ספרד עוצרת את נשימתה: המשחק הגדול בעולם, ריאל מדריד נגד ברצלונה

לריאל מדריד היו מספיק נורות אזהרה העונה - ההפסד בלייפציג שהיה חרפה| התיקו נגד ג’ירונה בסנטיאגו ברנבאו| ההפסד לראיו וייקאנו במשחק חלש מאוד, והיא לא לומדת את הלקח. אני מדבר על הרבה מעבר לאיבוד נקודות או משחק רע - אלא משחקים שהיריבה יכלה להבקיע שני שערים אחרי עשר דקות. ממש כאילו קרלו מורה לספורט - “קחו כדור - שחקו”. הקבוצה הזו מאוד שבעה, יש בעייה כזו (אלברו בניטו כתב איך הוא נדהם לראות קבוצה ש-80 דקות נראה לך שזה לא שלה מה שקורה במגרש, לא מזיז לה, ואז כשנותרו עשר דקות כולם רצים כמו מטורפים) וגם בעייה מקצועית. וזה בזמן שברצלונה מנצחת את אתלטיקו מדריד 0:1 בחוץ בלי רוברט לבנדובסקי המושעה - ניצחון קטן-גדול-ענק, “ניצחון של אליפות”.
רק בגלל הגישה המסריחה לנו וכמה אנחנו למודי ניסיון מהשטויות שהקבוצה עושה בליגה, לדעתי אין מנוס. אני מפחית ציפיות בליגה ועובר למוד 15/16 ו-17/18 - “נתראה בצ’מפיונס”.

- לגבי פראן טורס, השתמשתי בהגדרה הזו כבר בפורום הישראלי נדמה לי - יש הבדל בין שחקן רכש בינואר שהוא 'עדיף על מה שיש' ויכול לתת בוסט עד לסוף העונה, מקצה שיפורים - ופראן היה טוב למשבצת ההיא, אבל הוא היה קצת יקר מדי אולי, ואובמיאנג היה הרכש המשמעותי באמת. הוא לא שחקן מספיק טוב לברצלונה. תנועה לא רעה לעומק וגם קצת מהירות, אני לא מוצא בו יותר מדי. ה-0:4 בסנטיאגו ברנבאו היה סטיית תקן.

 

קלאסיקו בגמר הסופרקופה. לדעתי היו שתי המחציות היו שונות לחלוטין. אגב זו ממש לא ‘בושה’ להגיע לפנדלים עם בטיס שהיא קבוצה פנטסטית בניגוד לוולנסיה שהיא פח אשפה לצערנו. מארק אנדרה טר שטגן כמעט בכושר של טיבו קורטואה בעונה שעברה, הבלמים שמשחקים איתו רגועים ויודעים שהוא יעצור הכל וזה בסדר. עוסמאן דמבלה גם הוכיח שהוא מסוגל לשחק לא רע בצד שמאל? הוא אימלל את היריב שלו שוב ושוב ושוב ובנה את הגול נפלא. לא יכול להגיד שאני שמח בגולים של פאטי אבל כן מעלה הילוך. כאוהד כדורגל עדיין לא ויתרתי עליו. בטיס שיחקה נהדר והצליחה לחזור פעמיים מפיגור, הנעת הכדור שלה נהדרת, היא כל הזמן חושבת איך לתקוף. שני הפנדלים שלה היו איומים וחבל אבל לראות את חואקין מחייך זה משעשע וגם את הטירוף שלהם לפני הפנדלים.
סליחה שאני משווה כאן תמיד לריאל אבל אין ממש קנה מידה אחר בספרד. בארסה לפחות בחצי הראשון החזירה את הכדור מהר מאוד ושיחקה בקצב גבוה יחסית. ראפינייה עדיין לא נותן מספיק לדעתי ולבנדובסקי חלוד אבל מאוד-מאוד-מאוד רוצה וגם הבקיע.

במארקה כתבו אחרי המשחק של ריאל מדריד שאולי קלאסיקו בגמר זה הדבר שהיא הכי-הכי צריכה כדי שתפסיק את העצלנות שלה. ברצלונה יותר רעבה אבל יהיה גמר מצוין. כל הקלאסיקוס בסופרקופה היו פשוט נהדרים ולכן המשקל של התואר הזה היה מבחינתי קצת יותר גבוה - משפט כזה אמרתי על גביע המלך.

 

קצת אוף טופיק לקראת המשחק היום, ריאל מדריד נגד ולנסיה:

https://scontent.fhfa2-2.fna.fbcdn.net/v/t39.30808-6/328314418_707534224242982_738064525721438970_n.Xxx?_nc_cat=108&ccb=1-7&_nc_sid=730e14&_nc_ohc=BoYgWR5UrmoAX8XvwKQ&_nc_ht=scontent.fhfa2-2.fna&oh=00_AfBAaD5b7sRlJSl5jNt3mrn_jB0ixJaY7Cu3j6OUUB9pJA&oe=63E13E40

אצל ולנסיה שורר כאוס עצום. זה הרבה מעבר לתוצאות עגומות. ג'נארו גאטוסו שם את המפתחות אחרי שלא קיבל את מבוקשו - רכש בינואר, ו-וורו יהיה 'המורה המחליף' בפעם השמינית בשבע העונות האחרונות. אוהדים הפגינו מחוץ למשרדי הקבוצה שרחוקה נקודה מהקו האדום וההתדרדרות שלה פשוט לא נפסקת.
תראו את התמונה הזו, זינדין זידאן נאבק בקורו בסנטיאגו ברנבאו במשחק הליגה ב-2001/02. אותה ולנסיה שהייתה אימפריה לכל דבר, ששיחקה נגדנו בגמר ליגת האלופות ב-1999/00 וזכתה בשתי אליפויות ב-2001/02 וכעבור שנתיים שוב עם רפא בניטס. לעתים אני מתגעגע לתקופה היותר תמימה של הכדורגל הספרדי שכללה מאבקי אליפות כאלה - ריאל מדריד של הגלאקטיקוס מול ולנסיה והגנת הברזל, ולנסיה של קניזארס-אז'אלה-בראחה-אלבלדה-איימאר. גם דפורטיבו לה קורוניה הייתה חלק בזמן שברצלונה חיפשה את עצמה. הימים האלה שבהם היה כמעט בלתי אפשרי לחלץ נקודה במאסטייה (ובכלל כל משחק חוץ בספרד היה מלחמת עולם בבוץ) וזיזו היה זוכה לשמירה אישית קשה מצד כל הגרזנים האלה. הפעם האחרונה בה ולנסיה באמת הייתה 'רלוונטית' הייתה בעונת 2006/07. עם דויד ויאה, עם חואקין, עם פרננדו מוריינטס, עם דויד סילבה, הייתה במאבק האליפות עד לשלבים המוקדמים של הסיבוב השני. כואב לראות מועדון כה מפואר באשפתות

 

https://scontent.fhfa2-2.fna.fbcdn.net/v/t39.30808-6/326710730_515228920716115_6653831686095632390_n.Xxx?_nc_cat=106&ccb=1-7&_nc_sid=730e14&_nc_ohc=WhJrsk1vQO8AX--a1oO&_nc_ht=scontent.fhfa2-2.fna&oh=00_AfB2oZdKMbdNHflI15-E6ztbeETAaVhlXNCHnfiS_UCPjg&oe=63E2275E

קצת נתונים מסיום הסיבוב הראשון בספרד: ריאל מדריד היא הקבוצה שכבשה הכי הרבה שערים - 40, שער אחד יתרון על פני ברצלונה. היא גם זו שאיימה הכי הרבה - 325 (לעומת 296 של ברצלונה) וגם הכי הרבה פעמים למסגרת (109).
ריאל כבשה הכי הרבה שערים מחוץ לרחבה - 12 - שזה מספר מטורף (ותודה לפדה ואלוורדה). ריאל גם כבשה פעמיים בכדור חופשי, מובילה עם חטאפה וראיו וייקאנו. ריאל וג'ירונה קיבלו הכי הרבה פנדלים - שבעה. ברצלונה כבשה את כל ששת הפנדלים שלה.
לגבי ההגנה, ריאל היא היחידה שלא ספגה שערים מחוץ לרחבה. ריאל היא הקבוצה שספגה הכי מעט אדומים - אחד בלבד, כמו ג'ירונה וריאל סוסיאדד. אדר מיליטאו עם 0.23 גולים למשחק בנגיחה (ב-90 דקות). ריאל שלישית אחרי ברצלונה (שבעה שערי חובה) ו-ויאריאל (14 שערי חובה). היא ספגה 16, כמו אתלטיקו מדריד. קארים בנזמה מוביל את טבלת האיומים פר 90 דקות עם 4.38, רודריגו עם 3.8 שהוא השלישי בליגה כי לפניו רוברט לבנדובסקי עם 4.25. מיקל מרינו הוא שיאן הבישולים עם שבעה, אנטואן גריזמן עם שישה ועוסמאן דמבלה, בריאן אוליאבן ורודריגו עם חמישה. הנה המספרים::

 

https://e00-marca.uecdn.es/assets/multimedia/imagenes/2023/02/04/16755327766859.Xxx

תגידו מזל טוב: ניצחון בכורה לאלצ'ה - 1:3 על ויאריאל! האחרונה בטבלה רשמה שלוש נקודות ראשונות רק במחזור ה-20! רק קבוצה אחת עשתה זאת בשלב מאוחר יותר - ספורטינג גיחון שנזקקה ל-24 מחזורים בעונת 1997-98. כמובן שעדיין הדרך להישארות ארוכה-ארוכה - יש לה תשע נקודות והיא בפיגור עשר מחוף מבטחים. פרה מילה כבש כבר בדקה השלישית, ג'רארד מורנו השווה די מהר אבל מילה הוסיפה שני פנדלים מדויקים (48 ו-52) וגאל את אלצ'ה מייסוריה בעוד הצוללת מתרחקת מאוד מליגת האלופות והיא בדעיכה עצומה מאז הניצחון על ריאל מדריד. אגב, קרלוס קלרלק מאלצ'ה, ששיחק אשתקד בלבאנטה, רשם רצף איום ונורא של 39 משחקים לא ניצחון בליגה הבכירה. "מאמינים בבלתי אפשרי", נכתב בטוויטר של אלצ'ה.