החלק הראשון ברפורמה הוא על עצם השאלה שאתה קובע כאן כעובדה: האם שופט אמור לקבל החלטות על פי חוק. כאשר בג"ץ פוסל חוק הוא בוודאי לא מקבל החלטה על פי חוק אלא על פי הערכים האישיים של השופטים. נייטרליות ואוביקטיביות הן בעיה מסדר שני, כלומר - רק אחרי שאנחנו מסכימים שבג"ץ מנסה בכלל לפסוק לפי החוק הדמוקרטי של העם, אפשר לשאול האם הוא מצליח לעשות את זה. כאן באמת אין 100% ותמיד יש מקרים אפורים, אבל אם בכל סוגיה ששנויה במחלוקת פוליטית אנחנו רואים שלמרות הרוב בציבור, כיוון שהרוב בבג"ץ לא מיצג את הציבור בצורה סוציולוגית יחסית, נוצר מצב שבו השיפוט הסוביקטיבי באופן קבוע מכריע נגד העם - אז זו בעיה וצריך לתקן את שיטת בחירת השופטים. מעבר לזה, באופן מהות הרעיון שבו יש רשות שלטונית שממנה את עצמה ויש לה וטו על מי יצטרף אליה הוא אנטי דמוקרטי ברמה שלא תיאמן. אפשר לבחור שופטים ישירות על ידי העם, אפשר לבחור שופטים בהגרלה, אפשר לבחור שופטים דרך שרים וחברי כנסת. אי אפשר לתת לשופטים לבחור מי ישב לידם. זה הגיוני כמו לתת לכנסת לבחור מי ישב בכנסת הבאה.
שופט בוחר שופט - דמוקרטיה. נבחר ציבור בוחר שופט - קץ הדמוקרטיה. אי אפשר לפחד משינוי כזה אלא אם כן יודעים מראש ששופטים הם לא אמינים ונתונים ללחץ ולפי זה אני מעדיף שלפחות יושפעו מרוב הציבור.
N12 - עמית סגל: התוכנית של לוין טובה, עכשיו צריך להוסיף לה... לשם שינוי בשיח הרדוד והאמוציונלי על הרפורמה של לוין, סוף סוף מאמר ענייני שמציע פשרות מעשיות. אני לא מסכים עם הכל, אבל יש הרבה היגיון במה שנכתב פה. על ההצעה של סגל לגבי הועדה לבחירת שופטים והיועמ"שים אני חותם בלי בעיה.
א. תודה. ב. בכל הר המלל הזה מצאתי דוגמה אחת (נתיב האבות) שכביכול מציגה שני מקרים דומים בה שופטי בג״ץ פסקו שונה, בהתאם לתפיסתם. שאר הדוגמאות הן שוב, כמו בדיון פה, מרודדות לרמת ״הם שמאלנים אז הם פסקו X״ (התנתקות/מסתננים/...) מבלי להתייחס לחוק לפיו שופטים אמורים לפסוק. ואם נניח המצב הקיים לא תקין, למה הפיתרון זה לעוות פי כמה לצד השני, אין משהו באמצע?
בשולי הדברים - מרגיש שלפיד סיים את תפקידו כמנהיג הגוש הזה. יותר מדי טעויות, כולל אי הגעה להפגנה אתמול כי לא רצו שינאם. אין ספק שהוא השתפר כפוליטיקאי אבל הוא פשוט לא מספיק טוב. מה שמדכא הוא שלא נראה שיש מועמד אמיתי שיכול להוביל - אנשי תקשורת/גנרלים כבר מיצינו. או שהם נוטים לפופוליזם ומדברים שטויות או שהם חסרי כריזמה בצורה קיצונית (איזנקוט).
לא חושב שלפיד הולך לאנשהו. הוא מדי נוח לישראלי החילוני הממוצע, זה שלא נוהר להפגנות. כל הדרמה של ההפגנות תתכנס פוליטית למסגרת שמאל מאוחדת של איזורי העבודה ומרצ. אולי עם לבני בראש. במקרה הכי טוב הם יצליחו לנגוס קצת בלפיד, אבל לא בצורה משמעותית. כל הדרמה וההפגנות לא מתכנסות למסה של מצביעים. גם אם מחר חיות ולבני מקימות מפלגה עם אהוד ברק ואהרן ברק ומצרפים את מיכאלי וגלאון וזנדברג וגולן ואת כל המסגרת שלה עבודה ומרצ - עדיין לא תצא מכאן מפלגה של יותר מ10 מנדטים. בסוף זו תנועה נישתית מאוד, גם אם בשאר האופוזיציה מסתייגים מלוין גם כן. נגיד את זה ככה: גנץ וליברמן היו זורמים בלי בעיה על פסקת התגברות בקונסטלציה פוליטית אחרת. אולי אפילו לפיד.
שופט לא בוחר שופט. לשופטים אין את היכולת למנות על דעת עצמם שופטים לבית המשפט העליון, שכן נדרשת הסכמה של שבעה מתשעת חברי הוועדה (ויש שם שלושה שופטים). על פי רפורמת ההשתלטות של לוין, לקואליציה יהיו שבעה חברים בוועדה או חברים מטעמה, וכך היא באמת תוכל לבחור שופט. לבד. בלי הסכמה של צד אחר. זה נורא לחשוב שבמצב כזה שופט "יושפע מרוב הציבור", אבל הוא לא. הוא יושפע מפוליטיקאים, וזה בהחלט לא אותו דבר.
אמון הציבור בבית המשפט העליון הגיע לשפל חסר תקדים - חדשות רוטר אבל שמארגני ההפגנה ימשיכו לספר לנו שכל העם מאחוריהם.
הרכב הועדה היום הוא 3 שופטי עליון ו2 נציגי לשכת עו"ד, כלומר רוב לקליקה הסגורה של אליטת מערכת המשפט. אז נכון שיש 2 שרים ו2 חכים, אבל מכאן ועד דמוקרטיה הפער גדול מאוד. זה מקביל למצב שבו 70 ח"כים ייבחרו על ידי הכנסת ו50 ייבחרו על ידי העם.
כל הטיעונים של מארגני המחאה אתמול נודפים מאנרכיזם, ומעוררים בי לעג, גיחוך, ועצבות (שהם שייכים למחנה שלי). -האמת, ככל שנוקף הזמן אני כבר פחות משוכנע שהם במחנה שלי. שטויות במיץ עגבניות "העם לא ידע/ לא בחר את זה".
ולכן אין בעיה שיהיו שינויים מסוימים בהרכב הוועדה. אבל המעבר הקיצוני לצד השני - שהפוליטיקאים יוכלו לבחור בעצמם, השופטים אפילו לא יצטרכו לטרוח להגיע לדיונים כי לא תהיה להם משמעות ועורכי הדין בכלל ייזרקו החוצה - מוגזם. זה להפוך את הבחירה ל-100% פוליטית ולהשאיר בצד את האנשים בעלי הידע המקצועי האמיתי לגבי שיפוט ושופטים.
אני חושב שאחד הדברים שמתמצתים טוב יותר מכל את ישראל של 2023 זה שלפני חודשיים-שלושה התחילו בימין לטפטף את המילה "אנרכיסטים", ועכשיו העדר חוזר עליה שוב ושוב, אפילו בלי להבין את משמעותה האמיתית.
רצוי כשזורקים פה כל מני ידיעות, סקרים וכו' לקרוא מעבר לכותרת כדי שבטעות לא מתגלה שם בפנים סתירה לנקודה שאתה מנסה להעביר... "בתחתית אמון הציבור לשנת 2022 נמצאים התקשורת (23%), הכנסת (18%) והמפלגות (9%)." "57% סבורים כי צריכה להיות לבית המשפט העליון סמכות לבטל חוקים שחוקקה הכנסת, אם הם נוגדים את עקרונות הדמוקרטיה" "85% מהיהודים ו-82% מהערבים סבורים כי הפוליטיקאים דואגים יותר לאינטרסים האישיים שלהם מאשר של הציבור שבחר בהם" וכו' וכו' וכו'. פעם 1 למליון שאני אשכרה לוחץ על אחד מה100 לינקים שזורקים פה ביום וזה מה שמתגלה...