נכון, וגם לכן כתבתי שזו אליפות סנסציונית. פשוט כי הסינים נכנסו אז. הרכש היחיד שחריג פה באמת הוא לוקאקו שהיה מאד יקר. חאקימי עלה 40 מיליון ואריקסן 20 מיליון. והם נרכשו בחלונות שונים. ברור שאינטר השקיעה הרבה יותר, אבל היא רק השוותה את התנאים ליובנטוס. העובדה שמילאן לקחה אליפות עם הסגל שהיה לה מול הסגל היקר של אינטר הוא הישג ענק. אבל, וזה אבל גדול, אינטר איבדה את שלושת עמודי התווך מהסקודטו הקודם, את זה כדאי לזכור גם. כולנו חשבנו שבכלל יובנטוס תזכה באליפות. כאמור, אינטר השוותה את התנאים ליובנטוס.
מה שחריג זה ה80מ' אקסטרה ששילמתם על משכורות בשנתיים האחרונות. כמה עלה X או Y זה לספור את העודף בארנק. השוותם את התנאים עם יובנטוס. לא עם מילאן או שאר האטלקיות. למזלכם הדור המוצלח של יובנטוס הגיע לקיצו וזה הספיק לאליפות אחת במקום שתיים.
אחרי הסאגה שהייתה עם Digitalbits, חשבתי שהם העבירו את הכסף. אבל מתברר שלא, ככל הנראה (לא יודע עד כמה הדיווח אמין), יש להם עד ינואר להעביר את הפעימה הראשונה, במידה וזה לא יקרה, אינטר תנקוט בהליכים משפטיים. בגלל הפאשלה הזו, אינטר מחפשת ספונסר אחר.
ברוזו נפצע במשחק המפגר של ליגת האומות. אין לי כוח לחרא הזה יותר. חודשיים פגרה בעוד שישה שבועות והם צריכים לפצוע שחקנים במפעל המטומטם הזה.
הביאו לו את אסלאני שיתן מנוחה לברוזוביץ'. הוא לא שיחק עם אסלאני יותר מכמה דקות, שבהן נראה שיש לאלבני כדורגל. ברוזו נפצע, הקאן עוד לא 100% ועכשיו הוא מוכרח לשחק עם הילד האלבני, אלא אם הוא חושב שגליא/בארלה יכול להיות רג'יסטה. הכוכבים מסתדרים בסוף.
אסלאני שחקן מעניין מאוד אבל לא הייתי אומר על פציעה של ברוזו ש"הכוכבים מסתדרים בסוף". אסלאני עדיין לא 50% מברוזו.
הכוכבים מסתדרים כי אינזאגי נענש על כך שלא השתמש בכלי שכל מאמן אינטר שיווע לו לפניו וזה שחקן שיוכל לתת לברוזו לנוח ובכך להפחית תלות בקרואטי. אז כן, לאינטר זה חרא אבל סוג של צדק נעשה פה.
25-30 ימים בחוץ, יפסיד את כל המשחקים עד סוף אוקטובר. עוד שחקן עם פציעת שריר אחריי לוקאקו, הקאן ומיקיטריאן, במקרה שלו זה נס שהוא לא נפצע עוד לפניי עם העומס שהוא לוקח על עצמו.
כי יש עומס משוגע על השחקנים וזה נושא אחר. השאלה היא איך מתמודדים עם העומס הזה, אחת הדרכים היא רוטציות. לא כעסתי כשלוקאקו נפצע כי אין לו אלטרנטיבה והעומס עליו מובן מאליו. אני כן רותח על הפציעה של ברוזו מהסיבות שרשמתי למעלה. אי אפשר לצפות ששחקן ישחק 90 דק' כל משחק בקצב משוגע (12-13 ק"מ בנוהל) ולא יפצע בסוף. גם הגיל עושה את שלו.
אבל תמיד היה עומס משוגע על השחקנים. 2 משחקים בשבוע תמיד היה הסטנדרט של שחקנים בינלאומיים שמשחקים במפעל אירופי. זה אולי קונספירטיבי מידי אבל אני שואל את עצמי האם קבוצות לא מאריכות בכוונה את משך ההיעדרויות של שחקנים כדי שיגיעו רעננים לרגעי ההכרעה של העונה. בNBA (איפה שהעומס הוא 3 ולפעמים 4 משחקים בשבוע) פשוט נותנים לשחקן לנוח ושיתפוצץ העולם, וזו שיטה שהוכחה ככזאת שמביאה הצלחות (אתה טוב כמה שאתה טוב בפלייאוף).
רק חבל שהתואר בNBA נקבע בסוף העונה בדומה לליגת האלופות אבל בליגות המקומיות כל משחק הוא חשוב. לרוב משחקי הNBA אין חשיבות בכלל בטח שבכל עונה יש 2-3 קבוצות מכל אזור שפשוט מוותרות על העונה ומפסידות בכוונה. אולי באיירן ופסז' יכולות לעשות את זה.