אין מה לחשוש מ-ALL IN שלהם עליו כי הוא עדיין תחת חוזה לשנתיים הבאות על מספרים נוחים (30M~ שזה מקום טוב באמצע הרבה מתחת ל-Elite guys ומעל backups אשפות/רוקיז) שהולמים את היכולת שלו והם פרקטית יוכלו לחתוך אותו בסוף העונה הבאה עם מעט Dead money או להמשיך לשנה נוספת שאחריה יקבלו החלטה אם מבנה ה-Year to year איתו זורם להם ולעשות עליו פרנצ'ייז טאג אחרי שהחוזה שלו יסתיים. מקצועית הוא היה העונה בדיוק מי שהוא היה כל הקריירה שלו וצריך להיזהר מאוד כשיוצאים בהצהרות כמו "מגיע לו קרדיט". כי בדיוק כמו בשנתיים הראשונות עם מקוויי בראמס, המספרים אמנם נראים טוב וההתקפה מתקתקת אבל הצוות המסייע + ה-Scheme והפלייקולר (לא הכרתי את בן ג'ונסון עד העונה אבל הוא מיצב את עצמו כאחד המוחות ההתקפיים היותר מעניינים בליגה וזה רק עניין של זמן עד שיהפוך למאמן ראשי) הם הכוח המניע ולא ההפך. שוב היה מדובר במשחק מסירה שמבוסס על Play action בצורה כבדה (מפשט מאוד את ה-Reads שלו) מאחורי קו התקפה איכותי וצמד ראנינג בק'ס איכותי שמשלים אחד את השני בצורה מושלמת. לכן אני מסכים לחלוטין עם הנקודה של @אלעד לגביו, אבל שוב, לא חושש שדטרויט הסתנוורו או משהו כי בת'כלס אין ממה וגם אם הייתה - אין סיבה לפעול כרגע. ובניגוד לרדום בעמידה כמו @Hakeem Nicks שבינוניות בלתי נסבלת זה המוטו שלו בחיים אני לא פוסל בכלל אופציה לשידרוג, כבר באוף סיזן הקרוב. הם בוחרים #6 בדראפט ויכולים להזרים חבילת טרייד אפ לא מוגזמת על אחד מיאנג/סטראוד/לוויס בהנחה שהם באים להם טוב, או אם המזל ישחק להם לבחור בבחירה עצמה את מי שידרדר מאיזושהי סיבה. אבל מסכים שגם אם זה לא יקרה, להמשיך עם גוף במספרים ומבנה החוזה שלו זה fall back לא רע בכלל שאפשר להישאר תחרותיים איתו ברמת הקונטנדרית לפלייאוף. אבל רק להבין ולהפנים שזה המצב ושאי אפשר לבנות על יותר מזה. הולכים לשמוע הרבה זיוני שכל על למאר אבל חשוב לזכור שהוא לא באמת שחקן חופשי בסוף העונה ושכל תרחיש שבו הוא לא בבולטימור בעונה הבאה יצטרך לבוא מהם וכולל בתוכו חבילת טרייד חולנית + חוזה עצום ברמת הראסל ווילסון לדנבר/קוסבי ג'וניור לקליבלנד. שילוב נכסים + willing to spend שאפשר לספור על כף יד אחת את כמות הקבוצות שעונות על הקריטריונים. במילים אחרות - HIGHLY UNLIKELY.
לא מתווכח שרודג'רס היה בעונה בינונית מינוס אבל יש פה יותר מדי מילים שלא כוללות "הגנה", "צוות אימון" ובעיקר "הנהלה" שהם הסיבות המרכזיות לקריסה הלא מאוד מפתיעה הזאת העונה. קבוצת ALL IN עם QB בן 38 שמאבדת בקיץ את הרסיבר הכי טוב בליגה שכל משחק המסירה היה בנוי עליו ועל התיאום האלוהי שלו עם ה-QB והמקסימום שעושה כדי להחליף אותו זה להנחית שני ילדים בדראפט, כשהם מודעים להוד דושבגיותו של ה-QB וכמה קשה לו לסמוך ולעבוד עם צעירים לא באמת יכולה לבוא בטענות ו/או להיות מופתעת שדברים פתאום כבר לא מתקתקים בצורה היעילה והאקספלוסיבית של השנתיים האחרונות. וזה לא שלא היה כסף (הרי הציעו לאדאמס חוזה והוא פשוט רצה להתחפף) ולא שלא היו בחירות דראפט לשלוח על game changers מוכחים כמו AJ בראון וטייריק היל. זה לא קרה רק בגלל פילוסופיה של אירגון זחוח וקטן שהתרגל שהעליונות של ה-QB מטאטאת מתחת לשטיח את כל הכלום ושום דבר שהם עושים עד שזה כבר היה too much אפילו עבורו. לא שונה בהרבה מה"הידרדרות ביכולת" שלו בשנה האחרונה עם מקארתי (רק כדי לגלות במפתיע שהוא עדיין מסוגל להיראות כמו MVP אם הוא עובד עם מוח התקפי שמניח את הדעת). כשמותחים את החבל עוד ועוד ועוד ועוד מתישהו הוא נקרע. חוץ מווטסון אין לקבוצה הזאת סקיל פלייר אחד עם אתלטיות ומהירות ממוצעת, AJ דילון נראה כל העונה כמו הביצת חמינדוס שהיה ברור שהוא מרגע הבחירה האומללה שלו בדראפט, האופנסיב ליין החליף אולי 800 קומבינציות מדי שבוע בגלל יכולת ירודה (כולל של מנייה בטוחה כמו ג'נקינס) והפציעה של באקטיירי (כשכבר מהקיץ היה צריך להיות להם ברור שמשהו שם לא תקין ושאין מה לבנות על זה). הגנתית הם שרפו העונה שתי בחירות סיבוב ראשון (שאחד מהם בקושי שיחק ותרם כל העונה) + 120M (מקום 4 בליגה) רק כדי לסיים: #27 ב-EPA/play #26 ב-Success rate #31 ב-EPA/Rush #31 ב-Rush Sucess rate וכמובן לא טרחו לשנות כלום לאורך כל העונה כי ה-DC הוא BFF של לאפלור, שזה מזכיר את מאמן הספיישל טימז מהעונה שעברה שלא הוחלף למרות שהחולייה שלו הייתה הכי גרועה בליגה עד שזה התפוצץ בפנים בפלייאוף. אז כן, ברור, רודג'רס לא היה שפיץ העונה. והוא פיספס זריקות והתחילו לראות עליו את הגיל מבחינה אתלטית. אבל עם בנייה קצת יותר נורמלית ונכונה של הסגל ואימון קצת פחות מביך בצד ההגנתי של הכדור אין סיבה להאמין שהנפילה הייתה כל כך גדולה, בטח ובטח לא כשמסתכלים על שאר התחרות ב-NFC.
ג'ו בארי אפס, יש על זה ספק בכלל? אתמול קיבל מחמאות מצוות השידור, עוד יאכלו את הבלוף הזה ויאריכו לו חוזה. מתפלל שיעוף אבל לא הייתי בונה על זה. לא התכוונתי שרוג'רס אשם בלעדי בכישלון העונה, אבל הוא אשם גדול. החוזה שלו עצום, על חוזה כזה הוא חייב לשחק הרבה יותר טוב. קוואי ווקר נראה טוב בחצי השני של העונה. וואייט נראה לי כמו שחקן טוב, פשוט בקושי משחק. עונה הבאה יהיה שחקן הרכב.
Slate משחקים מבאס על גבול המדכא על גבול האולי עדיף לעקור את העיניים/לצפות בתקצירי NBA במקום (סתם, זה אפילו לא בצחוק). והוא מבאס במיוחד לאור העובדה שהיה פוטנציאל על הנייר אם מיאמי לא היו מפחדים מדעת הקהל לאור ההתנהלות האומללה שלהם עם טואה אחרי הזעזוע מוח הראשון שלו ואם למאר היה מוכן להסתכן עבור האירגון שלא שילם לו את מה שהוא דורש (ולא שאני מבקר אותו על כך, אפילו להפך). שזה אגב סטוריליין שלא ראיתי מגיע (ישנתי בעמידה כל החודש האחרון והייתי משוכנע שהוא יחזור לפלייאוף no matter what בזמן שהיו קולות שטענו שזה לא יקרה) וטורף את הקלפים לקראת האוף סיזן הקרוב מבחינת טרייד כי אחרי הדבר הזה אני לא יודע אם תהיה דרך חזרה מבחינת שני הצדדים. ברור לחלוטין מכל מה שיוצא משם שצוות האימון + השחקנים מאמינים שהוא יכול לשחק ובוחר שלא לעשות את זה. מאמין שהיינו מקבלים לפחות "upset" אחד (אישית הייתי בתחושה טובה על בולטימור וזה במרכאות רק כי ניצחון שלהם על סינסי הזינים האלה זה לא באמת upset אלא תוצאה סבירה ומובנת לחלוטין) עם פוטנציאל ליותר כי המצ'אפ של בפאלו עם מיאמי לא בדיוק אידיאלי מבחינתם משני צדי המגרש והם ירקו דם כדי לגרד את הניצחון מולם לפני שלושה שבועות. עכשיו ה-upset היחיד יהיה אם שתיהן יצליחו לכסות את ה - Spreads העצומים ולהפסיד עד 9 ו-13 נקודות. על הניינרס-סיהוקס אין צורך להרחיב את הדיבור. מה שאומר שכל העניין הסופ"ש מתנקז לשלושת המשחקים האחרים אבל קשה מאוד לסמוך על הקבוצות המעורבות לספק את הסחורה, כל אחת מסיבותיה. שילוב קטלני של חוסר יציבות (ג'אגס/צ'ארג'רס/מינסוטה/דאלאס/טמפה) מתובל בחוסר כישרון (ג'איינטס) מתובל באני ליטרלי הבן אדם+ספורטאי הכי פוקסיונר שנולד אי פעם ככה שכל שיט היפותטי שיכול לקרות שיטיב עמי למרות שלא יהיה לו שום קשר למציאות ו/או ליכולת האובייקטיבית שלי - יקרה (לוציפר).
פרדי לא יכל להיראות רע יותר (אולי חוץ מלאבד) והם עדיין ביתרון במחצית. כמות מוגזמת של ballers שכנראה תספיק היום מול היריבה הספציפית הזאת. אבל זאת הפעם הראשונה מאז שהוא עלה לשחק שרואים עליו שהוא 7th rounder. סוף סוף. היה מבהיל מדי כל העניין. מתחיל להרגיש שאולי כן יש איזה PRAYER לפשוטי העם.
אין ספק. אבל זה לא רלבנטי לעובדה שסיאטל מספקים את הסחורה בהתקפה (גם) היום. המחצית הזו הייתה הרבה מעבר לציפיות שהיו לי.
גם על שלי. אבל לא חושב שהתקרה ההתקפית שלהם בחצי השני עכשיו עולה על 10 נקודות במקרה המאוד טוב. אם הם ישיגו את ה-UPSET זה יצטרך לבוא דרך ההגנה ובמחצית הראשונה הם לא היו קרובים להיות קרובים להשיג עצירות. צריכים להמשיך לבנות על חוסר הדיוק וקבלת החלטות מזעזעת של פארדי. ואם שאנהאן יגיע מפוקס על ריצה בחצי השני אז אפילו זה לא יהיה על השולחן יותר.
פשוט רוצחים אותם עם ה-Play actions כל המשחק ב-intermediate routes. רסיברים פנויים לחלוטין בלי מגנים ברדיוס של קילומטר והכל שאלה אם פארדי מדוייק או לא. אי אפשר לבנות על זה Upsets עם כל הכבוד והאהבה לג'ינו ו-DK. לא מספיק טובים ואיכותיים כדי לספק את המהלכים המוגזמים שלהם down to down מול היריבה הספציפית הזאת. זה היה רק עניין של זמן עד שהכוונת של פארדי תתאפס. והיא התאפסה.
קבוצת אולסטארס בתצוגה פושרת מינוס + ה-QB שנשלף מהסניף בורגר קינג המקומי באייוואה במשחק הכי גרוע שלו העונה + ההגנה אוכלת ביג פלייז לא אופייניים = 38 נקודות ויתרון 21 עם עשר דקות על השעון. #רשמיתמבוהל #מעולםלאבאמתנרגעתיו/אופינטזתיעלסיאטלבפילדלפיהשבועהבא.
ספריוול , שנינו מסכימים שזאק ווילסון זה אפס בריבוע תגיד לי ששאני לא עושה אותו לפחות טוב כמו הפרודי הזה
