זה אמור להיות מדד לאיכות שוער? תבוסה במשחק אקראי כלשהו? וכשאף אחד מהשערים לא היה באשמתו (אולי השביעי)? וחוץ מזה, זה קרה ב2014, הוא היה כבר אחרי השיא. כמו מאייקון גם כשהיה בשיא הוא היה אנדרייטד.
לא סובל את אינטר אבל ז'וליו סזאר היה שוער נהדר ואנדרייטד מובהק. גם אם חטף שביעייה במשחק מסויים. בכלל להגדיר קריירה בגלל משחק אחד זה מיותר. Sent from my SM-N970F using Tapatalk
תגדיר אוברייטד? הפסיקו כבר לשחק עם ווינגרים בשנות שיא שלו. היה שחקן אדיר ואחד האהובים עלי. Sent from my iPhone using Tapatalk
ז'וליו סזאר היה אחד השוערים הכי טובים בהיסטוריה של הליגה האיטלקית. היחיד שנתן פייט אמיתי לבופון בעשור הראשון של שנות האלפיים. היו לו אינסטינקטים של חתול ומשחק רגל מצויין. השביעייה ההיא הייתה בשלהי הקריירה שלו ובוודאי שהוא לא אשם בה.
אני חושב שפרנצ'סקו טולדו היה מפלצת במשך כמה שנים באינטר, הוא פשוט שיחק בקבוצה די מחורבנת. גם הפיק של ז'וליו סזאר לדעתי היה קצר מאוד. יכול להבין פה את המחמאות האדירות למאייקון וברור שהתרומה שלו באינטר הייתה קריטית כי הוא לא שיחק עם מיטב שחקני ההתקפה הטובים בעולם בניגוד לדניאל אלבס למשל, אבל שחקן צריך לדעת להמציא את עצמו גם כשאין לו את היתרון הפיזי המדהים על פני אחרים ופיק קצר מדי. אני מוריד את חצי העונה המיותר האחרון שלו, 20 שערים בשש שנים זה לא וואו. רוברטו קרלוס סגר את האגף עשור שלם. לגבי כל משאלי אופ"א למיניהם ברור שזו לא חזות הכל, למונדיאל יש משקל רציני, וגם אינטר לצערי פחות נספרת.
צ'לסי רכשה אותו בהמון כסף בתחילת עידן אברמוביץ' ושחררה אותו אחרי שלוש עונות בלבד,כנראה בגלל שלא הרשים מספיק. ובכל זאת למה אחרי צ'לסי הוא דשדש במועדונים בינוניים ולא עבר לקבוצת צמרת אחרת מהטופ פור(ארסנל,יונייטד,או ליברפול) או לפחות לטוטנהאם שבאותן שנים כבר החלה לקרוא תיגר על הטופ פור? אז כפי שאתה שואל יכול להיות שהוא באמת היה אוברייטד ולא אנדרייטד? אני לא ממש זוכר את היכולת שלו בצ'לסי ואשמח אם מישהו שכן זוכר יסביר לי מה גרם אז לנסיגה שלו...
אם כבר מגנים עוד מישהו שדיי נשכח זה איבנוביץ'. היה במשך דיי הרבה זמן אחד המגנים הטובים בעולם ונראה לי שגם החזיקו ממנו ככזה. אבל בחלוף הזמן הוא דיי נשכח.
היתה לו פאשלה גדולה בגמר של יורו 2000 שפגעה באהדה הציבורית שלו. היה שוער נפלא אבל נפל על אותו דור עם בופון שהאפיל עליו מן הסתם.
כן אני זוכר את הגול המעפן הזה שהוא חטף, ולהשוות לג'יאנלואיג'י בופון..נו מה נעשה, זה אבוד. אבל דידה לדעתי לא היה שוער וורלד-קלאס ברמה של החמישה-עשרה הכי טובים בעולם והוא שיחק שנים רבות במילאן. כשדיברו על 'השוערים הגדולים בתולדות הליגה' אז לא באמת התכוונתי לזה אבל לפחות מאז שנות ה-90 ואלו שאני ראיתי. אני זוכר משחק שלו נגד ולנסיה בליגת האלופות ברבע הגמר ב-2003 שהוא הדף טריליון בעיטות בערך. כריסטיאן ויירי האגדי הבקיע בשני המשחקים וזהו-זה, הוא וטולדו שיחקו לבד נגד ולנסיה.
בעונות 99-96 היה לברצלונה קשר התקפי/חלוץ ברזילאי מוכשר מאוד בשם ג'ובאני שאף רשם 18 הופעות בנבחרת ברזיל(כבש 6 שערים)ונכלל בסגל שלה למונדיאל 98(בו שותף בסה''כ מחצית אחת מול סקוטלנד). בעונה השלישית היה לו סכסוך קשה עם לואיס ואן חאל שמיעט לשתף אותו במשחקי הקבוצה באותה עונה(שיחק רק 14 משחקים)ובסיום העונה עזב ג'ובאני את בארסה בטריקת דלת. על אף היותו שחקן מעולה שום קבוצה אירופית גדולה מליגה בכירה או אפילו קבוצה סבירה מליגה בכירה לא גילתה בו עניין ובגיל 27 בלבד הוא נאלץ להסתפק בקבוצה גדולה מליגה חלשה מאוד(אולימפיאקוס)בה שיחק שש עונות ונחשב בה לכוכב על ולאליל האוהדים, ייתכן והעובדה כי התרגל למעמד של כוכב על ביוון השאירה אותו שם זמן ארוך כל כך . אין ספק שמדובר בשחקן שנחשב להחמצה גדולה כיוון שאחרי התקופה בברצלונה הוא בהחלט יכול היה לככב בקבוצה חזקה מליגה הרבה יותר בכירה ואולי אף לפלס לעצמו דרך חזרה לנבחרת ברזיל, אבל עונה אחת בבארסה בה כמעט ולא נטל חלק עשתה את שלה והורידה את מניותיו לתחתית שלא בצדק ועל כן הוא ראוי להיקרא אנדרייטד.
בחייך, באופן יחסי זה אולי השוער הכי פחות מאותגר באירופה. במשחקים שהם באמת היו צריכים עצירות קשות אדרסון לרוב לא היה שם (נניח ה3-4 נגד טוטנהאם בזמנו היה הופעה ממש חלשה שלו). זה מזכיר קצת את הרעש שהיה סביב ויקטור ואלדז בתקופה של פפ בבארסה, שאולי כבר הפסיק עם הוילדוזים אבל עדיין היה שוער בינוני שבגדול תפס טרמפ על קבוצה היסטורית (כמובן שאדרסון טוב יותר, אבל עדיין).
פחות לגבי אדרסון אלא יותר לגבי ויקטור ואלדס - כל פעם שניסו להשוות בינו לבין איקר קסיאס זו הייתה בדיחה, אם ברצלונה הייתה יכולה להביא את ג'יאנלואיג'י בופון בפרשת השחיתות באיטליה זה היה קורה כמובן. ואלדס לא היה שוער מספיק יציב אבל שוער טוב הוא כן היה. אני זוכר הצגה שלו נגד ריאל מדריד בגיל 20 עוד עם השיער הארוך בקלאסיקו ב-2003/04, הכדור כאילו נדבק לגוף ולכפפות שלו. הוא הדף הכל, גם ממטר. גם בגמר ליגת האלופות ב-2005/06 נגד ארסנל הוא בלט. לא הרגשתי למשל שהוא נקודת תורפה בקלאסיקוס. זה שהיה שחקן בית ואחד שלא חושש להביע את דעתו, כמובן הוסיף לו.
