הפרמייר ליג, מח' 32: קרב על טופ 4 בין ניוקאסל לטוטנהאם, מפגש קצוות באמירייטס

חייבים לקחת את זה עכשיו.
לא יפסידו ברביעי.

 

באזונו מחזיר את ארסנל לחיים עם 2 גולים רכים.


ינצחו בסוף.

 

עוד שלשול מפואר. ונגר צופה בגאווה.

 

לאבד נקודות בבית נגד הקבוצה הכי חלשה בליגה.
מצטער, ארסנל לא עושה במכנסיים במשחקים האחרונים אלא משלשלת כאילו אכלו משהו מקולקל בהודו.

 

כעת סיטי עוברת למקום הראשון לפי נקודות אבודות, כלומר תיקו עכשיו לא טוב לארסנל במחזור הבא באל איתיחד.

 

מדהים איך משחק משני מול ספורטינג פשוט הרס את כל מה שארסנל בנתה עם הפציעה של סאליבה.
חוסר הניסיון של ארטטה עלה לארסנל ביוקר, אין מצב שמאמן מנוסה שנמצא במאבק אליפות עם סיטי עולה במפעל כמו הליגה האירופאית עם 5 - 6 שחקני הרכב בעונה שהיא גם ככה סופר עמוסה בגלל המונדיאל ודחיסת המשחקים בגלל מחסור בזמן…

 

בניגוד לדה חאה זה מרגיש לגמרי פספוס טבעי וצפוי אצל ראמסדייל.

זה השלשול הכי מפואר שאנחנו עדים לו.
יותר מפואר מהשלשולון שלנו ב2012 שהחלה עם ההצגה של פלאיני נגדינו והמשיכה עם הפדחת של קומפאני ונגמרה עם אגווורררווווווווווו.

ארסנל אשכרה נראית כמו אלופה ראויה 85 אחוז מהעונה הזאת. מרוכזת כל כולה רק בליגה, פותחת פער וזורקת הכל לזבל.
יגידו שאני מנסה לנחס ולאותם אנשים אני אגיד שמגיע לי מכתב פיטורים ולא לאף איש מקצוע אחר בארסנל, אבל החדשות הן שמכתב פיטורים לי לא אמור לשנות בשום צורה את תחושת הצריבה הצואתית שאמור להרגיש כל אוהד ואוהד שלהם ברגעים האלה.
לא יודע איך אפשר לקום מזה.

אורי מנסה לנחם אתכם כאילו בעונה הבאה הולכים לתקתק אליפות סטייל ליברפול.
קשה לבנות על זה.
ליברפול נתנה רמזים מתרימים שזו dynasty שנבנה כדי לרוץ מול סיטי ראש בראש בכל המסגרות למשך x עונות.
ארסנל בינתיים נותנת רק ריצה בליגה במשך עונה אחת בלי אף מפעל אחר וכשהסגל הוא מאוד מאוד צעיר, בלי מנהיגים ובלי מאמן שבכלל רגיל לחיים האלה. זה סגל בלי נסיון צ׳מפיונס כמעט, לא של השחקנים ולא של המאמן.
בוואקום של הרצון למות ולקום מחדש יש את צ׳לסי עם סגל של 50 מיליארד פאונד, יש את יונייטד שתמשיך לבזבז, יש את ליברפול שלך תבנה שתעבור עוד עונת גאיות הריגה כמו העונה הנוכחית, יש את ניוקאסל שזה דדליין של שנתיים פלוס מינוס עד שגם היא נכנסת לספירה.
זו צריכה להיות הרגשה סופר מזופטת לצאת מהעונה הזאת עם המחמאות והשלשול המפואר. מדהים ברמה שזה משכיח בקלות את הפורפרה שעשה להם קונטה בסיום העונה שעברה.

 

מצד אחד מראים אופי ולא מפסדים,מצד שני שוב בועטים בדלי בוולה,עם תיקו שכולו הפסד.
המשחק מול סיטי יקבע אם מגיע לנו אליפות או שלא.

 

אני דווקא חושב שארסנל הנוכחית דומה הרבה יותר לקבוצה שלכם מ-2014 שלא באמת האמינה שהיא נמצאת מרחק פסיעה מאליפות, וגם המאמן שלכם דאז(רודג'רס)היה חסר כל ניסיון במאבקי צמרת ובדיעבד התברר שאותה עונה הייתה עונה חד פעמית שלו שם. אני לא יודע באיזה מסלול צועד כעת ארטטה אבל לגמרי לא אופתע אם בעונה הבאה תחזור ארסנל להיות תחתיו קבוצה בינונית וגם ארטטה עצמו ישקע מחדש בבינוניות כמו רודג'רס בזמנו. מאחר והסיכוי שארטטה יפוטר מארסנל בסיום העונה הוא אפסי מיותר לדבר כעת על מאמן חדש שיוכל לקחת את ארסנל כמה צעדים קדימה, אבל במידה ומה שאני רושם פה יתגשם בעונה הבאה תצטרך ההנהלה להחליף דיסקט ולהבין שרק מאמן מצליח עם קבלות צריך לעמוד על הקווים באמירויות: לא מאמן שמתאים לקבוצות בינוניות בלבד כמו אמרי, ולא מאמן חסר כל ניסיון באימון כמו ארטטה. את מה שהנהלת ליברפול הבינה בסתיו 2015 כשמינתה את יורגן קלופ, תצטרך במוקדם או במאוחר גם הנהלת ארסנל להבין.

 

אם ארסנל תתן משחק טוב באתיחאד זה יהיה אך ורק בזכות המשחק מאתמול.

מיינדסט שונה לחלוטין כשאתה מגיע למשחק שאתה חייב לנצח בו לעומת כזה שאתה חותם על תיקו עוד במנהרה.

 

מצד אחד סיטי הולכים לפרק להם את הצורה, מצד שני עם יש מאמן שיודע לסבך את עצמו איפה שאין צורך זה פפ

 

אם לשים רגע בצד את הקלישאות, כשדיברנו כל העונה על סגל לא מספיק עמוק(ז׳ורז׳יניו וטרוסארד קצת עיבו את זה בינואר) לזה היתה הכוונה.
איכשהו הדברים התחברו לאנקטיה ויכולת אדירה של סאקה והצלחנו איכשהו להתגבר על החסרון של זסוס לאחר המונדיאל- בפועל ראינו איך כל העונה ארטטה מאמין כאן ב 12-13 שחקנים.
בתוך תוכו הוא גם לא סופר את נלסון, פאביו ויירה, טירני וסמית׳ רואו(יש מי שבצדק יותר ומי שפחות ומי אנחנו שלא נמצאים באימונים שנדע עם מי כדאי לצאת לקרב ועם מי לא) ואם היה יכול הם היו רואים דשא בערך כמו טרנר.
כל הרשימה הזו ראתה הרכב רק כאשר אין ברירה.
השחקנים שארטטה ספר להרכב בלי קשר לאילוצים הם:
ראמסדייל, זישצנקו, סאליבה, גבריאל, וויט, טומיאסו, פארטי, שאקה, אודגורד, סאקה, מרטינלי, ז׳סוס. בינואר נכנס לרשימה גם טרוסארד.
כל השאר בסגל נכנסו להרכב רק מתוך אילוצים. וזה גם בתקופות שהיו עוד מפעלים כשגם בהם כפי שמשה כתב הוא שוחק בין 5 ל 7 מתוך אותם 12-13 שחקנים.
הסיבה שארסנל עדיין תאורטית בתמונת האליפות(אמנם הסיכוי באחוזים צנח מ 50% לסיכוי של ארסנל לנצח את סיטי- הסטטיסטיקה אומרת שזה בקושי 5%, זה שאנחנו מדברים על כדורגל- משחק בו הכל אפשרי, מעלה את זה ל 10%) היא מזל גדול לארטטה וזה כי טפו טפו השחקנים ברשימה הזו די שקולים למכונות(רק פארטי נעדר לא מעט בגלל פציעות)- הם כמעט ולא נפצעו העונה אחרת מה שקרה לארסנל עכשיו היה קורה מזמן.

ידענו שאין לבלמים מחליפים.
ידענו שלפארטי אין מחליף(ולראייה הוא חלש מאוד במשחקים האחרונים אבל ארטטה יודע שגם ביכולת רעה הוא עדיף).
ידענו שהקבוצה לא תוכל להתגבר על חיסורים של סאקה, מרטינלי ואודגארד.

בעניין ההגנה זה פשוט הוכח וגם לא היה צריך להיות גאונים כדי לדעת מה ארסנל שווה עם בלמים כמו הולדינג- כי זה מה שראינו ב 15 שנה האחרונות- קבוצה שבקושי עושה טופ 4.
לא להיות מסוגלים לשמור על יתרון שני שערים מול ווסטהאם?
לקבל שלישיה מהאחרונה בטבלה?
זו פשיטת רגל.

מעבר לזה, מקצועית- אני אוהד של ארסנל 30 שנה ואני לא זוכר את ארסנל סופגת כל כך הרבה שערים במצבים נייחים. זה חד משמעית כשלון של ארטטה- הוא לא מצליח לטפל בעניין הזה.


Sent from my iPhone using Tapatalk

 

המומנטום וגם הסטטיסטיקה נגד ארסנל; סיטי לא הפסידה לה באתיחאד מ-2015.

 

מילה על השופטים כי גם להם יש חלק בעצירה של ארסנל.
לא יכול להיות שארסנל מקבלת נגדה פנדלים כל כך רכים ואתמול על 2-3 מקרים יותר מובהקים מהפנדלים שקיבלו ליברפול וווסטהאם מולנו השופט פשוט מתעלם.

שילכו קיבינימט גם הם.


Sent from my iPhone using Tapatalk