אני לא רוצה להגזים בשום דבר אבל תגיד לי איך זה נראה מבחינתך: הדחה די טראגית ביורו 2004 בדו-קרב פנדלים אחרי אחלה של משחק נגד פורטוגל שהגיעה לגמר (ואנגליה גם הפסידה לצרפת בצורה אכזרית) וב-2002 הדחה נגד האלופה הנכנסת ברזיל, גם בגלל שטות של שוער כמו דיוויד סימאן. במונדיאל 2006 אנגליה הייתה חרא טהור וכדור שינה פרט לגול הפסיכי ההוא של ג'ו קול. אני לא חושב שסוון גוראן אריקסון גאון אבל הביקורת כלפיו אולי הייתה קצת מוגזמת. אני אשפוט את המאמן קצת יותר מאשר לפי זה שנאלץ לתקוע את פול סקולס בכנף. היו אז גם פחות שחקני קו אמינים לנבחרת מאשר היום. עד כמה זה באמת שונה מאשר סאות'גייט שעף נגד נבחרת טובה יותר כמו צרפת (נכון שאנגליה שיחקה טוב) והפסיד על הקשקש בגמר היורו? זה שונה בערך במועד ובשלב בו אנגליה פגשה יריבה חזקה באמת.
ההבדל הוא שסיטי וליברפול מתאמנות יום אחרי יום אז למאמנים יש זמן להטמיע את השיטה שלהם. למאמנים בקבוצות גם יש את האופציה להביא שחקנים שיתאימו לשיטה שלהם. סאותגייט לצורך הדוגמא לא יכול פתאום להביא את דה בריינה או את גונדואן(ולא שהסגל שלו רע אבל לא קרוב בכלל לקבוצות הטופ באירופה). מי שמצפה לראות כדורגל יפה בנבחרות דינו להתאכזב. היופי בנבחרות הוא יותר הקטע הלאומי.
ברור דרוריקו. הבעיה שאנשים חושבים שמאמן "מודרני" או יותר נכון "פפ וקלופ" היו עושים יותר מסאותגייט... ועל זה נאמר צמד מילים פשוט,קצר וקולע. "לא אחי",הוכח מעבר לכל ספק סביר כמו בתיק הוכחות פלילי. שהשחקן האנגלי הוא אוברייטד ענק ,והזרים בקבוצות בתאכלס עושים את כל העבודה האנגלית. קח דוגמא את פודן ,ראית את היצור הזה נוגע בכדור נגד צרפת? לא נכון? איי ראסט מי קייס. מאמן מודרני היה כנראה מנסה קו גבוהה עם: פיקפורד-שואן-מגוויר-סטונס ומקבל חמישייה.
איזה גרוע בנוק אאוט קלופ הזה שהגיע רק ל3 גמרי אלופות ב5 עונות. לפני זה גם לגמר אירופית. חלק מהגמרים עם ליצנים בשער בהגנה בקישור. על מה אתה מדבר תגיד לי?
לפי מה מחליטים לאיזה גוף תקשורת ואיזה עיתנואי מראיין בסוף המשחק את כוכב הנבחרת/מאמן הנבחרת? יש גוף עיתנואות רשמי לכל נבחרת? או שכל כוכב צריך לעשות סבב ראיונות מתיש עם מס' גורמים?
התגובה האצילית והספורטיבית של לוקה מודריץ' בסיום רבע גמר המונדיאל - ספורטאי על: בן 37, משחק כמעט את כל הדקות, נראה מצוין ומוביל את ארגנטינה בפעם השנייה ברציפות למעמד חצי גמר המונדיאל. אז אני אתחיל או אמשיך תחליטו אתם את "הקמפיין התקשורתי" שהחל בטור דעה במארקה של חסוס סאנצ'ס: "למה ליאו מסי ולא לוקה מודריץ'? הוא אומר שהכדורגל 'חייב' פרס גדול גם לאמת מידה, גיבור לאומי ומודל לחיקוי ולהערצה, מספר 10 של נבחרת קרואטיה. בטורניר עם לא מעט הפתעות זה יכול להיות הדובדבן שבקצפת והיהלום שבכתר לקריירה נפלאה שהגיעה למימדים אחרים אפילו מ-2018 [ולא, אין כאן כדי להשוות או לערער על כך שליאו מסי שחקן היסטורי וגדול יותר].
אנגליה הייתה פייבוריטית אמיתית לזכייה בשנים האלה, משהו סטייל מה שצרפת עכשיו. בסוף אפשר לבלבל את המוח שעפו ב2004 על פנדלים וגם ב2006 וזה רק מזל רע והכל היה גן עדן. בפועל היית שם נבחרת שהמאמן לא הצליח לגרום לה להתמודד באמת עם הלחצים הגדולים, לא ליכבד באמת את החדר הלבשה ולא הצליח להרחיק את הרעשי רקע הלא פרופורציונליים שהיו אז סביב המחנה בזמן טורניר. היה לך ג׳ו קול צעיר ומהיר למשל בסגל והאופציה שהייתה צריכה להיות הוא מי שנראה כמו וורלד קלאס לא הרבה אחרי בעמדה הזאת של הקיצוני בשמאל- רוני. וזה לא תירוץ מבחינתי. לסאותגייט יש מליון קיצוניים אדירים, איך לא כולם בהרכב? לסאותגייט יש טריליון מגנים ימנים? למה לא שניים מהם בהרכב בכל דקה? לא כולם בהרכב כי אתה מתאים הרכב בהתאם ליריבה ובתלות בכושר של שחקנים. איך לעזאזל לוקחים מנהל משחק לא מהיר ושמים אותו לשחק קיצוני(תפקיד שהוא גם שנא והצהיר בפומבי שהוא שונא). גם התעקשות תמיד על ג׳רארד ולאמפרד לבד בקישור זה משהו שאף פעם לא היה מאוזן וכתוצאה מכך אף אחד מהם לא מיצה את הפוטנציאל שלו בנבחרת. עשה חרא של עבודה עם סגלים מדהימים, וורלד קלאסים כמעט על כל עמדה. כשהוא כבר ניצח משהו זה לרוב יריבות עלובות על אמת, מהאלה שלא סופרים לסאותגייט גם כשהנבחרת שלו נותנת להם שישיות. אבל תתן לו, 18 שנה אחר כך הוא חייב להמתיק את הסבל עם סאותגייט בסשן של שקרים מול המראה.
אז כעת אנגליה לא ממש פייבוריטית אבל יכלה לנצל מצב ולא עשתה זאת - הן ביורו החביב שלה כשהגיעה לגמר וכבר הוליכה והן הפעם - כשברזיל בחוץ, פורטוגל בחוץ (נבחר שלא מעט ראו בה כעם הסגל האידיאלי) וכן הלאה. מבחן התוצאה די דומה מבחינת הדחה נגד יריבות איכותיות ושלשול ברגע האמת. אגב, אתה עירבבת בין מקרים. אני אמרתי שאנגליה 2002 ו-2004 שיחקה כדורגל לא רע בכלל והיה חסר לה את הגרוש ללירה. 2006 היה טורניר נוראי, באמת קשה לצפייה. סתם מסקרן אותי, בוא תכתוב את ההרכב האידיאלי של אנגליה מבחינתך באחד הטורנירים האלה.. את הטורניר הזה אגב סאות'גייט פתח עם שלושה בלמים - יש סיבה לכך? פגשתם אריות בשלב הבתים? אני שואל ברצינות. 0:3 על סנגל? אחלה, אנגליה טיטאה את דנמרק באותה התוצאה בשמינית הגמר ב-2002.
מה זה יכלה לנצל מצב? אנגליה פגשה את הקונטנדרית הכי בכירה במונדיאל הזה בשלב רבע הגמר. מה עשו שאר היריבות לא רלוונטי, היה לה את הרבע גמר הכי קשה, היא נכשלה בין היתר כי פגשה בצרפת ולא באף יריבה אחרת. עצם זה שהדיעה הרווחת היא שאנגליה שיחקה טוב יותר מהקונטנדרית הכי גדולה בטורניר ואפילו ״נדפקה״ משיפוט מוטה ממחישים את זה שבכל זאת זה כשלון עם טעם מתוק בפה. ביורו הוא הביא אותה לגמר עד לפנדלים. כמה באמת שליטה יש כבר למאמן בבועטי פנדלים שהם בהגדרה הכי לוזרים בהיסטוריה של הכדורגל העולמי כשהם משחקים בנבחרת? הפסיד בפנדלים גמר, איזה כשלון מכפיר. לאנגליה היה סגל טוב משל פורטוגל באותו יורו 2004, היא הייתה פייבוריטית גדולה מאוד לזכייה. זה ש״זה היה צמוד״ והיו לאנגליה רגעים טובים במשחק זה לא דבר שאמור להוריד מגודל הכשלון. באף טורניר עם אריקסון לא היה שקט סביב הנבחרת, היו מחנות, היו wags שמעורבות ונכנסות למחנה בזמן הטורניר והצהובונים חגגו. אנגליה הייתה אז הנבחרת הכי מסוקרת בעולם ערב תחילת הטורניר. הדבר הכי קטן שהיה מנוגד לתוכנית המשחק הרגילה היה מוציא את הנבחרת משיווי משקל וידעת שהיא לא תחזור מזה(נניח האדום לרוני ב2006, השער ההוא על סימאן). אני קודם כל לא הייתי פותח עם ג׳רארד ולאמפרד בכל משחק על אוטומט במרכז השדה. אנגליה שיחקה ב2004 עם בקהאם(בעצמו פליימייקר) ג׳רארד לאמפרד סקולס. זה הזוי. היה לה את האגריבס בן 23 על הספסל למשל, היה לה את ניקי באט על הספסל למשל. תשים אחד מהם שישחק את הקשר האחורי. אם בכל זאת מתעקשים על ה442 הזה אני הייתי שם את רוני בשמאל ודוחף את לאמפרד לשחק מאחורי אואן. בהפסד לצרפת ביורו 2004, פגשנו ממול נבחרת שפתחה עם מאקללה ופטריק וויירה במרכז הקישור שלה. אתה מסוגל לראות בכלל מאצ׳ אפ כשאתה דוחף לשם את ג׳רארד ולאמפרד להאנס מולם? אני לא. מאמן צריך להכיר את היריבות שלו ולדעת איפה אין לו סיכוי. סאותגייט משחק הרבה עם שלושה בלמים. הוא יכול להשתמש בטריפייר כווינג בק טבעי וזה מעין הרכב אוטומטי שלו כשהוא מרגיש שצריך להעלות את הבטחון של ההגנה שלו עם מגווייר. אני חושב שמהר מאוד הוא הבין שבלינגהאם נותן לו במרכז הקישור דברים אחרים ממה שהיה בטורניר הקודם עם שני קשרים אחוריים והוא הבין שאין צורך בזה(גם מגווייר הפתיע את כולם ופתח בטורניר טוב מאוד אז לא היה צריך ״בייביסיטר״). אבל סאותגייט עושה הרבה יותר התאמות הגיוניות למצב ממה שעשה אריקסון בזמנו. כל הקשקושים על כדורגל טוב בזמן אריקסון כשבפועל היה לו את הסגל הכי מוכשר ועמוק בהיסטוריה של אנגליה ברוב הזמן הזה הם המקרה הקלאסי שכשרוצים לבקר משהו בהווה פשוט מפארים את כשלונות העבר, אצל אלכס זה יגיע עם אג׳נדה ברורה. ״לסאותגייט יש מזל, לאריקסון יש חוסר מזל״. בסדר.
לגבי סאות'גייט - התוצאות בשורה תחתונה "טובות", אבל כן צריך להגיד שב3 הטורנירים שלו, עם הסגל המעולה הזה, הוא ניצח בדיוק יריבה אחת גדולה בנוקאאוט - גרמניה המדשדשת של יוגי לב. וזהו. גם יריבות לא קלות אבל נחותות מאנגליה, כמו דנמרק וקולומביה, הוא ניצח בהארכה/פנדלים. לזכותו ייאמר שהוא הוריד עד העלים את תופעת ההתבזויות של אנגליה מול יריבות נחותות ואפילו ניצח בפנדלים בנוקאאוט, אבל אני לא בטוח שהוא מסוגל לשבור את ה"תקרה" של לנצח יריבה כמו צרפת/קרואטיה/איטליה במאני טיים. הנבחרת תראה סבבה, אבל תשאר עם המחמאות ובחוץ. לא חושב שיש אופציה מזהירה בחוץ אבל לדעתי הוא מיצה את עצמו. Sent from my LE2113 using Tapatalk
אנגליה הייתה בסדר עם אריקסון והיא טובה עם סאות'גייט. שוב, אנגליה הפסידה לצרפת, די בשלומיאליות, היא הובילה עד לדקה האחרונה. והיא הפסידה לנבחרת טובה ממנה גם ב-2004 - תיירי הנרי אחרי העונה הגדולה בחייו, זינדין זידאן, רוברט פירס, על מרכז השדה דיברתה בעצמך - לדעתי בכל הרכב שהיה מעלה - היה קשה מאוד. גם לעוף נגד ברזיל בגלל גול של שוער זה לא כישלון. פורטוגל הייתה המארחת ביורו 2004 כשהייתה לכך משמעות כלומר הטורניר נערך כמובן אצלה ורק אצלה במדינה. היה לה שוער טוב משל אנגליה, את כריסטיאנו רונאלדו הצעיר שהיה אז דריבליסט בחסד, קצת לואיס פיגו ממה שנשאר, מאניש שהיה אסור להשאיר אותו מחוץ לרחבה. לא רואה בזה כישלון חרוץ. אני אשאל דבר אחר ומודע לכך שאתה יודע יותר ממני - עד כמה התקשורת האנגלית 'התעייפה' והורידה הילוך עם הכותרות הבומבסטיות אחרי אינסוף כישלונות ועד כמה יש למאמן ספציפית השפעה על כך? מצטער היום אין פיגורה ושחקן מעניין כמו דיוויד בקהאם שאגב הגיע ל-2004 בכושר נוראי אחרי חצי עונה מהגיהנום במדי ריאל מדריד, החמיץ שם שני פנדלים, שמועות (או מעבר לכך ואני עדין?) על בגידה באשתו עם איזו רבקה לוס או משהו כזה.. אני לא חושב שאריקסון רצה לחבל בנבחרת שלו.
כמו שדור מרגיש, הוא פשוט בתקופה שהגישה הכללית באנגליה היא שאין להם כוכבים גדולים ולכן הם לא מגיעים לטורניר עם ציפיות לזכות. בעבר הם היו מגיעים עם ציפיות בשמיים וזה השפיע. זה גם עוזר לו לשחק מאוד הגנתי ואפור מבלי שיהיו עליו יותר מדי ביקורות. הוא גם ג'נטלמן אנגלי אז בכלל קשה למצוא מישהו שיעז להעביר עליו ביקורת בתקשורת (הבדל של שמיים וארץ למשל מאריקסון). מה שהוא יודע לעשות זה להשרות אווירה נעימה בחדר הלבשה אז גם השחקנים סה"כ מבסוטים. התוצאות הן לא רעות על הנייר אבל כמו שאמרתם - הן כמעט המינימום המתבקש מבחינה ריאלית וכשרואים את המשחקים מבינים שהם בעיקר טובים בלא להפסיד. הוא מאמן קלאסי בשביל לעשות את המינימום המתבקש מהכלים שיש לו ברמת הנבחרת. מזכיר לי את סולשיאר במידה מסויימת רק יותר הגנתי.
השאלה זה מה זה המקסימום המתבקש. בסופו של דבר אלה טורנירים שמוכרעים על משחק אחד שגם הוא מוכרע על רגעים בודדים. צ׳ואמני עם גול בפוקס, קיין מחמיץ פנדל. על זה בדיוק אנחנו מדברים, שמבחינה מקצועית אנגליה לא היתה יכולה להיות טובה יותר מאשר היא היתה. יבואו החכמולוגים ויגידו שהיא היתה צריכה ללחוץ גבוה ולהיות ״מפחידה״. כן להשאיר שטחים לאמבפה ודמבלה זה באמת גאונות.
אנגליה ראתה שהשד לא כל כך נורא והייתה לדעתי מסוגלת לתת קצת יותר, להאמין בעצמה עוד. שוב, לעוף נגד צרפת זה לא כישלון, זה הגיוני ובסדר גמור. וברור מי הנבחרת שהייתה טובה יותר במשחק הזה. אני פשוט מערער על חלק מהקביעות לגבי כל התקופה של סאות'גייט בתפקיד. עד כמה הוא 'עושה התאמות', עד כמה הוא 'ורסטילי' עד כמה הוא הגיע לתקרה. גם להפסיד לאיטליה בפנדלים זה בסדר, אבל זה לא שונה במהות ממה שקרה ב-2002 וב-2004. שוב אומר שהמונדיאל ב-2006 היה משהו אחר, אני עוד הייתי כאן בפורום אגב (פורום 2006 נמחק) וזוכר את התלונות מכל אוהד אנגלי עד כמה שבא לך להקיא כשאתה רואה את הנבחרת. אנגליה תחת סאות'גייט פגשה נבחרות גדולות בשלב מאוחר יותר.