שאני אלוהים אבל אל תיסחף, גם הוא מסוגל לברוא אבן שהוא לא מסוגל להרים. ובוא לא נחמיא לווילסון יותר מדי. אפס בריבוע זה פלאקו, דארנולד, מייפילד. כלומר כלומניקים שלא מסוגלים לעשות יותר מדי אבל כן לדייק ב-screens וכשעומדים להם מול הפרצוף רסיברים פנויים לגמרי. ווילסון כרגע לא שונה בהרבה ממני וממך בגיל 50 אבא ל-2 + נשוי לאחות של אסה אקירה. רק מסוגל לזרוק יותר רחוק, ועדיין אני מאמין שיש לך בזרוע 40 יארד ON A LINE.
ניסיון יפה לגרום לנו לשכוח ששמת את הבית + כל החסכונות + הכבוד העצמי (המעט שנותר ממנו) + איברי הרבייה של אימא על קירקוש אבל למזלנו יש פה תיעוד + צילומי מסך ב-10 העתקים כולל בשלושה כוננים חיצוניים למקרה שתנסה לערוך ולמחוק. לך לישון חיים. משחק קריטי מחר.
הגירושין שלי מאנדי והחתונה עם דאגי P? לא מאשר ולא מכחיש. אין דברים כאלה וואו. וואו. וואו. מהמוצדקים. מהמרגשים. מהמטורפים. לא נושם. עומד לי. מזדקר לי.
לא רוצה שישתמע מזה כאילו לטרבור אין חלק בקאמבק כי יש לו והמון. יש מעט מאוד QB's שנה שנייה (שהיא פרקטית עונת רוקי) שהיו יוצאים מהקבר המנטאלי שהוא היה בו במחצית הראשונה. 4 חטיפות, 4/16 מהשדה, פיגור 27-0 עם הקבוצה הנחותה יותר, מול שריקות בוז של הקהל הביתי. ואני לא מדבר בכלל על להשלים 31 נקודות כל הדרך לניצחון אלא רק להיראות נורמלי ולייפות את התוצאה והמצב. והוא עשה את זה לאט אבל בטוח - בהתחלה עם דרייב ארוך ומייגע של מהלכים קצרים שהושגו בקושי, אבל הושגו, שהזכירו לו מי ומה הוא וגרמו לו להשתחרר כל הדרך עד הסיום. היו לו שם תיקתוקים רציניים החל מה-TD הארוך לג'ונס ועד ה-2 pt conversion שהיה לתחושתי אילתור שלו לאור התגובה של דאג אליו אחר כך. אבל כן, דאגי P הוכיח היום שוב בפעם המיליון למה הוא REAL DEAL בכל מובן אפשרי. ברוגע הנפשי, בפלייקולס הגאוניים, בביצים של שור, בהחדרת אמונה בשחקנים שזה אפשרי אחרי הנוקאאוט במחצית הראשונה. ועל האישיות מחוץ למגרש אין צורך להרחיב את הדיבור. פשוט בן אדם שכיף לראות מצליח בצורה הזאת. ושום דבר מזה לא גורע מהיותם של הצ'ארג'רס וסטיילי צ'וקרים היסטוריים. אחת הקריסות האומללות ביותר אי פעם בשילוב מעמד + רמת עליונות אובייקטיבית הן מבחינת כישרון והן מבחינת scheme. אם היה שם בעלים נורמלי הוא לא היה שורד את הדבר הזה, ויש מצב שהוא עדיין לא ישרוד, אבל אני לא איפול מהכיסא אם כן. אבל אין איתו שום עתיד כמאמן ראשי. כמוח הגנתי הוא שפיץ רציני אבל שם זה מסתכם. אין לו ולא יהיה לו את זה. אני עדיין לא מאמין שהם הפסידו. כאילו מה. איך. למה. מאיפה. מה.
כשאתה מצטיין דיקן של אנדירידביתספרלאימוןפוטבולבעמ (רק לא לעשות דברים כאלה שבוע הבא בארווהד בבקשה. להרגיע בבקשה. להירגע!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!)
לקחו את כל העונה של הג'אגס והצ'ארג'רס והוסיפו לזה את הסטרואידים שמקאפרי לוקח. איזה משחק ואיזה סיומת גאד דמיט.
פספסתי דרמה לא קטנה הלילה. נרדמתי לקראת סוף המחצית כשהצ'ארג'רס פשוט מטיילים לניצחון. כמה איבודי כדור היה ללורנס? ארבע לא? פוטבול משחק כזה מוזר. ברגע שהמשחק אמור להיות גמור פתאום מקבלים דרמה רצינית. מהתקציר שראיתי המארחת התעוררה והתחילה לשחק אחרי ההפסקה. האורחת נחנקה והשאר היסטוריה. כן, כמו תמיד, מישהו החטיא שער שדה מאד קריטי....מה שכן, לורנס צריך להשתפר, הוא נראה כמו פלייבוי בצורה הזאת...(פאביו יכול להיות אבא שלו...) מצפה לנו הערב גם כזאת דרמה? אני מקווה שכן
יש סיכוי ששון פייטון יוזמן לראיון? יודע שלא אתה או אני FANS, אבל זה שדרוג ברור על סטיילי. פרנצ'ייז בלי אוהדים אומנם, אבל לא צריך להרחיב למה זו משרה הרבה יותר טובה מדנבר, יוסטון ואריזונה.
יש סיכוי אבל לא גבוה בכלל בעיניי לאור ההיסטוריה של הבעלים הכלומניק שלהם. מדובר באירגון קטן עם מיינדסט קטן שאף פעם לא הולך וחושב בגדול ומנסה לצמצם עלויות איפה שרק אפשר. סטיילי וכל המאמנים שקדמו לו בין המשתכרים הנמוכים בליגה ועל חוזים קצרים + Beta guys. מהלך על פייטון לא רק שיצריך וויתור בחירות דראפט (החלק הקל) אלא גם התחייבות ארוכה של מינימום 5 שנים באיזור ה-20M + סמכויות ושליטה מלאה בענייני פרסונל (שכרגע שייכים לבן של הבעלים). אז כן, על הנייר ה-"FIT" המקצועי עם הרברט מרגיש מושלם ופייטון עצמו מת להמשיך לחיות בלוס אנג'לס אבל זה פשוט לא ריאלי. אחרי אתמול אני עדיין לא סגור לחלוטין שסטיילי ישרוד שם אבל די נוטה לכיוון חיובי ומאמין שהשינוי היחיד יהיה פיטורים של המתאם ההתקפי המושמץ (באופן אירוני הוא תלמיד של פייטון עצמו ומריץ שיטה די זהה).
