היה לי ויכוח על זה עם אורן, עושים יותר ממה שבאמת מכמות המשחקים שלנו בעונה שעברה. שחקנים כבר שיחקו עונות כאלה והמשיכו לעוד עונות כאלה בטופ. חסרה לנו איכות בקישור באופן משמעותי, לזה הצטרפו פציעות חשובות שמשפיעות מאוד, לזה תצרפו את העובדה שמדובר בשחקנים שזכו בתארים הגדולים ביותר שיש והבינו איפשהוא במחזור 5-6-7-8 שלא תהיה אליפות העונה, זה לבטח גרם לירידת מתח רצינית. אני לא משליך מהעומס הפיזי של העונה שעברה כמו שאני משליך מהעומס המנטלי שזה גרם. זה שבסופו של דבר עונה ארוכה הסתיימה רק עם גביע אנגלי ולא מגיעים חיזוקים לסגל, המוראל לא גבוה. פתיחת העונה הרעה דחפה אותנו מהצוק. אצל ארסנל ואצל החלאות עוד שיחקנו כדורגל לא רע מי שזוכר.
אני ראיתי סטטיסטיקה מלפני איזה שבועיים שפאביניו שיחק כמות דקות בקריירה ששווה בערך לכמת דקות ממוצעת של שחקן בן 35. אני מסתמך על זה. לגבי כמות המשחקים שלנו בעונה שעברה: כמות משחקים מקסימלית עבור סגל קצר ומבוגר - בעיה. האם מצדיק קריסה מוחלטת כמו שאנחנו רואים? לא, אבל גם לא משהו שצריך לזלזל בהשפעה שלו. ברור שזאת לא הסיבה היחידה למה שקורה. הירידה אצל פאביניו לא דומה לדעתי לאף שחקן אחר אצלנו. הרבה שחקנים מציגים יכולת לא טובה, אצלו זה נראה כאילו הוא שחקן עבר שבא להופיע במשחק ראווה.
הוא מגיל 19 שחקן שזמין ל30+ משחקים בעונה. זה הרבה מאוד, בטח בהתחשב בזה שקשרים בתפקיד שלו נכנסים באמת להרכבים בגיל 22-23 ולעיתים מכניסים קריירת צ׳מפיונס בגיל מאוחר מזה. כמובן הוא התחיל את הקריירה באירופה כמגן וזה תרם לריבוי הדקות שלו מלכתחילה(ב2014 ואן חאל סימן אותו כמגן פוטנציאלי למי שזוכר). מגיל 22 הוא כבר קשר אחורי במאה אחוז מהזמן שנותן 40-50 משחקים בעונה בלי פציעות. זה נקרא קילומטראז גבוה.
הוא לא שיחק יותר מקאסמירו, ברונו, אריקסן, גונדואן, רודרי, דה בריינה, סילבה, ז'ורז'יניו, שאקה... אפילו קאנטה וקובאצ'יץ' הפציעים שיחקו כמות משחקים דומה.
לקאסמירו יש 69 הופעות בנבחרת ברזיל שזה כמעט פי שניים וחצי מפאביניו שיש לו 29. הפציעה האחרונה שלו הייתה בנובמבר 2018 או משהו כזה, טפו-טפו-טפו. בשנתיים הקודמות הוא גירד את ה-4,000 דקות וב-2019/20 עבר את הרף הזה. אם אני הולך ובודק מעונת הבכורה בליברפול ועד לעונה הזו - פאביניו עם 170 משחקים, קאסמירו עם 183 במדי הקבוצה בלבד. לגבי העונה שעברה וליברפול - הייתה לה כמות משחקים גבוהה משל היתר כי היא הלכה רחוק בכל הגביעים. בואו נגיד שבגביע הליגה היא נחה גם בשלבים הגבוהים.
אהה ברונו,אריקסן ודה בריינה. אם כבר הכנסת שחקנים בתפקידים שונים מה היה הקילומטראז׳ של מסי, מרסלו סאלאס ומייקון עד גיל 28? מעניין מישהו בדיון על קשרים אחוריים? יש לפאביניו כמעט 500 הופעות בקריירה בגיל 29. מעט מאוד פציעות, מעט מאוד הופעות מחוץ להרכב. חחח קאנטה. אין דוגמא מוזרה מזו כנראה. עד גיל 23 משחק בליג 2 בצרפת(כל הכבוד ששיחק שם 40 ומשהו משחקים בעונה). עובר ללסטר בגיל 25. בגיל 25 פאביניו היה עם 25 הופעות צ׳מפיונס, כולל עונה של חצי גמר. קואבצ׳יץ׳, בסדר. רוב הקריירה שלו שחקן רוטציה. הזכרת את קאסמירו? התחיל להיות שחקן הרכב באירופה בגיל 23(בפורטו). להרכב של ריאל מדריד הוא ממש נכנס בגיל 24-25. תבדוק כמעט קשרים אחוריים משחקים ממש בהרכב בקבוצות צ׳מפיונס בגיל 21-22. פאביניו שחקן הרכב במונאקו מגיל 19.
זה לא רק כמות המשחקים. זה כמות העונות המלאות ובעיקר מתי התחלת לספור. אצל פאביניו הספירה כשחקן הרכב שנותן עונות מלאות התחילה באירופה בגיל 19. אצל רוב הקשרים האחוריים המובילים זה מתחיל בגיל 22, אצל קאסמירו בפורטו בגיל 23. כמובן יכולים להמצא חריגים תמיד. אבל קשר אחורי באופן כללי זו לא עמדה שאתה מתחיל לשחק בה קבוע בהרכב כטינאייג׳ר.
מה שאתה אומר נכון אבל תבדוק את מיקאל אסיין וג'נארו גאטוסו לצורך העניין, גם מספר הופעות וגם הגיל פחות או יותר, בטח אצל הגנאי. סטיבן ג'רארד שיחק בלי סוף מאז שעלה לקבוצה הבוגרת ובגיל 30 לא התחיל לדעוך, בכלל לא. קאסמירו היה יכול לפתוח בהרכב ריאל מדריד לפני צ'אבי אלונסו או לוקה מודריץ'? ברור שהוא עבר להשאלה בפורטו. גם לגבי פאביניו אף אחד לא ידע שמונאקו תהיה כזו אדירה. אני לא פוסל את הקילומטראז' שהצגת אלא מדבר על העונות האחרונות או מאז שקאסמירו הפך לשחקן הרכב אצלנו. @oranfu, אני חושב שהרף לשחקן 'זקן' הוא קצת יותר מגיל 30 כמו מוחמד סלאח או וירג'יל ואן דייק. ג'ורדן הנדרסון הוא יותר 'דמות' מאשר שחקן חשוב מקצועית וג'יימס מילנר הקשיש הוא סותם חורים. לגבי העומס אני מסכים, אבל טרנט בגיל שהוא צריך לשחק כל הזמן, לואיס דיאס שהיה תותח עד הפציעה בן 26. הסגל לא זקן.
ג׳רארד לא קשר אחורי. הוא שיחק שם רק בסוף הקריירה. תפסיקו להכניס שחקנים מעמדות שונות. את הקילומטראז׳ של ג׳רארד תשווה לדה בריינה, ברונו וכאלה. קשרים אחוריים תשווה לקשרים אחוריים. אסיין דוגמא מצוינת לשחקן שהתחיל בגיל צעיר מאוד. אבל עונה ראשונה מלאה עם 40+ משחקים הייתה לו בגיל 22 כמעט. גאטוסו בגיל 22 היה קשר של 30 הופעות באיטליה, 16 הופעות בהרכב. בגיל 23 החיים שלו השתפרו, הוא כבר שיחק 19 פעמים בהרכב בליגה. תבדוק מתי הוא הפך לשחקן הרכב. נכון לקאסמירו היתה נקודת פתיחה בעיתית בריאל מדריד כי היה שם היצע מפחיד. אבל זה לא דבר זר. לקשרים אחוריים קשה לקבל הרכב בגילאים 19-22 בכל קבוצה. הסיבה שפאביניו היה כבר עם כמות הופעות כל כך גבוהה בגיל 22-23 היא שהוא התחיל בכלל כמגן ימני ושיחק את ה-3 עונות הראשונות שלו בעיקר שם. זה עדיין נכנס לספירה, הוא היה שחקן הרכב קבוע.
קאסמירו נכנס להרכב פורטו בגיל 21. פאביניו להרכב מונאקו חודשיים לפני גיל 20. אפשר לחשוב שזה העניין. חוץ מהשמות שציינתי, גם בוסקטס, צ'אבי, קרוס ומודריץ' על קילומטראז' גבוה יותר ללא נפילה כזו באיכות. יחד עם גונדואן, רודרי, ז'ורז'יניו ושאקה - אלו רק קשרים מרכזיים, ורק בקבוצות טופ. לכולם גם הייתה קריירת נבחרות מוצלחת פי כמה מלפאביניו. אין שום דבר חריג בכמות הזמן שלו על הדשא, בשום מובן.
קאסמירו עבר לפורטו בגיל 22. בגיל 21 הייתה לו עונה עם הופעת הרכב אחת בליגה הספרדית. פאביניו בגיל כמעט 20 התחיל עונה במונאקו שבה היה שחקן הרכב. צ׳אבי פשוט דוגמא מצוינת, אתה משתפר כשאתה מתחיל לחרטט אותי. בגיל 22 העולם חשב שמדובר באוברייטד גדול מאוד. בגיל 22 סיים עוד עונה של שחקן רוטציה עם 15 הופעות הרכב בברצלונה. בליגה. גיל 23 לא בישר לא הרבה יותר טוב מזה, שחקן רוטציה מאוד לא מבושל. תבדוק מתי השחקן הזה באמת פרץ.
אתה צודק לגבי קאסמירו. לגבי צ'אבי (והשאר), לא משנה מתי התחיל, משנה כמה החזיק לפני שנגמר. פאביניו - במידה ומדובר בקריסה גופנית - הוא מקרה קיצון, ולא כי הקילומטראז' שלו גדול יותר משל מקביליו בעמדה.
סבבה. אתה בודק לי בויקפדיות מתי שחקן x התחיל לשחק או להיות שחקן רוטציה כשהטענה שלי מלכתחילה היא מתי קשר x נהיה שחקן משמעותי שלא יוצא מההרכב. בזכות זה שפאביניו פתח את הקריירה שלו כמגן התקפי בימין הוא שיחק מגיל צעיר מאוד בהרכב, בכל המפעלים שמונאקו שיחקה בהן. אצל רוב הקשרים, גם השמות הכי גדולים, אתה מתחיל להתקבע להרכב בגיל 22-23. לכן בוודאי שיש משקל לטענה שקשר אחורי נגמר יחסית מהר(בגיל 29) כשהוא מגיל 19 שחקן של 40 משחקים בעונה בלי פציעות. רוב הקשרים שציינת עברו עונות של רוטציה, פציעות, התבשלות. הוא לא. תוסיף לזה גנים של קשר יחסית איטי כשהבטים פיזיים מאוד משמעותיים ב433 הזה של קלופ וקיבלת את מה שקיבלת בגיל 29 כשאין לו מחליף במשך כל הזמן בליברפול. צ׳אבי זו הדוגמא הכי מוזרה שיכולת לתת(אולי אחרי קאנטה). שחקן שממש לא פרץ עד גיל 24-25. עד אז היה קשר שנכנס ויוצא מההרכב, נפצע, לא יציב, לא מספיק אמין להרכב. כל זה נכנס לשיקולי קילומטראז׳. בהמשך כשפרץ הוא כבר היה מנהל משחק שמרופד בשחקנים שעובדים קשה הגנתית מסביבו. זה לא קשר אחורי שצריך לתת לך את הקונוטרות בהגנה, לכן ברור שגם יוכל להאריך את הקריירה שלו בשונה מפאביניו.
פאביניו בן 29, עם 37,428 דקות בקריירה. רודרי בן 26, עם 26,683 דקות בקריירה. קאסמירו בן 30, עם 36,857 דקות בקריירה. גונדוגאן בן 32, עם 38,714 דקות בקריירה. אריקסן בן 31, עם 42,997 דקות בקריירה. ג'ורג'יניו בן 31, עם 39,601 דקות בקריירה. ג'אקה בן 30, עם 41,485 דקות בקריירה. נראה לי שלמעט ג'אקה ואריקסן הוא על קצב דקות גבוה משל כולם. לגבי קאנטה וקובאצ'יץ' - לא יודע איך לתת 2 שחקנים שבורים פיזית זה דוגמה לזה שכמות דקות כמו של פאביניו היא לא משהו שמשפיע על שחקנים. אולי לא על כל השמות האלה הדקות כל כך משפיעות, אולי היכולת של המועדונים שלהם לתת להם גם מנוחה מדי פעם עזרה\עוזרת למנוע שחיקה אצלם. גם כל שחקן מגיב אחרת למעמסה פיזית. @Raulito יש שחקנים שהם זקנים בגיל 29 ויש כאלה שעדיין בשיא כוחם בגיל 33. פאביניו נראה כמו שחקן עבר בגיל 29. "הנדרסון יותר דמות מאשר שחקן חשוב מקצועית" אבל במצב של הסגל הוא שחקן הרכב מובהק. זאת הבעיה. טרנט ודיאז לא זקנים, אז? על הנייר מדובר בסגל מבוגר מאוד, אחד הכי מבוגרים בליגה. מאטיפ מבוגר, ואן-דייק מבוגר, רוברטסון מבוגר, פאביניו מבוגר, הנדרסון מבוגר, מילנר קשיש, טיאגו מבוגר, אוקסלייד מבוגר, פירמינו מבוגר, סלאח מבוגר. זה לא עניין של תחושה, זה המצב. הוא השתפר מעט עם ההבאה של נונייז וגאקפו, אבל על הנייר עדיין מבוגר בסגל מבוגר כשרוב השחקנים הם או באזור גיל 30 או באזור גיל 20. אין כמעט שחקנים שעל הנייר אמורים להיות בשיא הקריירה שלהם.
