אצלי זה הפוך, בשנות ה-90 לא אהבתי אותו אבל עם השנים למדתי להעריך. היום הוא אחד האנשים האהובים עלי בתקשורת. אני באמת אוהב את האיש הזה. אבל כל אחד וטעמו האישי.
אני למשל האזנתי למשחק המוקדם ושמעתי את שרון דוידוביץ' מנסה להתחכם המון-המון והוא לא צריך את זה, אושרת עיני כמובן מבינה עניין אבל היא ניתחה כל פס פשוט במרכז השדה, זה גם קצת היה לא כיף. לדעתי נדב יעקובי עבור רבים הכניס את הליגה הספרדית פה בארץ "לעניינים" והגיש אותה לצופה. כשהוא היה צורח ב-"ועכשיו אספניול משווה ל-2:2 בטאדמוזו ב-2006-07" זה היה יותר ממתבקש והיה מרגש. הוא קצת מגזים אבל כן אני מעדיף אותו עדיין. אגב מבין 'השלישייה הגדולה' הפייבוריט שלי היה רמי וייץ למרות הכל.
גם שלי, אבל נראה שמשהו עובר עליו בשנים האחרונות. זה מרגיש שהוא כבר לא נהנה לשדר ועושה את זה רק כי זה אחלה פרנסה. בצדק לא זומן למונדיאל.
זה משחק שני ברצינות שאני שומע את שפיגלר מרעיף על דן ג'יימס שבחים מופרכים לאללה. הוא לא באמת מכיר אותו, הה?
גם ההתנפלות על השופט הרגיזה אותי. כל הקטע של ה-VAR מבוסס על ההכרה בכך שאין שום דבר שעין אנושית לא יכולה לפספס ואין שום דבר שמוח אנושי לא יכול לא להבין כהלכה בזמן אמת. אז אולי מספיק עם הביקורות הללו?