מתווה של יו"ר מפלגת העבודה לשעבר. לא ציפיתי למשהו אחר. אם היו אנשים שפויים בצד השני, מנהיגים, ולא ליצנים שמובלים ע"י האנרכיסטים ברחובות, הייתי אומר שאפשר לנהל דיונים ולהגיע להסכמות כלשהן אבל כאמור אין עם מי לדבר בכלל.
לא הבנתי למה בכלל צריך להגיע להסכמות עם האופוזיציה ממתי קואליציה צריכה אישור מהאופוזיציה להעביר חוק או לבצע רפורמה בקואליציה מוכנים לפשרות? שיסכמו עם הנשיא או אפילו עם מנהיגי המחאה ש''מנהיגי'' האופזיציה ילכו לאלף עזאזל
עוד פעם אתה נופל לספינים של התקשורת? יריב לוין לא לבד. יש מאחוריו עשרות חברי כנסת מהליכוד+החרדים+הציונות הדתית. רק הבוקר קמנו לספין מרשים על המתווה של הנשיא. הוא כבר הספיק להכחיש שאין לו צד בעניין. ספין תקשורתי נטו כדי לסמן כיוונים ומטרות.
למי אכפת מי יש מאחוריו? שאלתי שאלה פשוטה. נראה לך שהנאשם בנוי לכל זה. לדעתי הוא כבר מצטער שנכנס לזה. לא חושב שהרשות השופטת תוותר ככה חד צדדית על כוחה. לא נראה לי שהנאשם רוצה שכוחות הביטחון יצאו מהמרות של הממשלה.
הוא גם פחדן מטבעו וגם איש סטטוס קוו. אין לי ספק שהוא מצטער כבר. בתכלס רק שני אנשים באמת רוצים לקדם אותה כפי שהיא.
דירוג החכים והשרים שנכחו הכי הרבה במשכן: יור הקואליציה כץ ראשון, לפיד, גנץ ומיכאלי בתחתית - חדשות רוטר גוש הכלומניקים. אוסף של חלולים, בורים ועמי ארצות.
בכירים במערכת המשפט לוחצים על מי שצריך. מי שלא הבין, הם לא רוצים פשרה. הם יעשו הכל בשביל להשאיר את המצב הקיים. מבחינתם שהמדינה תבער. אנשים מסוכנים, לא סתם אומרים שעורכי דין/ שופטים הוא מקצוע בעל ריכוז יחסי גבוה של פסיכופתים.
בוודאי שאנחנו לא רוצים "פשרה", כי אנחנו לא בעניין של להתפשר על הפחתת 80%, 50% או 10% מהדמוקרטיה, על ידי נאשם בפלילים ובעל אינטרס עצום בעניין.
אני קורא להם אנרכיסטים. סוכני כאוס. -אבל גם אפשר לקרוא להם אקטיביסטים. פטרנליסטים. בסדר, שיהיה. העניין הוא שה-"אקטיביזם" כעת יצא מכתלי בית המשפט. עד היום היה לנו בית משפט. היו לנו שופטים. שאמרו יש עקרונות/עניינים שהם בעלי מעמד ''על חוקי'' (ואנחנו נחליט עליהם. ועל גידורם), ואם החלטת הממשלה או החוק שחוקקה הכנסת מתנגש בהם: אז החוק בטל. כי איזה חוק יכול לעמוד מול העקרון העל חוקי x? בסדר. -אבל לפחות היתה פרוצדורה. היה הליך לפסילת חוקים. האנרכיה, סליחה האקטיביזם, בעבר היה מצומצם ל- מספר סגור של שופטי עליון. ובאולם המשפט בלבד. בכתלי בית המשפט בלבד. מה שאנחנו רואים כעת, זו הרחבה (למעשה אינסופית), של העקרון האקטיביסטי הזה. -כל אחד יכול לעשות דין לעצמו. בכל מקום. כל אחד יכול לסתור חוק או להפר חוק או לבטל חוק כי יש עקרון (שאנחנו נחליט עליו. ועל גידורו) שסותר אותו. חוק מילואים. חוק שאסור לחסום כבישים. -זה לא משנה. מה זה החוק הזה לעומת העקרון העל חוקי x?
אתם לא רוצים פשרה, אתם רוצים בחירות שישיות או הפיכה צבאית. סיפורים על דמוקטריה תספרו לזומבים שלכם. אתם מתעבים את הדמוקרטיה כמעט כמו שאתם מתעבים את ביבי
