כשהוא קיבל את זה באוברדוז לוריד הוא לא הפסיק להתלונן שהוא מתגעגע לבורנמות'-אברטון. אז כנראה שכל מה שהוא רוצה זה להתלונן.
אני לא מתחבר לכדורגל נבחרות כי הרמה אפסית. מעבר לזה, כדורגל לא משחק שאני אוהב כמו שהמוצר הזה נראה היום. אם אין לי צד שאני מעדיף שינצח זה קשה לי לצפיה. בטח ובטח כדורגל נבחרות ברמה העלובה שראינו. מעדיף לראות כדורסל ופוטבול. אתה מוזמן להמשיך לרשום עלי הנחות הזויות אבל. לענות לעניין לא ענית פעם אחת אפילו.
אז לדעתך כשכדורגל מועדונים יהיה מעפן כמו זה של הנבחרות, אתה תיהיה מרוצה? היה פה איזה אוהד יונייטד שירד מהפסים, אתה גם רוצה?
אני חושב שעניתי לך לעניין יותר מפעם אחת, למרות שאני לא מוצא המון ענייניות ברוב הטענות שלך. אתה לא מציע שום דבר שאני מוצא בו גרעין רעיוני מעניין (בליברפול צריכים לשחק אנגלים ולא זרים. למה? אתה לא חושב שאוהדי ליברפול חווים את הקשר בינם לבין קלופ - או סלאח, או ואן דייק, או פירמינו - כמשמעותי?) או מעשי (איך בדיוק תגביל את חופש התעסוקה של כדורגלנים באיחוד האירופי?). אתה בסה"כ מציע להחזיר את הגלגל מאה שנים לאחור וקורא לזה 'משהו', כאילו מדובר באיזושהי נקודת התחלה שסביבה אפשר לבנות את המשחק מחדש. אי אפשר. השנה היא 2023 והעולם מורכב מקונגלומרטים בינלאומיים ומאנשים בעלי זהויות לאומיות מורכבות. כשהקבוצות הצרפתיות יוכלו לדוג שחקנים מחצי מיבשת אפריקה, האם לא תהיו זו 'זכייה בלוטו' מבחינתך? או גרוע יותר, פירות מתוקים במיוחד מפשעי קולוניאליזם מבאישים במיוחד? כשברצלונה תשתף את אנסו פאטי ובילבאו את האחים וויליאמס, האם באיירן או סלטיק או ליברפול לא יתקנאו וישימו ידן על פליטים משלהן? ובכלל, מאיזה גיל יהיה מותר לפליטים או בנים של מהגרי עבודה לייצג את העיר אליה עברו? האם אדם שנרדף ממדינתו בגיל 16 יוכרח לחזור אליה על מנת שיוכל לשחק כדורגל? מסך כל התלונות שלך אני מתרשם שאתה מוצא עניין במשחק במידה ומתקיימים כל התנאים הבאים: רוב השחקנים על המגרש נולדו במדינה או בעיר אותה הם מייצגים; השחקנים האלה חייבים להיות טובים והתיאום ביניהם חייב להיות עילאי; הבעלים, חברי ההנהלה וצוות האימון חייבים להיות מקומיים. נשמע שגם אם יתממש הרעיון הדיסטופי שלך אתה תהנה ממספר מועט מאוד של משחקי כדורגל. כי מכדורגל נבחרות - שם משחק הטופ של הטופ של השחקנים - אתה לא נהנה כי אין תיאום; מכדורגל 'שורשי' (ליגות 3-4 באנגליה, כדורגל ישראלי וכו') אתה לא נהנה כי רמת השחקנים נמוכה. אז ממה כן? זה נשמע - וזה לא עלבון - שאתה פשוט לא מאוד אוהב כדורגל. ובסוף, אני לא יכול להתעלם מהאירוניה שאיכשהו מתפספסת מנקודת המבט שלך. למה ש*לך* תהיה זכות לעקוב אחר ליברפול ולאהוד אותה? איזה קשר יש *לך* עם מועדון, אוהדים ושחקנים שרחוקים ממך אלפי קילומטרים? איזה קשר היסטורי, רגשי, ערכי או משפחתי יש לך עם העיר? אתה הרי 'זכית בלוטו' (ראית איזה משחק כילד, שמעת משהו מהאב או מהדוד) באיזשהו חלקיק רגע בזמן. לדעתי לאותה זכייה יש משמעות, כמו גם לזכייה של צ'לסי באברמוביץ', לצורך העניין. מקורו של הקשר שלך לליברפול שרירותי לחלוטין - היית יכול לאהוד באותה מידה את יונייטד, את ברצלונה, את יובנטוס - אבל מאז נעטף בקשרים עבים-עבים של זכרונות, רגעי התעלות, אכזבות, קשרים אנושיים - עם שחקנים, מאמנים, אוהדים אחרים - ומחויבות שאין דומה לה בשום מקום אחר בחיים. נשמע שלדעתך לא.
זאת פעם ראשונה שאתה עונה לעניין ולא עוקץ. אני רואה הבדל בין האוהד לבין הקבוצה. אתה לא יכול לאסור על מישהו לאהוד קבוצה מסויימת לעומת זאת אתה כן רואה שיש חוקים (שלא נאכפים) על קבוצות. אני רוצה להוריד את מימד השרירותיות. היום זה מקרי מדי. אני גם רוצה לאזן את הפערים הכלכליים העצומים שיש לטובת אנגליה על פני היתר. כל מה שרשמת אלה אולי טענות שיש בהן היגיון אבל עיקר מה שהן עושות זה מתנגחות בפיתרון שהצעתי. צריך פיתרון. האם שלי לא מוצלח מספיק? בסדר גמור. לא סותר שהכדורגל חולה וישנה בעיה. להפיל רעיון שלי שחשבתי עליו שעה שעתיים זה קל ונוח, למצוא בו חורים זה סבבה. להמציא פיתרון אמיתי שיתקן את מה שקורה בכדורגל זה הרבה יותר מסובך.
בשביל לתקן את מה שקורה בכדורגל צריך קודם כל להגדיר את הבעיה. אם הבעיה היא שאנשים עשירים עושים מה שהם רוצים - אז זה לא סיפור של כדורגל, אלא של חוקי טבע.
אני אגדיל אפילו עוד יותר - נשמע שמה שמפריע לגיל לא באמת קשור לכדורגל אלא לשינויים חברתיים בעולם, מה שבשיעורי היסטוריה קראו לו גלובליזציה. הפנסיונר נגע בזה. כל מה שקורה בכדורגל מאז תחילת שנות ה90 זה פשוט נגזר מהתהליכים האלה. הכדורגל האנגלי הוא לא אותו כדורגל אנגלי של שנות ה80, כי אנגליה היא לא אותה אנגליה. הכדורגל מייצג את את מה שמסביבו, אי אפשר לצפות שהוא יתקיים בתוך ואקום.
קצת מצחיק שבמחזור אחד שהשופטים טעו לטובתנו, היו כמה תגובות כאן על היחסים החמים של המועדון עם השיפוט האנגלי.
