קונפרנס ליג 22/23 - מחזור 6: ב"ש מקווה לנס; ניצחון מול האוסטרים וניצחון ספרדי מול פוזנן

צריך לראות קודם אם אנחנו מסוגלים לייצר ניצחון בטרנר, מחזור 5 הוא גורלי אבל בלי ניצחון בחמישי הבא הוא חסר חשיבות.

Sent from my SM-G781B using Tapatalk

 

סליחה מראש על דעה לא פופולארית אולי: משחק נגד קבוצה כמו ויאריאל זה באמת מרגש ונותן קצת תחושה אחרת, של כבוד והצלחה. אבל זה המפעל השלישי בחשיבותו ומרגיש לי שזה קצת כמו קוץ בתחת עבור הפועל באר שבע, מעבר לעניין הכלכלי שאני לא מזלזל בו. בית לא ממש אטרקטיבי, כל משחק עלול להביא למפלה בליגה לאחר מכן כי הסגל לא מספיק טוב ועמוק עם שחקנים טובים, זה גם משליך לזה שב"ש כמעט תמיד לא משחקת ביום שבת. אולי אני מגזים קצת ומתבסס על משחק-שניים מהשלבים המוקדמים בהם ראיתי את הדשא ונזכרתי במכתש של הפועל רמת גן.זה לא הליגה האירופית..

 

לא מתחבר לזה בכלל, מפעל חשוב מאוד עם משמעות כבדה וחשובה. הרגשתי אתמול כמו חצי גמר גביע, שבוע הבא זה גמר גביע משחק ראשון.
לא קוץ בתחת וכן יירבו, גם בתים כאלה.

Sent from my SM-G781B using Tapatalk

 

אין לי בעיה עם התגובות האחרות, אבל גם אי אפשר להשוות את הפועל תל אביב להפועל באר שבע. אחת קבוצת צמרת שרגילה כבר פחות או יותר למעמדים האלה, אחת קבוצה שכל עונה בתחתית ואלוהים יודע מה יהיה הסוף איתה. כן, אם היה מדובר בהפועל, במצב הנוכחי, ואם היינו עושים מקום רביעי שקרי אשתקד אז סביר שהייתי מתרגש גם נגד לך פוזנאן. אני זוכר כאוהד שכבר ב-2011/12 למרות שפגשנו את פ.ס.וו איינדהובן בשלב הבתים - במשחקים האחרים הרגיש לי משעמם (אולי משום שזה קרה אחרי עונה בליגת האלופות וזה השפיע). אני ראיתי משחקים מרדימים ומשמימים למעט ויאריאל - וזה לא שהיריבות שיחקו בצורה מדהימה, מגרשים לא מבריקים וכן הלאה. זה לא ליגה אירופית, תסלחו לי.

יש שחקנים שטובים יותר מהספסל (נתלה באילן גבוה - אדוארדו קמאבינגה, רודריגו בעונה שעברה), כשהיריבה כבר מאבדת כוחות וכן הלאה, אבל רותם חטואל הוא מהשחקנים הראשונים שהייתי רושם על הלוח יחד עם מיגל ויטור וכן הלאה. כושר גופני אפשר לשפר, בין אם זה להגדיל ראש ולקחת מאמן אישי מה שהרבה שחקנים עושים היום, ובין אם במסגרת הקבוצה.

שיהיה חסר לך שתהיה קבוצה קודם כל לפני משחקים באירופה. קבוצה עם יומרות, שרוצה להיות בצמרת ולא רק בפוקס ואם יתאפשר, קבוצה שיודעת לעמוד בכבוד ולא להתרסק בכל דרבי או משחק גדול. קבוצה ששחקנים מתרגשים ללבוש את החולצה שלה.

 

אני עדיין חושב שיש הבדל אם אתה מדבר מפוזיציה של הפועל באר שבע או מכבי נתניה שלא בכל שנה עושה אירופה. נכון שלהפועל תל אביב הייתה קבוצה נדירה במונחים ישראליים אבל ב-2010/11 הרגשתי לחלוטין שאנחנו שם, בשני משחקים זה היה גדול עלינו קצת, אז מה. הפועל באר שבע פוגשת שתי קבוצות לפחות שטובות ממנה העונה גם בליגה. אני חושב שאת מה שכתבת אפשר היה לכתוב דווקא על הליגה האירופית ומן הסתם היו לכדורגל הישראלי לא מעט הישגים שם. אם לא להעפיל לשלב הבא אז כן ניצחון על יריבה עם שם מפואר, ולא היית צריך שתהיה לך קבוצה נדירה כדי לעשות זאת. סתם דוגמא: הפועל תל אביב 2006-07 וגם מכבי חיפה 2006-07.