דברים מוזרים בכדורגל שנשמעים לא נכונים אבל הם כן

14 זוכים על 4 שחקנים... ממש חכמה

 

אם כבר בלון ד'אור, 14 הזוכים האחרונים הם שחקני ריאל מדריד/ברצלונה (טכנית מסי היה שחקן PSG כשקיבל את הפרס האחרון, אבל לכולם ברור שלא בגלל ההתקופה שלו שם).

לבאנדובסקי, סלאח, ואן דייק, ריברי - כולם יכולים להרגיש מקופחים, ככה זה כשאתה לא בקבוצה הנכונה.

 

וכמה פעמים אתה חושב שזהות הזוכה לא שיקפה את המציאות מספיק טוב?
הפעמיים היחידות שעולות לי לראש הן מודריץ' ב2018 (מוטה מאוד בגלל המונדיאל, אבל ממילא אם לא הוא הפרס היה צריך ללכת לרונאלדו/מסי), מסי ב2021 ואולי גם מסי ב2010 (סניידר נתן עונה אישית באמת גדולה). כמובן גם לבנדובסקי היה צריך לזכות ב2020, אבל קופח אחרי שהחליטו לא לחלק פרס על השנה הזו.
כל שאר הזכיות שיקפו את המציאות בצורה די הוגנת לטעמי (עם כל הכבוד לריברי שלקח טרבל ב2013 והיה מצוין - זה לא התקרב ליכולת של רונאלדו ומסי באותו זמן). זה שכל הזוכים שחקני ריאל / ברצלונה - אנקדוטה שנובעת בעיקר כי 12 זכיות התחלקו בין מסי ורונאלדו החייזרים. בסוף הפרס הזה מוענק על יכולת אישית בעיקר, והשניים האלו היו מעל כולם רוב התקופה הזו. ובנזמה היה ככה בעונה שעברה.

 

ואן דייק לא היה מרשים פחות ממסי ב2019 וגם סיים עם ליגת האלופות. לבנדובסקי היה יותר מרשים ממסי בשנתיים העוקבות. לא רק לסניידר אלא גם למאייקון ומיליטו הגיע יותר ב2010. 2013 אכן גבולי, אם היה מדובר במקרה היחיד לא הייתי מתלונן. בכל אופן לפחות 3 פעמים. ב2018 אם לא היו נותנים למודריץ', סלאח היה צריך לקבל.

לבנדובסקי עבר לברצלונה לדעתי בעיקר כי הבין שלא משנה כמה טוב הוא יהיה בבאיירן ולכמה תארים הוא יוביל אותה, הוא לא יקבל את ההכרה שמגיעה לו.

 

למירצ'ה לוצ'סקו 3 תארים אירופים כמאמן - שניים מהם מוכרים לכולם, גביע אופ"א עם שחטאר וסופרקאפ אירופי עם גלטסראי.
אחד לא תחת חסות אופ"א, גביע אנגלו-איטלקי בעונת 1993/94. זכה עם ברשיה בשורותיה שיחקו הרומנים הבילאומיים האג'י וסבאו וגם מי שעתיד לשחק בצ'לסי גבריאלה אמברוסטי. ניצחו בגמר בוומבלי 1:0 את הנוטס קאונטי עם מרק דרייפר, ששיחק באסטון וילה בשנותיה היפות באמצע וסוף שנות התשעים.

 

ואן דייק ב2019 באמת מאוד הרשים ולדעתי היה מועמד לגיטימי לזכייה, אבל כמעט בלתי אפשרי ששחקן הגנה ייקח את התואר הזה (גם השנה נניח מי שהיה צריך להיות מקום 2 אחרי בנזמה ואפילו להתחרות איתו על התואר היה טיבו קורטואה, אבל בפועל הוא בכלל לא היה באזור כי מדובר בשוער).
סלאח ב2018 לא באמת היה רלוונטי לתחרות, קלאסי שנה של מקום 4 ומטה. בליגה האנגלית אין ספק שהוא נתן עונה אישית מעולה, אבל הקבוצה שלו לא הייתה קרובה להתחרות על התואר וסיימה במקום הרביעי (לא שונה מהותית מהארי קיין, שסחב את טוטנהאם למיקום גבוה יותר בליגה). בצ'מפיונס הוא היה מצוין, אבל מאנה היה לא פחות משמעותי ממנו במסע של ליברפול - ובכל מקרה מבחינת השפעה והישגים רונאלדו היה ביי פאר השחקן הטוב במפעל גם בשנה הזו. ובמונדיאל, שהשפיע מאוד על הבחירות, סלאח בכלל לא היה פקטור, בניגוד לשאר המועמדים (ברור שהמצרים היו עם סגל גרוע, אבל הם אפילו לא היו קרובים להיראות ברמה סבירה, וזה עוד בבית די קל).

בקיצור, סה"כ 2-3 זכיות במחלוקת מתוך 14 (שגם בהן מסי/רונאלדו היו צריכים להיות במקרה הגרוע מקום שני בתחרות צמודה) לא נראה לי מעידות על איזו הטיה לטובת בארסה או ריאל. פשוט באמת שני השחקנים הטובים בדור הזה - לרוב בפער גדול - שיחקו אצלן.

לגבי לבנדובסקי - אני מסכים שהוא עזב לבארסה כדי לקבל יותר הכרה, אבל לא נראה לי שזה בגלל שבאיירן היא מותג פחות מוכר מבארסה כמו שאתה מצייר זאת - אלא בגלל נסיבות יותר מורכבות שקשורות גם לבונדסליגה. בסוף בעשור האחרון באיירן בכל עונה נמצאת בלבל אחר לגמרי משאר הליגה, וכשאין באמת מאבק אליפות והמשחקים שלה נראים לרוב כמו בוגרים נגד ילדים, זה מן הסתם מוריד קצת מהשיאים הסטטיסטיים שהפולני קבע במדיה לאורך השנים. במצב כזה ההכרה של לבנדובסקי הייתה תלויה רק בהישגים שלו בצ'מפיונס - וברור לי למה מבחינתו זה מבאס (בדיוק מאותה סיבה שחקן כמו אמבפה לא יכול להיות מועמד לבלון ד'אור כל עוד הוא לא זוכה בצ'מפיונס במדי פריז, למרות שברור שמבחינת סט יכולות ואיך שנראה על המגרש הוא לגמרי קונטנדר ראוי לתואר "הטוב בעולם"). לא במקרה הבאזז סביב לבנדובסקי היה בשיא (חוץ מ2020) דווקא כששיחק בדורטמונד. הוא אולי העמיד שם מספרים קצת פחות מפלצתיים - אבל התחרה מול באיירן חזק מאוד על התארים המקומיים, וסחב את הקבוצה לגמר צ'מפיונס עם הצגות אינדיבידואליות אדירות. אין לו את היכולת להגיע למעמד כזה מול האין תחרות בבונדסליגה היום - אז הפתרון הנכון מבחינתו הוא לעבור לליגה שבה כן יש לו עם מי להתחרות.

 

במשך שנות פאברגאס ואן פרסי ארסנל הייתה ידועה בשוערים הגרועים שהשאירו אותה רחוק מהאליפות. היום שלושה שוערים שניים שלה מככבים בקבוצות פריימרליג מכובדות.

 

אחיו הקטן של אריק קנטונה ז'ואל, מעולם לא שיחק יחד איתו בכדורגל בוגרים, אך שיחק ממש צמוד אליו בשלהיי עונת 1993/94, בסטוקפורט קאונטי.

 

למחוק.

 

אתה טועה. אין לו גולים בפרמייר ליג ורק 8 הופעות.
הוא אפילו לא סיים את העונה בסותון. מכרו בפברואר לווסט ברום מליגת המשנה.

Sent from my SM-G973F using Tapatalk

 

ועוד אחד שוער ביובנטוס

 

היה כבר את מאנינגר שהיה תחילה בארסנל ואז ביובנטוס, אבל רק בתור שוער שני ב - 2 הקבוצות -)

 

אני זוכר שסימן נפצע ומאנינגר שיחק בהתחלה, הוא נראה כאילו הוא הולך להיות שוער מטורף.
עבר גם אצלנו בסיום הקריירה אגב.

 

סטפן באייצ'טיץ' מליברפול הוא שחקן נבחרת הנוער של ספרד.

Sent from my SM-G973F using Tapatalk