חירות כערך היא כבר ליברטריאניזם ולא ליברליזם. בהגדרה מדינה היא ישות שלוקחת לנו חירויות כדי שנוכל להגשים יותר מהן.
מבחינת חלוקת תיקים נראה שלקואליציה ככלל יהיו חיים קלים: דגל התורה (גפני) לא רוצה שרים ממש, אגודת ישראל (גולדקנופף) בדרך כלל לא רוצים יותר מדי (אולי שיכון/בריאות וכזה), שס גם בדרך כלל עם הקבועים (פנים, דתות ועוד משהו קטן). וגם אם סמוטריץ ובן-גביר דורשים הרבה זה עדיין משאיר לליכוד המון. ברמה האידאולוגית יש את שאלת המאבק במערכת המשפט, שם נשמע שדרעי יקח את תפקיד השכפ"צ הפעם (מטעם ביבי). ברמה המגזרית יש את המאבק סביב משרד החינוך ומשרד הדתות (מניח שנראה שר וסגן שר בכל צד). אם סמוטריץ' אכן ידרוש ויקבל את תיק האוצר לדעתי זו תהיה טעות חמורה מצידו כי אז הוא יתנגש בחרדים גם בחזית הזו. הייתי רוצה לראות את סמוטריץ' ובן-גביר הולכים אול-אין על תחום הבטחון. סמוטריץ' בבטחון, בן-גביר בבט"פ, וגם שיקחו את התפקידים הקטנים יותר שקשורים לתחום. עיקר הקמפיין שלהם ועיקר האידאולוגיה שלהם היא בתחום הזה (מלבד שאלת מערכת המשפט, אותה צריך להשיג בהסכם קואליציוני), ומגיע להם ולציבור לראות איך הם מבצעים את התפקידים שעליהם הם העבירו כל כך הרבה ביקורת (בעיקר גנץ ובר-לב). אמן שיקרה ואמן שיצליחו.
אני רוצה את סמוטריץ' באוצר ולו בגלל שהוא היחיד בקואליציה המסתמנת שעושה קולות חיוביים בתחום הזה. חסר לנו שאחד הלוביסטים של הליכוד יניח את הידיים שלו על התיק הזה. בן גביר בבט"פ - מה שאברי גלעד אמר. מקווה שגם המשפטים ייפול לידיים של הציונות הדתית (שמחה רוטמן?). כל השאר לא חשוב.
אם סמוטריץ' יגיע לאוצר רק בתנאי שנתניהו יקח את אגף תקציבים משם, אז התקדים מסוכן בהרבה ועדיף חדל אישים כמו כץ בתפקיד.
ביבי שמאלני מידי בשביל הממשלה שהולכת לקום. יש לי תחושה שאלה באמת היו הבחירות האחרונות שלו, דווקא בגלל הניצחון. הוא לא רוצה את פסקת ההתגברות שהיא תנאי לכל המפלגות האחרות, החבר'ה שמחויבים לועדים ינעצו בו סכינים ברגע שיחלק את התיקים שהם רוצים לציונות הדתית, ואין הפעם שכפ"צים. אם יהיו בחירות שישיות השמאל יבקש ברחמים את ביבי.
אתה חושב שהועדים(והבובות שלהם בכנסת) חזקים ממנו?הוכח בפריימריז האחרונים שלא. סביר להניח שזאת הקדנציה האחרונה שלו. בטח אם הממשלה תחזיק מעמד לפחות 3 שנים כשברקע צפויה להיות הכרעה בתיקים שלו.
הועדים לא חזקים כל עוד מי שיהיה שר האוצר נניח זה סמוטריץ, אבל אם זה משהו מהליכוד? בוודאי שהוועדים חזקים מכל שר כזה או אחר. תעשיה אוירית זה לצורך העניין קרוב ל 100,000 איש שהם מצביעים ליכוד בגלל כץ. ראשות שדות התעופה בגלל פנחס עידן איש ליכוד, כנ"ל כיבוי אש וכו' וכו'. באמת נראה לכם שלצורך העניין ישראל כץ או ביטן ואמסלם שכל שני וחמישי חוגגים בחתונות של אנשי ועד יעשו מהלכים שיפרקו אותם?
בגלל זה נתניהו תמיד הכניס מפלגות שנמצאות שמאלה ממנו לממשלות שלו. אני גם לא הופתע אם אגלה שנתניהו מנסה להכניס את יש עתיד או המחנה הממלכתי לממשלה.הוא מעולם לא היה בממשלה שבה הוא הסמן השמאלי ביותר.
מבחינתו זה דווקא די הגיוני. הרי אם עכשיו הוא יגיד לא לכל ההצעות של הימין ( כי הוא הצד השמאלי יותר כהגדרתכם), אז בבחירות הבאות (בעתיד כשהציבור ימשיך את המגמה של עליה בכמות הימניים), יגידו "פעם הבאה שבן גביר / סמוטריץ יהיו ראש ממשלה"
אני לא יודע מי יותר חזק ממי ולא מובן לי מה הוכיחו התוצאות בפריימריז האחרונים, וכל זה גם לא חשוב. מה שחשוב הוא שמספיק 4 מורדים כדי לסנדל את הממשלה הזאת, ואת זה יהיה אם הועדים לא יקבלו את מה שהם רוצים. בסוף השאלה היא מי ימצמץ ראשון, סמוטריץ' או ביבי, וזה לא יהיה ביבי. סמוטריץ', עד שיוכח אחרת, ימכור את הבת שלו בשביל לייחצן את הממשלה כ"ממשלת ימין מלא". הישגים אמיתיים למען הציבור שהצביע לו זה לחלוטין משני.
יכול להיות שהוא יהיה עד 120 ועדיין לא תהיה הכרעה. אבל ברצינות, לא יודע מתי אבל לדעתי הוא יסכים לעסקה. באותו יום סמוטריץ' ובן גביר יעברו לאופוזיציה.
לא בקטע של התרסה אלא באמת בקטע של ניסיון להבין, אשמח אם מישהו פה יסביר לי מה ההגיון הדמוקרטי (מלבד עניין "הריבון") בפסקת התגברות גורפת* של 61 (כלומר לא רק חקיקה אלא גם החלטות מנהליות של בגצ). *אם זה אכן על הפרק.
