איפה זליכה אומר שהוא תומך ברפורמה כמו שהיא? הוא לא עושה את זה בסרטון שהבאת ממה שראיתי, רק אומר לי מה הבעיות במערכת המשפט. שואל ברצינות כי לא ראיתי הכל אבל זה מזפזופ בוידאו. האמת שאני יודע מה הדעות שלו כי במקרה יצא לי לשמוע אותו באיזה ראיון ברדיו לפני בערך שבוע. הוא אמר שהוא בעד רפורמה אבל יש לו הסתייגויות מזאת שמוצעת. בדקתי בגוגל למקרה שהזיתי את זה. אז לא - "אשר לוועדה לבחירת שופטים סבור פרופ' זליכה כי ראוי להרחיבה כך שלא קליקה מצומצמת בוחרת את השופטים וכך היא בוחרת ממיליה מצומצם, ואת ההרחבה יש לעשות עם נציגי אופוזיציה וקואליציה גם יחד ו"לא שרוב מקרי בפרלמנט יאפשר לממשלה לקבוע באופן בלעדי. גם זה מסוכן. צריכים להיות שינויים אבל מאוזנים". וזה רק ציטוט אחד לגבי הועדה למינוי שופטים. לא חושב שהעמדות שלו הן מה שאתה חושב שהן.
אף אחד לא תומך ברפורמה כמו שהיא. לכל אחד יש סעיפים שהיה רוצה להוסיף או להוריד. לספק את הצרכים של 9 מיליון תושבים או אפילו 500 כלכלנים זה בלתי אפשרי. גם אלפר כותב בדיוק את זה. הוא חושב (כמוני) שזה רעיון רע, פשוט כזה שעדיף על המצב הנוכחי.
נצטרך להגיע לפשרה. לפעמים עדיך להיות חכם מצודק. ככל שהרפורמה טובה אני לא יודע אם היא שווה את המחיר. גל סרבנות, אלימות ברחובות שהולכת וגדלה, האמריקאים שמתחילים לעשות לנו פרצופים. ביבי מבין את זה ודוחף לפשרה. אפילו רוטמן, שכביכול היה הכי רדיקלי בעניין, מתחיל לעשות קולות של ירידה מהעץ. אני לא אומר שצריך לבטל את הרפורמה לחלוטין, אבל הממשלה תצטרך לזוז "שמאלה". מצד שני צריך גם מבוגרים אחראים באופוזיציה שיהיה מוכנים ללכת "ימינה". הרפורמה תעבור, השאלה באיזה פורמט.
המדינה צריכה לספק קרקע פוריה לכלכלה משגשגת ולדאוג לזכויות וביטחון האזרחים. לא מעבר. כל היתר השוק החופשי אמור לספק. ברור שזה אפשרי. זה המודל שעובד.
זה אפשרי כשיש לך רוב לזה. אין לך. כאילו רבאק, היית צריך 5 מערכות בחירות בשביל להקים ממשלה יציבה. וזו שהוקמה בסוף דוגלת בהיפך הגמור מכל מה שציינת פה. אז מה בדיוק אתה מצפה שיקרה? הסיכוי היחידי שתהיה פה חוקה זה אחרי מלחמת אזרחים כשאחד הצדדים ישמיד את השני.
בעוד שנה - "נתניהו, תתפטר והרמטכל לא יצטרך להילחם בסרבנות, ראש השבכ לא יצטרך להילחם בהסתה והמפכל יוכל להתפנות במלחמה בטרור". או גרוע מכך - תקימו מדינה פלסטינית אחרת לא נגיע למילואים וכולי וכולי. לא חמודי. הסרבנות רק מוכיחה כמה חשוב לקדם את החקיקה(גם אם מרוככת, גם אם בחלקים לאט לאט עד סוף הקדנציה, אבל להעביר). אחרי הרפורמה במערכת המשפט נצטרך לתת את הדעת במה שקורה במערכת הביטחון. גם שם יש צורך ברפורמה דחופה ביותר על מנת להכניס אנשים שונים ומגוונים לתפקידי מפתח ולא רק קליקה סגורה ומקומבנת.
לאותו "רוב" יש נטיה לפעול כעדר. לכן כאן מגיעה חשיבות החוקה שתגן על עקרונות דמוקרטיים אמיתיים. הרוב בחר ברוב המנהיגים האיומים שידע העולם. יש סיבה למה ארה"ב מדינה כה יציבה כל כך הרבה שנים, למרות המחלוקות וכן למרות מלחמת האזרחים שהייתה. יכולים להבחר שם נשיאים גרועים ומצוינים, אך האזרח הפשוט יהיה מושפע מכך באופן מינימלי. אין ספק שבצבא דרושה רפורמה. קודם כל רפורמה בכוח אדם. שהצבא יגייס רק את מי שהוא רוצה ולא את מי שהוא חייב. אתה מתכוון לרפורמה סטייל רוסיה. מינויים לפי מידת נאמנות למנהיג העליון. כפי שמוכיחה השנה האחרונה במיוחד, זה לא רעיון טוב.
זה שאזרח אמריקאי לא מאוד מושפע מזהות הנשיא זה נכון במידה רבה גם בזכות אוטונומיה של הרשויות המקומיות (שם זה אומר חוקים ברמת הסטייט לעומת פדרלים). ככה יכולים לחיות באותה מדינה (ארה"ב) אוונגליסטים מטורללים מהבייבל בלט לצד פרוגרסיביים מטורללים בצפון קליפורניה או לא יודע איפה. וכל האנשים הרגילים שביניהם. אם בעתיד של ישראל עסקינן... אז המודל הזה, או המודל של שוויץ, או משהו שדומה לאיחוד האירופי, או מה שרק לכם, אבל משהו כזה נראה בלתי נמנע פה אם המדינה הזאת תשרוד.
אני מדי פעם שומע את זה, באמת לא מצליח להבין איך זה אמור לעבוד. בחיפה (עירי), באותה שכונה גרים סטודנטים חילונים מהטכניון וחרדים ודתיים לאומיים. לאיפה תלך השכונה הזו? גם בשכונה שלי גרים יחד עולי בריה"מ חילוניים ומזרחיים שומרי מסורת ודתיים. איפה תשים אותם? החלוקה, במיוחד בעיר גדולות, היא לא דיכוטומית. אני באמת לא רואה את זה קורה, אלא אם רוצים להעביר חצי מדינה כדי שכל מגזר יהיה בישובים וערים משלו.
גם אני גר בעיר (ואפילו בניין) כזאת, אם כבר אפילו נוטה לכיוון המסורתי-דתי. כנראה שאצטרך לעבור. מה לעשות? איך זה יעבוד? לא יודע. משאלים מחוזיים ואז כל אחד שיעשה את הבחירות שלו. אנחנו מדינת מהגרים שנבניתה על גלי עלייה מאסיביים, חווינו כבר שינויים טקטוניים בסדר הגודל הזה. זה לא דבר מיידי אבל אני מאמין שיהיה תהליך שייארך הרבה שנים שבו האוכלוסיה תתחלק גאוגרפית. מה האלטרנטיבה? לא מדבר היום או מחר אלא עוד 50 שנה. הדמוגרפיה עושה את שלה.
