היום לפני 25 שנה הרכבים: נב' חיפה: ניר דוידוביץ'(46' דודו אוואט), גולן דרעי, אריק בנאדו(62' אדורם קייסי), רן בן שמעון, אלון חלפון, נג'ואן גראייב, עופר טלקר(62' חיים סילבס), מירוסלב ביצ'ניץ'(46' איציק זוהר), גורן מילנקו(72' אורן זיתוני), לירון בסיס(60' חזי שירזי), אלון מזרחי(72' סרדיאן צ'ולקוביץ'). מאמן: אלי גוטמן מילאן: סבסטיאנו רוסי, ג'וזפה קרדונה(60' לאונרדו), אלסנדרו קוסטקורטה, מרסל דסאי, דריו סמויה, איברהים בה, דמטריו אלברטיני, זבונימיר בובאן, דיאן סביצ'ביץ'(46' ג'ימפיירו מאיני), פטריק קלייברט, מאוריצי גנץ(46' אנדראס אנדרסון). מאמן: פביו קאפלו
הוצא מהקשרו לא הוצא מהקשרו, מקנא בזהבי לא מקנא בזהבי, אלון מזרחי היה שחקן גדול, עצום. אני יכול גם לגלות שהוא היה השחקן שהכי הערצתי כילד, אפילו יותר מברקו ועטר. רק תיקון קל, פארמה מעולם לא זכתה באליפות, אבל היא בהחלט היתה קבוצה אדירה, טובה יותר מיובנטוס של היום או מאינטר של 2017, לאלה שאוהבים השוואות.
זהו, היה לי מוזר לשמוע אותו אומר שהם שיחקו נגד פארמה שהיו אלופי איטליה, כשבפועל המפעל האירופי היה גביע אירופה *למחזיקות גביע*.
לא לקחה אליפות אבל היתה קבוצה מאד חזקה. נדיר מאד שקבוצה ישראלית מנצחת קבוצה אירופית חזקה שגם לוקחת את המשחק ברצינות. בדרך כלל או שאנחנו מנצחים קבוצות אירופאיות שנמצאות במשבר(אינטר ב-2017, יובנטוס השנה) או קבוצות שמזלזלות ועולות בהרכב שני(יונייטד ב-2002, צ'לסי ב-2001) יש שיגידו שיובה של השנה נכנסת לקטגוריה השניה, לשים את ברמר וקוסטיץ' על הספסל זה סוג של זלזול. בכל מקרה הניצחון על פארמה הוא מועמד חזק לניצחון הכי גדול אי פעם של קבוצה ישראלית, ולא סתם הוא נעשה על ידי הקבוצה הישראלית הכי גדולה שהיתה פה.
סתם מוזר שהוא טוען שהוא זוכר כל גול שהבקיע בקריירה, אבל את העובדה שפארמה לא היו אלופי איטליה הוא "שכח".
אגב אחרי הראיון הזה המעבר של אלון לניס אפילו יותר מעצבן אותי. לך תדע לאיפה היינו מגיעים בגביע המחזיקות אם הוא היה נשאר. לוקומוטיב זאת קבוצה שהיה אפשר לעבור. חתיכת דביל.
כי שחר לא יודע לעבוד באנגלית. לאוהרין זכויות רבות מעבר לקמפיין הוא נתן את הבמה לקטן ובניון. חוץ מזה הוא היה מאמן מצליח לא רק ברמת נבחרת, אלא גם ברמת מועדונים. הוא אחד הגדולים שבאו לאמן בארץ.
לתת את הבמה ליוסי זה לא חכמה כי הוא הגיע אלינו כשם גדול. עוד לפני המשחק הראשון זה היה ברור שזאת תהיה הקבוצה של יוסי. השילוב של קטן מסכים שזה צריך להיזקף לזכותו של דושאן. אחרי שהקבוצה התרסקה בליגה אני זוכר שהיו לי רגשות שליליים לדושאן, כמו לכל האוהדים. במבט לאחור יכול להיות שהחמרנו איתו.
ברור בדיעבד. חוכמה גדולה לתת במה כזו לבני 18. הסביבה בחיפה רעילה כמו האטמוספרה בעיר. זה מזמן ככה. מזרחי הגיע לאיזה 21 שערים בחצי עונה - ליגה + אירופה. יצר שיתוף פעולה מעולה עם בניון וקטן. למכור אותו בעיתוי הזה היה בגדר הכשלת הקבוצה. אוהרין לא אשם בכך. עד מכירתו מכבי חיפה הייתה חזק במאבק האליפות.
ברור גם בזמן אמת. כשיוסי הגיע זה היה ברור שהוא הולך להיות שחקן מרכזי. אם נשווה את זה להיום אז זה כמו גלוך של העונה(לא של העונה שעברה) כלומר זה שהוא צריך להיות בהרכב זה האובייס, כל משחק שהוא יושב על הספסל זה התחכמות של מאמן.
