יש פה מישהו שיודע אם בערוץ הספורט בודקים פופולריות של מגישים\שדרים? כי אני באמת מרגיש שאני כמעט ולא מסוגל לשמוע את שפיגלר. הוא פשוט בלתי נסבל וזה משהו שאני שומע כמעט מכל אחד. יש לי אנטי רציני כלפיו, ממש ברמה שמפריע לי לראות משחקים שהוא משדר. לא ששדרים אחרים מהנים לשמיעה, אבל הוא ממש גורם לי להתבאס כשאני יודע שהוא הולך לשדר משחק. הם מודעים לכמה ששונאים אותו או שזה לא מעניין אותם?
התחושה שלי כלפי שפיגלר היא ממש דומה לשלך, אני נהנה הרבה פחות כשהוא משדר משחקים . ( בלשון המעטה) . השידורים האחרונים שלו עברו את הגבול גם בסטנדרטים הבלתי נסבלים שלו. בגדול נראה שהוא יצור ממש בלתי נסבל, שחצן, זחוח ובעיקר רוצה לקחת את תשומת הלב מהמשחק אליו . זה מתבטא בשידורים האובר מתלהבים וחסרי פרופורציות שלו . אכן מדובר באיש נוראי ומעצבן . ולשאלה שלך : אנשי ערוץ הספורט חיים בבועה, הם בטוחים שהם הכוכבים והם הטאנלטים . הספורט בשבילם הוא משני לחלוטין .
יש לי הרגשה שכרגע כל מי שנמצא בקטאר שותק כי הוא מפחד שיעשו לו משהו, כשכולם יחזרו למדינות שלהם הם יפתחו הכל על מה שהלך שם.
יש כאלה שאולי מתאימים יותר לפודקאסט או לכתבות נהדרות ב-'ידיעות אחרונות'\הדף 'הכל מקצועי'. אבל אני לא חושב שהוא מדבר יותר מדי, כל הפרשנים פשוט לא עוצרים לרגע, בין אם זה אורי אוזן ששולט בחומר נהדר אבל מרגיש לי קצת מעיק ובין אם זה מוטי איווניר. אתמול נדב יעקובי אמר איזה 9-10 פעמים: "לא יאומן מה שגריזמן עשה פה, פשוט לא יאומן". והוא הציג משחק פנומנלי ומפת החום שלו זה משהו שחיפשו הרבה בטוויטר לדעתי, אבל שיגוון במילים כבר. ובמשחק בין אנגליה וצרפת הלכתי לרגע לשתות מים, הוא ממש צרח ובאתי 'בבהלה' חזרה לסלון עם החבר'ה ואז ראיתי את הכדור על החצי.
רשת ב׳ בבוקר, פלאשבק לשנות ה-90 (וגם ה-80). אורי לוי (המקורי) מדבר עם חנן קריסטל על מונדיאל בטרם הם מדברים על הדבר שלשמו הם התכנסו (פרשנות פוליטית של קריסטל). לא יאומן שאורי לוי הדינזאור של רוממה עוד משדר…מוזר שהוא לא נדחף לקטאר גם
שפיגלר בהחלט נורא ואיום, אבל אחרי הרבה משחקים של המונדיאל הזה שראיתי הדבר שהכי צד את אוזניי זה עד כמה הפרשן הישראלי לא יודע את מקומו בשידור. אולי אני מושפע מאוד מהפרשנות האנגלית כי זה מה שאני צורך כבר הרבה שנים, אבל מבחינתי פרשן צריך להיות הכי קורקטי שיש, לפרש אך ורק את המהלכים שהוא רואה באותו משחק נתון ובשאר הזמן פשוט לשתוק. לא רוצה תאוריות מרחיקות לכת, לא רוצה לשמוע מה דעתו הכללית על השחקנים, לא רוצה שידבר על עניינים שלא קשורים לכדורגל והכי אני לא רוצה שמאמן כושל כמו איווניר שמפוטר 3 פעמים בשנה בליגה לאומית בישראל יסביר ללואיס אנריקה או האנזי פליק איך הם היו צריכים לשחק.
https://totalfootball.co.il/uploads/default/original/2X/9/91b46ad6e9c24f85aa4e2fd501d02b1d69d1ec41.Xxx אורי קופר כתב טקסט יפה על אנטואן גריזמן והבחור למטה ענה לו קצת בציניות ובצחוק. אחרי שכתבתי שבאמת נדב יעקובי אמר אתמול 8-9 פעמים במחצית השנייה: “זה לא יאומן מה שאנטואן גריזמן עושה כאן היום, הוא בכל מקום”, מישהו תייג אותי וענה: “כשהוא לא אמר אריות האטלס” על נבחרת מרוקו. והאמת שזה משעשע. לכל אחד מהשדרים יש את השמונה-תשעה ביטויים שהם לא יכולים להפסיק להגיד. לפעמים נראה לי גם שהם עושים את זה בכוונה. אבל זה לא איזה מטבע לשון שייזכר שנים רבות כמו ה-“הללויה” של יורם ארבל. הם צריכים קצת לדעת לגוון. לעמיחי שפיגלר יש את ה-“ועוד איך יבקיע” וכל מיני. אני באמת חושב שהם היו צריכים לדבר קצת פחות ולתת לנו יותר לשמוע את הקהל או להעביר אלינו דברים מכר הדשא שהבמאי בטלוויזיה לא הראה.
אורי לוי אחלה, דווקא. עושה כתבות טובות ליומן ביום שישי בערב (לא קשור לספורט). עם זאת, כשזה מדובר בתקשורת שאיננה תקשורת הספורט, ואחת לכמה זמן נדרשת לעסוק בספורט - כמו בגביע העולם - תמיד יש נטייה אוטומטית לחזור לדינוזאורים. בנוגע לשדרים שלא מפסיקים לדבר, הם פשוט לא מבינים איך זה אמור להיות בטלוויזיה ושהצופה רואה הכל. יורם ארבל דיבר לאחרונה באיזה פודקאסט על הצורך להתאים את עצמך לשידור טלוויזיה במקום לשידור רדיו ועל כך שלא כל הזמן צריך לדבר.