זכור לי גם המקרה המדובר, אני חושב שהטענה לצהוב הייתה ״התגרות״. בכל מקרה הזוי כמו הצהובים שהוא מקבל על החגיגות שלו.
מצחיק שאתה משפיל שחקן יריב והוא לא מצליח לקחת לך את הכדור אז זה הופך להתגרות. המציאו לזה שם חדש: חוסר כבוד כלפי היריב. הבחור קיבל צהוב על חגיגה בריקוד מול הקהל שלו. מביך.
אני לא רואה שום דבר פסול בנוסטלגיה וברור שלשחקנים שראינו כילדים ובזכותם אנחנו אוהדים קבוצה מסוימת יש משקל אחר. ראול או כריסטיאנו רונאלדו? אני תמיד אגיד 'ראול' וברור לי שזה לא נכון. דניס ברגקאמפ לדעתי היה שחקן ששינה מועדון. היום יש יותר גולים (אני מניח), שורקים יותר לפנדלים (אני מניח) ולא צריך להיות שחקן כמו הנרי או ואן ניסטלרוי של פעם כדי לכבוש 25 שערי ליגה באנגליה, וזה קורה גם לחלוצים בקבוצות בינוניות. אני גם כן חושב שהכדורגל קצת מאבד מהקסם שלו והכל הולך לכיוון של מהירות. משוכנע שברגקאמפ היה מסתדר נפלא גם בכדורגל של היום וכנ"ל זידאן כי הייתה להם זריזות וכלכך הרבה מוח ואלגנטיות. אגב, אם 'דה בריינה' הוא התשובה לגדולות של ברגקאמפ אז ההולנדי במצב טוב כי הבלגי שחקן עצום. הוא גם הרבה יותר חזק ממנו פיזית. מילה אחרונה על זה, דה בריינה גאון אבל ברגקאמפ אשכרה 'המציא תרגיל' בכדורגל, הגול שלו נגד ניוקאסל. כמה שחקנים בהיסטוריה יכולים להגיד דבר כזה שהם עשו משהו שלא נראה קודם. שאלה: הנרי או דה בריינה? וברור שזה לא אותו התפקיד, אבל הנרי ממש לא היה רק חלוץ. שחקן יוצר, לא רוצה להגיד פליימקר אבל הוא דפק עונה עם 20 בישולים ומעולם לא חשב רק על להבקיע. אני הולך עם הנרי.
בשנה שנתיים הראשונות שלנו בליגה האירופית, האכזבות בליגה גרמו לנו להתנחם בילדים הנהדרים שקיבלו דקות בימי חמישי. אחרי שהבנו שצ׳מפיונס לא יגיע דרך הליגה, הפרס הגדול תפס אותנו בימי חמישי, אחרי שהבנו שגם לצ׳מפיונס לא נגיע משם עם הסגלים העלובים שלנו, ירד לכולנו מהמפעל הזה. אחרי שנתיים של אדישות, יש הייפ יוצא דופן אצל הקהל לקראת ימי חמישי בעיקר בגלל מרקיניוס ו-ויירה והרצון העז של הקהל לראות אותו פותח לראשונה באמירויות. הילד הזה לא שיחק בליגה לדעתי, אולי דקה וחצי, אבל המשחק שלו באירופית בנה הר של ציפיות מהקהל שלנו.
אני מאוד לא שקט עם השוער המחליף שלנו. מקווה שאני טועה והרושם הראשוני שלי שגוי. כשראיתי אותו לראשונה הרגשתי מה שהרגשתי כשראיתי את גולן אלקסלסי לראשונה- שאין לו צורה של שוער. Sent from my iPhone using Tapatalk
בינואר האחרון הושאל לרידינג, כרגע באנדר 21. הוא צעיר מאוד וראיתי משחק אחד שלו (אדיר) שהיה אולי הופעה ראשונה-שנייה בנבחרת והוא נראה שוער עם פוטנציאל גדול. מצד שני לא החזיק מים ברידינג, לא הושאל השנה והובא שוער מה MLS על הראש שלו. הוא עדיין רק בן 20, אבל חבל שלא הושאל לקבל דקות בצ׳מפיונשיפ או בליגה אחרת באירופה.
@Clock End Stand מבחינתי לפחות הציפייה היחידה (כרגע) מהמשחקים האלו היא לראות עוד מויירה, שלדעתי הוא שחקן הספסל שהכי קרוב ברמה שלו להרכב הראשון (כן יותר מESR וטיירני). גם מרקיניוס זה נחמד מבחינת ההתלהבות אבל לא חושב שהוא רלוונטי לעת עתה לליגה. אגב פ.ס.וו מפרקת את ציריך ועוד לא סיימנו מחצית.
לצערי אתה צודק בעניין ESR. אני עדיין חושב שמדובר בשחקן שהולך לעשות קריירה טובה בפרמייר ליג, רק שבסיטואציה שלנו אין לו באמת מקום בהרכב. לנו זה טוב שיש נשק כזה מהספסל, להתפתחות שלו פחות. אם היה עולה לבוגרים בכל עונה אחרת במה, בערך 15 שנה האחרונות, הוא היה ננעץ להרכב ולא יוצא ממנו. במעט שראיתי מויירה, לא מעניין אותי לראות אותו מול בודו גלימט או ציריך. רוצה לראות אותו מתפתח ומתקדם ברמה של הפרמייר ליג, הוא חד משמעית מוכן ושם. מרקיניוס מאוד הפתיע אותי לטובה מול ציריך, אם הוא יראה ככה מול קבוצות חזקות, אני הולך להיכנס לורטיגו סטייל מרטינלי ולהצהיר פה שאדו שוב הביא וורלד קלאס פרודיג׳י.
אין מה להגיד, מרטינלי זה קסם אחד גדול. ממשחק למשחק העונה מרגיש לי שהוא מתחיל להבין את גודל הכישרון שגלום בו. נראה שהוא מוכן לעבוד קשה בשביל, להשתדרג טכנית ופיזית והוא פשוט מעז יותר, מגדיל את הארסנל ההתקפי שלו, מתפתח לנו מול העיניים משהו גדול. * וואו ויירה וואו. כמה כדורגל יש לילד הזה ברגליים.
סאקה עדיין יותר טוב ממרטינלי והתקרה שלו גבוהה יותר. בזמן האחרון נראה שהתשומת לב נוטה הרבה יותר למרטינלי, בעיקר בגלל שיש לו יותר רגעים בולטים בהם הוא לוקח את הכדור והודף את השחקנים היריבים בכוח ובמהירות שלו, אבל סאקה נולד להיות כדורגלן. הגוף שלו בנוי כמו שריון צב, אי אפשר לשים לו רגל מהצד או מאחורה. סתם ראייה קטנה - שני השערים הראשונים מול ספרס באו נטו מהלחץ שהוא עשה על ההגנה שלהם מהצד שלו. באמת נראה לכם שויירה יותר קרוב לאודוגארד מאשר סמית רואו וטירני לזינצ'נסקו?? לא יודע, הוא שחקן טוב, אין ספק. וסמית רואו לא אותו סוג של שחקן, הוא לא פליימייקר. הוא שחקן כנף תוקף. מה שאני אוהב ברוטציה בין טירני לזיני זה ששניהם מציעים דברים שונים לחלוטין. אחד טכני, רגוע יותר. השני מגן קלאסי מהיר ששורף את הקו. אבל בעיקרון אני מעדיף את טירני.
