יש לי משבר גדול מאוד עם נבחרת ספרד וזה לא שאני אוהד הצלחות, גדלתי על הנבחרת של ראול ששיחקה כדורגל התקפי ויפה, תמיד נחשבה בין הגדולות ותמיד לא הגיעה לכלום. אבל אין פיגורות בנבחרת, אין עם מי להזדהות, זה לא בהכרח רק שחקנים מריאל מדריד. סרחיו ראמוס חסר לי. בכל מקרה, אם אני מנסה לנתח את הסגל - אני חושד במניעים של לואיס אנריקה מאוד. הייתי רוצה את בורחה איגלסיאס למרות שהוא 'גוש בשר', וגם את סרחיו קנאלס כאופציות מהספסל. התלות באלברו מוראטה גדולה מדי ונאחל כולנו לאנסו פאטי החלמה מהירה. טיאגו שווה זימון לחלוטין. לדעתי הוא היחיד בנבחרת היום שהוא גם תוקף וגם מגן ברמה גבוהה ולא על הנייר אלא הכושר שלו ובספרד אמור להיות לו יותר נוח מאשר בליברפול.
לואיס אנריקה עם זימונים מקובעים מהבית. אותם זימונים מהיום הראשון שלו בנבחרת. השינויים שכן נעשו הם מינוריים. בסוף, הכובשים הספרדים המצטיינים בליגה הספרדית, ברייס מנדס, בורחה איגלסיאס, חוסלו, אספס (כולם גליסיאנים שגדלו בסלטה אגב), גם אם זומנו לאיזו פעם אחת, בסוף לא נספרים ובנבחרת נקבל חלוץ אחד סביר. אם מדברים עליו כמועמד לאתלטיקו, אני רוצה לקוות שזה אומר שהוא יסיים אחרי המונדיאל.
קודם כל לגבי הסגל, אני יכול להבין למה לא צריך גם את ג'רארד מורנו וגם את יאגו אספס, אני רואה בהם דימיון מסוים, אבל אף אחד מהם? זה קצת מוגזם לדעתי. אנסו פאטי ומרקו אסנסיו כמחליפים פוטנציאליים ל-'9' זה נחמד על הנייר ולא מספיק. לגבי לואיס אנריקה - לדעתי היו לו מניות בטרבל של ברצלונה ב-2014/15, הוא התמודד מול ריאל מדריד חזקה מאוד. אני לא חושב שהמועדון הבא שלו יהיה לבאנטה, ובכוונה הגזמתי - יהיה לו ביקוש בחוץ אם יירצה. מה שכן, הנבחרת הגיעה לחצי גמר היורו, נכון. אבל ניצחנו משחק אחד בדרך לשם. אחד! ולא פגשנו אף יריבה חזקה באמת עד לאיטליה. לכן קשה לי להגיד שהוא מוציא מים מהסלע. אין שחקן שיושב בבית עכשיו ונגיד 'וואו, איתו זה היה אחרת מקצה לקצה', אבל קצת לגוון את המשחק של הנבחרת ועוד כמה שחקנים שאולי טובים קצת מהקיים. סרחיו קנאלס וטיאגו אלקנטרה למשל.
זה יותר מעיד על הליגה הספרדית מאשר על אנריקה. מוראטה, פאטי, אסנסיו, אולמו ופראן עדיפים על כל השמות שציינת.
אבל מעבר ליורו בתקופתו ספרד כן פגשה נבחרות חזקות. איטליה פעמיים, פורטוגל צרפת (שופט)... ברוב המקרים ספרד נראתה טוב במשחקים האלה, אז נכון רובם נגמרו בתיקו אבל הנבחרת נראתה טוב למרות חיסרון ברמת הסכל וההרכב. מצד שני אי אפשר לבחון רק נגד הגדולות ולהתעלם מהקושי שלנו להתמודד נגד "נמושות". המשחק פשוט נראה בדיוק אותו דבר לא משנה מי עומדת ממול לטוב ולרע.
המשחק שלנו זהה אולי מבחינת הניסיון להחזיק בכדור ובדרך כלל זה מצליח, אבל אנחנו לא מייצרים מספיק מצבים. ואם הנבחרת החמיצה פנדל בשלב הבתים של היורו זה לא אמור להיות משהו כמו 'להיות או לחדול' בשבילנו. הנבחרת נראתה טוב מאוד גם עם ז'ולן לופטגי לדוגמא, אמנם לא בטורניר גדול כי הוא לא הגיע - פוטר, אבל היו הצגות כדורגל כמו 1:6 על ארגנטינה וכדומה וכדורגל באמת ללקק את האצבעות. עכשיו כל מי שמזכיר את ספרד באותה הנשימה עם הפייבוריטיות זה רק כדי לעשות לנו כבוד ולפרגן על מה שהיה פעם. היו לנו הפסדים לאוקראינה, לשוויץ בבית, לשבדיה וכן הלאה. ספרד תחת לופטגי: 0:2 חביב על בלגיה (ספטמבר 2016)| 0:2 על צרפת (מרץ 2017)| 0:3 על איטליה (ספטמבר 2017 - ההצגה של איסקו)| 1:6 על ארגנטינה (מרץ 2018) הנבחרת כבשה 61 שערים ב-20 משחקים. שלושה במשחק.
גם נגד נבחרות קטנות אנחנו מתקשים להגיע למצבים אז אני לא רואה נבדל מהבחינה הזו. בדרך כלל מגיעים לקצת יותר מצבים מהיריבה אבל זה לא תמיד מספיק. הנבחרת של לופטגי זה עולם אחר, אנייסטה דויד סילבה, איסקו בשיאו.. אין מה להשוות בכלל.
https://totalfootball.co.il/uploads/default/original/2X/0/0461e165ed8023304fecd330cc2d152aed5fc6cb.Xxx על רקע תמונה שלו ולמטה שני גביעי היורו בהם זכה וכמובן המונדיאל - הקפטן לשעבר סרחיו ראמוס מגיב לראשונה לכך שלא נכלל בסגל של לואיס אנריקה ונבחרת ספרד למונדיאל הקרוב. "העונה שעברה הייתה קשה, בגלל פציעות והסתגלות למועדון חדש ולעיר אחרת. עבדתי בגוף ובנפש כדי להתאושש ולהרגיש שוב כמו עצמי, כשלנגד עיני תמיד היו המטרות והחלומות שאני מציב לעצמי. למרבה המזל, אני יכול לומר שהעונה אני שוב מרגיש כמו עצמי ונהנה מכדורגל, מהמועדון שלי ומעיר נהדרת כמו פריז. "המונדיאל? כמובן, זה היה אחד מהחלומות הגדולים האלה שהייתי צריך להגשים להגשים. חיפשתי את המונדיאל החמישי שלי (2006, 2010, 2014 ו-2018), אך לצערי אצפה בו מהבית. זה קשה, אבל כל יום השמש זורחת שוב. שום דבר לא ישתנה בי. לא המנטאליות שלי ולא התשוקה שלי ולא ההתמדה שלי ולא המאמץ והמסירות של 24 שעות ביממה בהן אני חושב על כדורגל. “זו ההרגשה שלי ורציתי לחלוק אותה איתכם. תודה לכולכם על האהבה, יש הרבה אתגרים ויעדים שצריך לעמוד בהם. נתראה בקרוב אני מאחל לך את הטוב ביותר. ¡Vamos, España!”. SR4.
זה בעיקר מעיד שסגנון המשחק של לואיס אנריקה כבר כמעט לא קיים בקבוצות הליגה. בלי חלוצים בסגל זה באמת אתגר מעניין.
לואיס אנריקה היה גם מסוגל להשאיר בחוץ את קארים בנזמה (הבריא) אם היה ספרד כי הוא רוצה 'להצעיר את הנבחרת. יאגו אספס סקורר מעולה, הוא מוסר בחסד, יכול לבצע חילופי מקומות, קלף גדול גם במצבים הנייחים. אין בנבחרת שחקן שיודע למסור לעומק חוץ ממרקו אסנסיו ופדרי. אספאס בכל שנה מחדש מוכיח את עצמו בסלטה ויגו וגם נגד הגדולות. לא לזמן אותו זה פשע. להחליט שהוא לא שחקן שעולה ב-11 זה דבר אחר. את סרחיו ראמוס קשה לזמן כשחקן ספסל משום שהוא פיגורה אבל ללא ספק הגיע לו זימון. אבל אריק גארסיה בפנים ואין מה לדון יותר מדי, זה ברור. גם איכות הבלמים שלנו לא משהו בכלל.
נניח וזה נכון, אין סיבה לשנות את הסגנון בשביל חלוצים ברמה שציינת כשיש כל כך הרבה שחקנים טובים בשאר העמדות שכן משתלבים.
