המחזור ה-27 לעונת 2022/23 ב-SerieA:: לפני שיוצאים לפגרת הנבחרות: הדרבי של איטליה והדרבי של בירתה.

אנגלים תראו את זה, תלמדו איך משחקים כדורגל

 

לא מבין למה אצבע כל כך קלה על ההדק ככה להרחיק את המאמן של אודינזה?

 

סיימתי עכשיו את השידור החוזר.

אחרי הנצחונות על טוטנהאם ואטאלנטה, עשה רושם שפיולי מצא את הנוסחא לייצב את האונייה.

אבל מסתבר שזה רחוק מהמציאות.

בכל פינה במגרש, השחקנים של מילאן נראים שבעים.
בכלל הם נראים עם הראש במקום אחר ... -אני לא יודע איפה. גם לא מצליח להבין.

 

משהו מוזר קורה במילאן ואינטר העונה, אין מצב שהסגלים של שתי הקבוצות שווים את היכולת הבינונית והלא יציבה ששתי הקבוצות מציגות העונה. הם נראים עייפים ושבעים וסף השבירה מאוד נמוך, בשתי הקבוצות, מצד שני, שתיהן מסוגלות להתעלות במשחקים מסויימים ולנצח קבוצות לכאורה יותר טובות.

 

שתיהן עם הראש בליגת האלופות זה הכל.

 

לא חושב שהבעיה של מילאן היא שהשחקנים 'שבעים'. ההישגים שלנו (טופ4, אליפות, רבע גמר CL) הגיעו בזכות הניצול המקסימלי של הסגל הזה על ידי פיולי, ולא בגלל שהסגל הזה שווה המון. אמנם מאלדיני כן סתם פה חורים יפה עם תקציב נמוך, אבל זה לא הופך את הסגל למדהים.
מניאן, טומורי, קלבריה, תיאו, טונאלי, בנאסר, לאאו. אלה ה'נכסים' שפיולי מקבל לעבוד איתם, וכל השאר זה סותמי חורים ברמות שונות.

אני כן מאוכזבה מההתעקשות של פיולי להידבק למערך החדש. הפציעה של תיאו דרשה אתמול חזרה ל4231 עם קלבריה במקום אחד הבלמים.
בנוסף אני קבוע מאוכזב ממנו מהמקום שרביץ' מקבל בסגל. הוא צריך להיות שחקן ההתקפה הבכיר שלנו אחרי לאאו.

קצת מספרים על ההתקפה העגומה שלנו העונה. במודגש - כל כמה דקות השחקן מבשל או כובש שער שאינו פנדל:
זלטאן: 150 דקות, 1ש (1פ). -.
ז'ירו: 2300 דקות, 12ש (3פ), 6ב. 255.
אוריגי: 800 דקות, 2ש, 1ב. 266.
לאאו: 2600 דקות, 9ש, 10ב. 136.
רביץ': 850 דקות, 3ש, 2ב. 170.
מסיאס: 1400 דקות, 5ש, 2ב. 200.
סלמיקרס: 1200 דקות, 2ש, 2ב. 300.
דיאז: 1800 דקות, 5ש, 2ב. 257.
קטלרה: 1250 דקות, 0ש, 1ב. 1250.
אדלי: 100 דקות, 0ש, 0ב. -.
[לשם הרפרנס קביצ'ה עם 2200 דקות, 13ש 15ב, כלומר 78 דקות לש"ב, כמעט כפול מלאאו]

פתחנו את העונה עם 10 שחקנים על 4 עמדות התקפה - חלוץ, קיצוני שמאלי, קיצוני ימני, קשר התקפי.
בחוד: ז'ירו 'סקסי' מהאליפות והמונדיאל אבל עדיין שחקן גמור עם סיומת מעולה. זלטאן ואוריגי לא קיימים.
בימין: מסיאס נותן את מה שמצופה ממנו כגיבוי. סלמיקרס הוא לא שחקן התקפה.
בשמאל: לאאו נותן מספרים למרות הגישה ורביץ' יחסית תורם כשהוא עולה.
במרכז: דיאז סביר, קטלרה ואדלי לא קיימים.

בקיצור: הסגל הזה רחוק מאוד מלהיות משהו שאפשר לבנות ממנו מכונה שאמורה לנצח משחקים קלים. זו לא בעית גישה.

אני אלך לתהות איך העונה הזו היתה נראית אם אנחנו היינו קונים את קביצ'ה ונאפולי את קטלרה...

 

גם מילאן וגם אינטר משחקות עם סגל פחות ויותר באותה רמה מעונה שעברה, במילאן אפילו שחקנים רבים הגיעו אחרי עונת שיא. אם בעונה שעברה מילאן ואינטר הסתדרו מול הקטנות, למה שהעונה הן לא יסתדרו?

אני לא מצפה מהן לעבור את נאפולי ביכולת הנוכחית שלה שאף אחד לא צפה, אלא להיצמד יותר ולהראות יציבות למשך יותר משני משחקים, שתי הקבוצות לא מצליחות לחבר רצף ניצחונות גם כשהן משחקות נגד נמושות הליגה, אותן נמושות מעונה שעברה. הדבר היחיד שהשתנה משמעותית מעונה שעברה זאת נאפולי, כל השאר פחות ויותר אותו דבר.

 

בלשום המעטה לא באותה רמה.

 

אני ברומא כל הזמן מקטר על חוסר היכולת (וחוסר המוכנות) הטכנית והטקטית,

מבחינה אישית, והקבוצתית.

אבל בכל הקשור לכושר גופני ויכולת מנטלית - עד היום לפחות, המצב הוא די טוב.

במילאנזיות בדיוק המקרה הפוך: אני מזהה גם חולשה גופנית/אירובית... ובעיקר בעיקר חולשה מנטלית: שובע. וחוסר ריכוז.