טיבו קורטואה אף פעם לא שומר בבטן. כשחשב שפיפ"א שוחקת את השחקנים עם ליגת האומות המיותרת ומתייחסת אליהם כמו רובוטים, הכל בגלל כסף - הוא אמר גם אמר זאת. ושוב טיבו יצא משלוותו. השוער הבלגי, אלוף ספרד ואלוף אירופה עם ריאל מדריד ואחרי משחק שיא בגמר ליגת האלופות - דורג רק במקום השביעי בבלון ד'אור. טיבו חייך למצלמה כשקיבל את פרס הניחומים - שוער השנה על שם לב יאשין ז"ל, אבל בעמדת הראיונות ירה וירה. הוא אולי לא ציפה לזכות אבל כן חשב שיהיה על הפודיום. "אני לא אומר שאני זכיתי לבד בתארים האלה אבל אני אפילו לא על הפודיום בהיותי השוער שזכה בליגה הספרדית ובליגת האלופות. כמובן שאני קודם כל שמח בשביל קארים בנזמה. אבל נראה שעדיף לכבוש שערים מאשר לעצור אותם. זה קרב שיהיה לנצח. ידעתי שלא יהיה לי סיכוי לזכות בפרס הזה. אין היגיון בדרך בה מצביעים. אני לא רואה שוער זוכה בפרס הזה בעתיד, זה בלתי אפשרי. אני לא יודע אם בתור שוער אתה יכול לעשות יותר ממה שעשיתי בעונה שעברה". https://scontent.fhfa2-2.fna.fbcdn.net/v/t39.30808-6/310925832_5082508518516788_5894459908004613137_n.Xxx?stp=dst-png_p526x296&_nc_cat=101&ccb=1-7&_nc_sid=730e14&_nc_ohc=NH8aEkEXeU4AX-AeHQ5&tn=DFMHHBuu4QCr52Yv&_nc_ht=scontent.fhfa2-2.fna&oh=00_AT9zmBQuScCXTU0AHnb9wbHXY7s-Q6d_J3H-KBmDiIu2AA&oe=63580A6D לא מעט שוערי עבר מספרד שהתראיינו למארקה, תמכו בו: "כדי ששוער יזכה בפרס הוא צריך לזכות בצ'מפיונס, לא לספוג כלל, להדוף שני פנדלים בגמר", אמר אבל ראסינו שוער אתלטיקו מדריד בעבר. אנדוני סרדון: "אף שוער לא יזכה בפרס הזהב, לכן המציאו את פרס יאשין". סנטיאגו קניזארס ביקש: "בואו לא נהפוך את הפרס הזה לתנ"ך של הכדורגל". לב יאשין הרוסי ז"ל, שוער אגדי, שהדף לפי מה שאומרים למעלה מ-150 פנדלים וגם שמר על שער נקי מעל ל-250 משחקים - הוא השוער היחיד שזכה בבלון ד'אור. האם השוערים הם אנדרייטד עצום? ג'יאנלואיג'י בופון למשל גם כן ברשימת אלה שנעשה להם עוול, בוודאי ב-2006, וכך גם איקר קסיאס ושוערים אחרים. מנגד, מה נאמר על אותה 2006 כששחקן הגנה כמו פאביו קנבארו, שאולי גם המעבר הזוהר לריאל מדריד תרם לו - נבחר על חשבון שחקנים כמו תיירי הנרי, רונאלדיניו שהיה הזוכה שנה קודם לכן ועוד פיגורות? ואולי הפרס הנחמד הזה שמצטלם היטב לא צריך להיות המדד? שוערים התחילו להרוויח סכומי כסף גבוהים מאוד בהשוואה לעבר וגם משלמים עליהם יותר. מעבר לכך, מה דעתכם על התגובה של קורטואה? האם הוא מגזים כשהוא עושה מזה עניין? האם הכעס שלו ומה שבוער בו - מוצדק? האם זה מסתכם ביותר מאשר שלדירוגים האלה אין שום משמעות והפראנס-פוטבול\אופ"א השד יודע מי - 'מכורים'?
בסוף הפרס צריך להינתן לשחקנים שהשפיעו מאוד על הקבוצות שלהם והצליחו להביא אותן להישגים בולטים (או גם נבחרות בשנים הרלוונטיות). טיבו היה הכי משפיע בריאל בליגה (כן, אפילו יותר מבנזמה), באלופות בנזמה היה קצת יותר מכריע. אבל גם אז - בלי ההצלות של טיבו מול סיטי וצ׳לסי בגומלין, ובטח מול ליברפול בגמר, אנחנו בחיים לא זוכים בגביע. אז בהחלט יש צדק בטענות שלו.
בסוף לא מדובר פה במדע מדוייק, ובאמת בהרבה מאוד מקרים כאשר משווים בין תרומה של שוער, בלם או חלוץ - אי אפשר למדוד את זה אמפירית/מספרית כי מראש בסיס ההשוואה הוא שונה לגמרי. אפשר להשוות הצלות, interceptions וגולים? אגב גם בין עמדות ההגנה - כאשר שומרים על שער נקי, זה נזקף לזכות השוער או הבלמים? על מה זה כן נמדד? על צפייה בעיניים במשחקים, אבל זה בעיקר יודע להבדיל לנו בין טוב לרע, ולא בין מצוין למצוין פלוס. אם להכנס לדקויות, בסוף בשביל לנצח משחק (וכיוצא בכך לזכות בתארים) אתה חייב לכבוש יותר ממה שאתה סופג ויתרה מכך - אם אתה לא כובש כלל לא תגיע לכלום גם עם הגנת ברזל - ואולי מכך כל השנים הללו נגזר ששוער יוערך פחות על ביצועיו מאשר שחקן התקפה (מעבר לעניין התדמית). בלי קשר זה היה יותר מלגיטימי אם קורטואה היה בTOP 3 ואפילו זוכה.
לא חושב שיש מה להיכנס לניתוחים מורכבים, זה נגזר מאותה סיבה שכל ילד חולם להיות חלוץ ושבשכונה כולם רוצים לעלות למעלה ומנגד רבים מי בשער. שוער זה לא סקסי. רק השבוע ראינו את קפה מנפק במשחק 3-4 עצירות שעוד יכנסו לכל קליפ אפשרי ביוטיוב, אבל מי שקיבל MOTM היה מאונט שבשתי נגיעות כבש צמד. זה מתחיל כבר שם. בבלון ד’אור שוער באמת לא יכול להתמודד עם הסטטיסטיקה של הטובים בעולם, פשוט כי אין לו. כשבנזמה או מודריץ’ עומדים על הבמה זה כי הם מהכובשים/מבשלים המובילים בעולם לאותה שנה, כשקורטואה על הבמה הוא לא השוער שהציל הכי הרבה כדורים, רחוק מזה.
בהרבה קבוצות גדולות שוערים נדרשים לעבוד 2-3 פעמים במשחק ובכך נמדדים. לפעמים הרגעים האלה הם ההבדל בין הדחה ברבע גמר צ׳מפיונס להעפלה לגמר, או בין ניצחון להפסד/תיקו מול קבוצת צמרת במשחק ליגה חשוב. אצל קורטואה בעונה שעברה התפקיד כשוער היה רחב באופן משמעותי. המון פעמים בליגה הוא היה ההבדל בין ניצחון דחוק לאובדן נקודות מרגיז - ולא רק מול קבוצות צמרת. בליגת האלופות במשך קמפיין נוק אאוט שלם הוא היה בשער של הקבוצה הנחותה שהגיעו מולה ליותר מצבים, והשאיר אותה בתמונה בזכות ההצלות שלו (שכחתי את המשחק הראשון בפריז שגם היה פנומנלי). זו ההשפעה הכי גדולה שהייתה לשחקן על הישגים של קבוצה בעונה שעברה, למעט אולי בנזמה (כאמור בעיקר בצ׳מפיונס הבקיע שלושערים ממעט מאוד הזדמנויות). רוצה לומר - עם עונה קצת פחות אלוהית יכול מאוד להיות שריאל נגררת למאבק אליפות צמוד בליגה, ועפה בשמינית בצ׳מפיונס (או בכל שלב בדרך). המשקל הסגולי שלו בהצלחה של ריאל לדעתי גבוה הרבה יותר מקנבארו עם איטליה ב2006 לדוגמה.
יש לשוערים פרס משלהם. תמיד שחקני התקפה יהיו המדוברים יותר בתקשורת. Sent from my SM-G973F using Tapatalk
אלכס, הפרס של השוערים זה כמו שרוברט לבנדובסקי קיבל את פרס החלוץ המצטיין על שם גרד מולר ונראה לי רצה לרדת מהבמה (לא במאה אחוז, כי בכל זאת גרד מולר היה מיוחד עבורו - שבר את שיאו בבונדסליגה, אגדת באיירן מינכן וכן הלאה). אין מה להשוות בכלל לגבי היוקרה. טיבו קורטואה בהחלט היה יכול לעמוד על הפודיום. אני דווקא הופתעתי מהדירוג שלו כי חשבתי שהוא יסבול מיותר חוסר הערכה, גם להגיע לשביעייה זה מכובד. מה שכן, על הנייר מבחינת מספרים וסטטיסטיקות שמודדים - הרי שבלם, כמו קנבארו למשל, ואז אפילו הטוויטר בקושי היה אם בכלל ולא היו מציגים סטטיסטיקה של כמה יירוטים היו לו, תאקלים וכן הלאה - "נספר" הרבה פחות. לשוערים קל למדוד הצלות. אז הבלון ד'אור של קנבארו קצת סותר את התיאוריה לפחות של הגנה מול התקפה. רוברטו קרלוס ופאולו מאלדיני בהתאמה הגיעו למקום שני ושלישי במאבק על הבלון ד'אור בעבר. זה פחות חשוב לדעתי אבל בליגה טיבו היה חשוב אבל לא כמו בנזמה. ברוב הזמן ההגנה שלנו בליגה הייתה סבירה. נכון שהיו משחקים כמו סביליה בבית וכן הלאה. לא הרגשתי שרוב ניצחונות הליגה שלנו הם קלים או על הקשקש. בצ'מפיונס טיבו היה גדול נגד פ.ס.ז'X2, בחצאי הגמר וכמובן נגד ליברפול. נקודה אחרונה, אני לא חושב שהיינו שומעים משהו דומה מאיקר קסיאס או ג'יאנלואיג'י בופון. האיטלקי היה מחייך עם החיוך הכובש שלו כמו שהוא יודע ומסתכל על הצד החיובי שהוא דורג גבוה. לטיבו יש קצת תדמית של מתלונן לדעתי. אולי גם מנואל נוייר היה פותח את הפה.
לדעתי גם ויניסיוס וגם קורטואה היו עדיפים על בנזמה (מבין שחקני ריאל). אבל ברור שיותר קל לבחור בחלוץ. ובכל זאת אני לא אוהב את הצורה שבה קורטואה מתבטא. הוא גם אמר פעם משהו בסגנון "עכשיו ברור לכולם מי השוער הראשון של ריאל", (ועוד בתקופה שהוא היה פחות טוב מנאבס) לדעתי זה חוסר כבוד כלפי השוער שנילחם איתך על חולצת ההרכב. בכל אופן זו לא פעם ראשונה שהדירוג לא הכי משקף וזה לא מפתיע אף אחד.
אני חושב שבליגת האלופות כל אחד 'במגרש שלו' - קורטואה ובנזמה שווים. לגבי הליגה, כמובן שלא באמת הייתה לנו הגנת ברזל אבל לא באמת הזדקקנו לשירותיו כל הזמן. זה שהוא היה עושה הצלה אחת טובה כל משחק זה לא אומר כלום. ויניסיוס חד משמעית במקום השלישי. בנזמה עשה גולים במשחקים הגדולים בצ'מפיונס כמעט מכל מצב, היכולת החלשה שלו בגמר די משכיחה ומטשטשת את זה. בנזמה עשה את השחקנים שלצידו טובים יותר. בזכות בנזמה גם ויניסיוס התקדם ושיחק טוב. לוויניסיוס הייתה סדרה של כמה וכמה משחקים רעים מאוד. יפה שזכרת את מה שטיבו אמר אז. דייקת כמעט בהכל. וזה לא משנה אגב אם הוא חשב שהוא טוב מקיילור - זה עדיין השוער שזכה שלוש פעמים ברציפות בליגת האלופות. בשעתו לא הבנתי מה הדחף להביא את טיבו. אבל למזלינו אחרי עונה וחודשיים הוא נכנס לעניינים. אני זוכר שהאוהדים צעקו לו אחרי אייאקס ש'אתה סופג חמישה שערים מארבע בעיטות' או משהו כזה.
ברור שהוא לא היה ההבדל בין אלופה בפער של 15 נקודות לקבוצה שמדשדשת באמצע הטבלה, אבל קורטואה היה הסיבה שכמעט כל משחק שהסתבכנו בו בליגה נגמר בכל זאת בניצחון דחוק ולא בתיקו / הפסד. למשל - בדצמבר-ינואר, ברצף הניצחונות על ראיו, סביליה, אתלטיקו ובילבאו X2 שאפשרו לנו לפתוח את הפער בגדול בצמרת הוא הצטיין. זה לא סתם הצלה אחת גדולה בסוף משחק אחרי 90 דקות שהיריבה לא עשתה כלום - במקרים האלה הוא ניפק לפחות 3-4 הצלות חשובות מאוד בכל משחק, ששמרו את הנקודות אצלנו.
קודם כל זה שאני בוחר את בנזמה כמכריע יותר בליגה (ובליגה בלבד) מאשר קורטואה - אתה יודע, זה לא שהלכתי על מרקו אסנסיו או רודריגו או אפילו לוקה. אליפות אנחנו לוקחים גם עם שוער טוב ולא פנטסטי בשער, ליגת האלופות? צריכים אלוהים בשער, סאן איקר וסאן קורטואה. נגעת אכן בתקופה הפחות טובה שלנו באותה עונה. אבל נגד בילבאו הובלנו 0:2 בזק עם שער של בנזמה ואחד זה גול א-לה-מסי בסיבוב מהמקום, שני שוערים לא הודפים. תבדוק כמה פעמים בנזמה כבש את השער הראשון. "הבצורת" הכי ארוכה שלו הייתה שלושה משחקים או משהו כזה בליגה. מעבר לכך, הוא גרם לשחקנים סביבו להיות טובים יותר. בסיבוב השני בפיחואן בנזמה היה זה שכבש את שער הניצחון הדרמטי שהיה גם בערך 'שער האליפות'. יש לו גם שער ניצחון במאסטייה בתחילת העונה וכדומה..
אין ספק שבנזמה היה המנוע בהתקפה וגם הוא רשום על לא מעט ניצחונות. אני חושב שבליגה אבל הוא היה קצת פחות אלוהי מאשר בצ'מפיונס ועדיין זה הספיק לנו (אבל אין ספק שאחרי הקלאסיקו במרץ בנזמה הוביל את הקבוצה עוד יותר. עד אז הנטל ההתקפי די התחלק בינו לבין ויניסיוס). האקס פקטור האמיתי שעזר לנו להבטיח אליפות קלה היה לדעתי דווקא קורטואה, אבל אני מבין לגמרי אם אתה חושב שבנזמה היה יותר משפיע. בכל מקרה, הנקודה היא שהעונה שלו הייתה הרבה יותר גדולה מעוד שוער טופ שבסה"כ עושה את העבודה שלו ומנפק הצלות היילייטס מדי פעם.
לא מתווכח איתך עד כמה קורטואה היה פנומנלי, ולליגת האלופות תמיד יש משקל יותר מאליפות (אמנם היה לנו פער גדול שאיפשר לנו להוריד את הרגל מהגז אבל גם בגלל היריבות - זו בטח לא אליפות היסטורית, לא בכדורגל, לא בשיאים), אז טיבו באמת עשה מה שצריך. השאלה, שאולי היא לא כל כך מעניינת, חייב להיות כן - אם קורטואה, גם אם מרגיש מקופח, לא מצטייר קצת כבכיין ולא הגזים עם התגובה שלו. מעבר לכך, שוב, אם שחקן הגנה כמו פאביו קנבארו זכה בתואר ב-2006, והיום על בלמים משלמים טריליון יורו - פעם פפה עלה 30 מיליון ואמרו 'וואו! ריאל מחתימה שחקן מפורטו' והיום אדר מיליטאו עלה 50 מיליון יורו אצלנו - זה קצת סותר את התזה שרק שחקני התקפה מוערכים. אגב, אולי אני נוסטלגי מדי אבל אני עדיין מציב את איקר קסיאס במשוואה הרבה לפני קורטואה, בלי קשר לכך שהעונה האחרונה שלו הייתה אכן 'עונת סאן איקר'.
