משאל עם לא יעבוד כי גם אם הרוב יתמוך ברפורמה הם יגידו ״עריצות הרוב״ בדיוק כמו שהם אומרים על תוצאות הבחירות.
בחירות כלליות לכנסת זה בחירות כלליות לכנסת. זה משהו אחר לחלוטין. פה משאל, ספציפי, על נושא אחד בלבד... עם קמפיין הסברה לפני. -בינארי: "בעד" או "נגד". אנשים שכועסים בטוויטר תמיד היו ותמיד יהיו (ואגב יהיה להם הזכות להמשיך לבקר את הרפורמה, ולשכנע אנשים בבחירות הבאות להצביע למפלגה שתחרוט על דגלה את ביטול הרפורמה. כי הכל הפיך! זה לא חוקה. זה כל היופי...). מה שכן זה ישמוט את הקרקע מתחת לכל חוסמי הכבישים, וסרבני מדים, ואלו שחושבים שהמדינה של אבא שלהם. -כולל שופטי בג"צ. הם יהיו חייבים להסתגל ולהסתדר. מה שלא תעשה ואיך שלא תעשה, אי אפשר להחליף את העם... אי אפשר להתעלם ממשאל שכזה. ולהפך! אם הרפורמה לא תעבור משאל עם - זה ישמוט את הקרקע מתחת לטיעונים של כל המצדדים ברפורמה. כולל בציבור. כולל בכנסת. כולל העיתונאים. וכולל החרדים! העם אמר את דברו. זהו.
נניח שיהיה משאל. 64 אחוז יתמכו ברפורמה ו-56 יתנגדו. אז אלה שיתנגדו יגידו שלא יכול להיות שרוב דחוק של 64 יכפה את עצמו על השאר. קיצר זה אותו סרט בדיוק רק שתבזבז עוד כסף על המשאל. אני כן מוכן לקבל משאל עם במידה ומתנגדי הרפורמה מוכנים לקבל אותו ויגידו שלא משנה מה תהיה התוצאה הם יכבדו אותה. אבל אני לא מאמין שזה יקרה.
מי שרוצה לרדת מהארץ, יירד. -אבל מי שלא: יאלץ להסתגל. מבלי לשרוף את המדינה. למפסידים, זה ישמוט להם את הקרקע מתחת ללגיטימציה של המעשים החמורים שאנחנו רואים כעת. משני הצדדים. (קוטרים בטוויטר תמיד היו ותמיד יהיו. -אבל אחרי הפסד במשאל עם, הפסד ישיר, אחרי שנתנו לך אפשרות לקמפיין ותשדירים להסברה, ועדיין הפסדת: משוגעים ברחובות וסרבני פקודות כבר לא נראה. משני הצדדים). אין מושלם. -אני, בכל אופן, לא חושב על אופציה שמבטיחה יותר את חיסול הסיכויי להתדרדרות.
משאל עם זו תשובה קלה, אבל האם זו גם תשובה נכונה? יש חברי כנסת שמתקשים להבין את כל מה שמדובר עליו בהיבט החוקתי והמשפטי. איך יוכלו אנשים מהשורה - כמונו - להבין הכל ברמה של הכרעה מושכלת באמת? ומילא אם היו אי אילו מגבלות נוקשות שלא מאפשרות לקמפיינים של בעד ונגד להפיץ שקרים, אבל מה הסבירות לכך היום.
משאל עם על מה? על ביטול בית המשפט? יכול להיות שהאמון בבית המשפט לא משהו והתקרבנות של האנשים בשיאה, ואז באמת יחליטו שבעד. אבל מה יקרה עם המדינה אחר כך?
משאל-עם על הרפורמה המשפטית המוצעת, שהיא ממילא הפיכה וכל כנסת עתידית תוכל לפסול אותה ברוב עתידי. -אבל אנחנו רואים שאפילו שהיא הפיכה, יותר מידי אנשים משני הצדדים מרגישים שאפילו דריסת הרגל הראשונית זה בדמם ובנפשם, ואף מרשים לעצמם לקחת את החוק לידיים בשל כך. אז אפילו דריסת הרגל הראשונית - יידרש גם שייעבור הצבעה בכנסת. וחובה גם משאל עם. ולמען המשאל יהיה קמפיין הסברתי. לשני הצדדים. אין מושלם. -זה תרופה חריגה וחסרת תקדים למצב חריג וחסר תקדים. לפני שמדברים על תשובות. צריך קודם להגדיר מה השאלה, כרגע. והשאלה כרגע: היא איך מקבלים החלטה על דריסת הרגל הראשונית, מבלי שאנשים משני הצדדים מרגישים שיש להם לגיטימציה לשרוף את המדינה/ לחסום כבישים/ לקחת את החוק ליידים ולסרב פקודות.
טוב, שיעור קטן באזרחות. בישראל לאזרח יש פתק הצבעה אחד בשביל כל השלטון המרכזי ובו הוא בוחר את הממשלה. זה המצב בפועל. אין לנו נשיא, אין לנו פרלמנט והרפורמה מבטלת את בית המשפט. מה תהיה השאלה במשאל העם? איזה מצב לא תקין אתה מעדיף?
