גביע המדינה 23/24 - באר שבע נגד מכבי פ"ת בגמר

לשמחתי ההתאחדות החליטה לעזור לנו כדי שבכר יכול היה לעשות קצת ניסויים עם ההרכב. ברגע שהשחקנים הכי טובים שעמדו לרשותו שיחקו נתניה לבטח עוד תשמח עכשיו עם התיקו. זה לקח מספר דקות כדי שכולם שוב מכירים אחד את השני, אבל בסוף המשחק כבר הייתי מרוצה ממה שראיתי.

לדעתי הדבר הכי קריטי בשביל מכבי חיפה זה בריאות השחקנים. כבר בסתיו כולם ראו מצוין עד כמה הקבוצה הזאת יכולה לתת הצגות. כן, ספגנו הרבה שערים, אבל לא שיחקנו בגביע האלופות מול קבוצות ברמה בינונית...אם למשל קורנו וסונדגרן יהיו בריאים גם לא נצטרך לסבול שחקנים כמו רז מאיר וגרשון. זה פשוט הבדל של שמיים וארץ.

אין שום הבטחה לשום דבר בחיים, אבל גם עכשיו אני ממשיך להגיד שמכבי חיפה היא הקבוצה הטובה בארץ.

 

משחק גדול של רז שלמה... ואז הוא חירבן הכל עם טעות שנובעת נטו מיהירות.
מרגיש שתמיד לנתניה יהיה את המוכר התורן שיביא ליריבה גול של 100% מכלום ושום דבר.

בטרנר היה להם מזל שהכדור הגיע לרגליים העייפות של שכטר, היום אבו פאני לא התבלבל מול השוער.
חבל. הייתה לנתניה הזדמנות לנצח 3-1 ואפילו יותר, החילופים והטעות של שלמה הפכו את המשחק לגמרי.

 

ביכולת הנוכחית של מכבי חיפה, לנתניה סיכוי טוב לעבור.

 

גומלין בגביע זה פשע.

 

מזכירים לי קצת את ספייס ג'אם כשהחייזרים גנבו את הכשרון לשחקני ה אן בי איי. כל השחקנים בלי יוצא מן הכלל משחקים בלי בטחון ולא מצליחים לעשות פעולה הכי פשוטה. אני עדיין בטוח שניקח אליפות אבל הם חייבים להרים את עצמם מנטלית.

 

מי משחקני ההרכב שלנו משחק טוב כשהוא חלק מהרכב חלש? השחקנים שלנו תלוים אחד בשני ובקבוצה. אף אחד לא טוב אצלנו כשאנחנו לא טובים כקבוצה. צ'יבוטה עשה את שלו היום ביום גרוע של הקבוצה

 

השאלה היא לדעתי בעיקר האם סוף סוף נוכל עכשיו להנות מהרכב מלא. אם כן, אני חושב שהסיכויים שלנו מיד עולים בכמה אחוזים נכבדים.

 

איך משחק גדול אם שני הגולים עליו?

 

ועוד אחרי חודש.
אני מקווה שעד אז חיפה תתבלבל בין המשחק הזה לבין המשחק שהיא ניצחה 2-0 בליגה לפני חודש ויחשבו שהפסד 1-0 מספיק להם לעלות.

 

ברור לי שהגומלין עוזר לקבוצות הגדולות.
מבין שהקבוצה שלי היא בין הנהנות מהגועל נפש הזה, אני עדיין נגד.

 

חשבתי שיש לנו 0 סיכוי מול חיפה בבית-חוץ עד לרמה שאמרתי שאני מעדיף משחק אחד בחוץ. אז קיבלתי.

אחד הזכרונות הראשונים שלי מהכדורגל היה כשהייתי בן 5 ושמעתי ברדיו איך הדחנו ברבע הגמר את בית"ר בטדי (האלופה הנכנסת) 8-7 בפנדלים אחרי הופעה הירואית של יהודה בוארון.
בתור ילד זה הרגיש כמו הגרסה הפרטית לניצחון על צרפת ו-30 השנים שעברו רק חיזקו אצלי את ההבנה של כמה זה היה לא אופייני למועדון הזה ובאמת שלא היה לנו ניצחון גדול יותר במפעל מאז.
אולי עבר מספיק זמן כדי לחוות משהו כזה שוב (כנראה כולל ההדחה בחצי מול מכבי ת"א..)?

 

אם אני לא טועה זה בעונה שעפנו בפנדלים נגד מכבי ת"א.
הם הובילו 1-0 וואציסלב סוקריסטוב השווה לנו בבעיטה אדירה שטסה עם המשקוף, פגעה באובארוב ופנימה.
איציק זוהר החמיץ עבורם, אילן בוארון ומשה גלאם עבורנו בדו קרב.

 

אין שום הגיון במה שההתאחדות עושה. רבע גמר עם שני משחקים, חצי גמר במגרש ניטרלי שלך תדע אם הוא בסוף יהיה ניטרלי בשביל אחת הקבוצות הגדולות. אף אוהד צריך לקבל את החובבנות הזאת. מה שקורה עכשיו מאד מזכיר לי בזמנו את ההצגות הכפולות ברמת גן. לשמחתי הימים האלה מאחורינו, אבל לצערי הניגון בעצם חזר עם השטויות בגביע. לא צריך לבדוק באינטרנט כדי לדעת שאין בשום מקום בעולם גביע מקומי כזה מוזר.

 

הבית חוץ הזה כזה מעפן. עזבו רגע את הפגיעה בקטנות, למשחק הראשון אין כמעט שום משמעות. אלא אם יש איזה תוצאה אסטרונומית הוא לא מבטיח כלום, עכשיו מילא זה, אבל למה לעזזל צריך לחכות חודש עד הגומלין

 

מה החלק שלי בגול הראשון?
אם מצאת אשמה אצל שלמה בטח תמצא שגם לי יש חלק.


Sent from my iPhone using Tapatalk