, הגאורגי של נאפולי הפתעה אדירה, יש עוד את הפקטור של אירופה ומונדיאל. בקיצור, הליגה פתוחה לגמרי.

 

מבחינת יכולת ז'ירו הוא goat. באמת. הוא זז על המגרש כמו שילדים בני 20 לא זזים. העקב שהוא נתן לקאלולו במשקוף היה פסיכי. העניין הוא שאתה שואל את עצמך, פאק, הבחור בן 36 תכף, כמה זמן הוא יצליח לטחון ככה מבלי למתוח משהו ולשבת בחוץ איזה חודש? ואז מה?

 

@Alta Tensione - יכול להסתכל על המחקר פציעות שצירפתי פה באחד הדיונים. בקצרה אגיד שבעיות שריר הן הגורם הבעייתי אצל כולן, מילאן אכן סבלה מפציעות, אך היו אחרות שסבלו הרבה יותר, כך שדווקא בהקשר הזה, גם אם הסגל לא היה מלא - זה לא עקב האכילס שלכם.

לגבי מילאן - הסגל של מילאן נבנה לאט ובמחשבה, טבעי שלא הכל מושלם, גם אי אפשר לנצח הכל כל הזמן, במקום אוהדי מילאן לא הייתי מודאג כרגע. לא נראה לי שיש בכלל ספק שמילאן תהיה מתמודדת על התואר גם השנה.
אין ספק שהקיץ הבא יהיה שוב בסימן שאלה על לאאו(בטח אם ימשיך להתפתח ולהפוך למפלצת) ועל ההתקפה באופן כללי.

לגבי אינטר - לא מכיר את המצב החוזי של אינזאגי, אבל לא חושב שנראה שינויים מהותיים עד הפסקת המונדיאל, וגם זה רק במידה ואינטר תדרדר לרמת יובנטוס. יש לאינטר את הכלים(על הנייר) להתאפס מחדש, המצב שם לא כמו בטורינו, אבל לפחות כרגע, לא נראה לי שאינטר הנוכחית יכולה לאיים על התואר באמת.

לגבי יובנטוס - אנחנו כמובן 'אסירים' של אלגרי כמו שהעיתונים כותבים. פיטורין של אלגרי יעלו למועדון המון המון כסף, ונראה שכרגע מעדיפים כנראה להערך ליום שאחרי בזהירות(או לפחות כך אני מקווה). לפי המדיה(עיתונים/טוויטר) המצב רע מאוד בכל האזורים. יש נתק בין השחקנים לאלגרי(דיווחים על כך שהיחסים שלו עם די-מאריה רעים מאוד), יש צרות גם בין אלגרי לצוות המקצועי שלו, בין אלגרי להנהלה(לפחות מול נדבד, מוביל המחנה לפיטורי מקס) ועוד צרות כאלה ואחרות.

ההגיון אומר שכדי לפטר אותו צריך 2 דברים:
- להעריך את ההפסד מהפיטורין + ההעסקה של המאמן החדש < ההפסדים הצפויים מההדחה בצ'מפיונס + אי העפלה - מה שכנראה יחכו איתו לנובמבר כדי לקבל הערכה 'מעודכנת יותר'
- למצוא מחליף שמתאים לנוסחא לעיל.

אלו כמובן צעדים מורכבים ביותר למועדון שצפוי לדווח על הפסדים של מעל לחצי מילארד אירו בשנתיים.
לא חושב שאריוובנה רואה משהו אחר מלבד הניהול הכלכלי, ולכן אין סיבה לחשוב שהוא יתנהל אחרת מהתיאור הנ"ל.

כלומר, העובדה שהקבוצה נראית נורא, שאין שיטה או כל דבר אחר שקשור לכדורגל פרופר, לא מזיז ולא יזיז להנהלה, אלא אך ורק ההשלכות הכלכליות.
אם יקרה נס ובנפיקה יפשלו, ואולי אכשהו נחבר כמה נצחונות במזל, ונגיע לנובמבר במרחק סביר ממקום 4, בהינתן והעובדה שגם המחליפים הפוטנציאלים של אלגרי (זידאן/טודור) לא פנויים/יקרים - לא בטוח שהוא יפוטר כלל.

 

מילאן זה בסה"כ מעידה, עם סגל קצר, נגד הקבוצה בפורמה הכי טובה בליגה. אין הרבה מה להרחיב על כך. וההפסד אתמול, ביתי וצורב ככל שיהיה, סביר להניח שלא יהיה תחילת גל שלילי.
או התראה על שינוי מטרות.

הבעיות הגדולות זה רומא יובה ואינטר.
אינטר נראית לי עם התנאים המערכתיים שהכי בנויים להחלמה. הן מבחינת עומק סגל. והן מבחינת מנהלים ואנשי מפתח: אינזאגי מוקף באנשים חזקים. שייסיעו לו להתבגבר על הקשיים האובייקטיבים, וגם על הקשיים שהוא בטיפשותו יוצר בעצמו.

ברומא וביובה אין סביבה ניהולית שכזו... אין איזה מבוגר אחראי שיכול להעצור את הטירוף של המאמן הכושל שמטביע את האוניה במו ידיו.
ואין גם סגל עמוק שיכול לטייח את כשלי המאמן, בזמן אמת, על כר הדשא.

ביובה אתם אומרים שלפחות יש ניצנים של "מחנה אנטי אלגרי" בהובלת נדבד.
ברומא גם את זה אין...
מוריניו מטביע את האוניה, באין מפריע, וכולם מסביבו מריונטות.
וביציע מוחאים כפיים.

 

מילאן במצב טוב מאוד, לא חושב שיש מישהו שבאמת מודאג מאיבוד נק' מול נאפולי בכושר הנוכחי.

אני חושב שלגבי רומא, צריך עוד זמן לפני שתצא בכאלו הצהרות(הטבעת אוניה)
בכל מקרה הלחץ ברומא קטן לאין שיעור מזה הקיים ביובנטוס(הפחד מלאבד את מקום 4 אינו גדול כמו בטורינו, והמשמעויות הכלכליות קטנות בהרבה), כך שעדיין אם כל המצב הלא מדהים, לרומא יש מרווח תמרון גדול יותר ל'שיקום' ולא הייתי נבהל מזה.

אינטר אכן נמצאת במצב האופטמלי בשביל להשתקם, אבל קיים סימן שאלה לגבי היכולת של אינזאגי, ואני מבין את הלחץ שנוצר שם.

ביובנטוס, כמו שהסברתי, לא יהיה שינוי לפני פגרת קטאר.
חוץ מזה שלא צריך את מחנה נדבד בשביל שיהיה שינוי, בקצב צבירת הנק' הנוכחי, לדעתי נדע עוד לפני הרצף של אינטר-ורונה-לאציו לאן נושבת הרוח.