לדעתי ואלדס דווקא אנדרייטד. בהתחלה היה שוער מדהים עם וילדוזים פה ושם ובהמשך נשאר רק המדהים בלי הוילדוזים.
בעיניי ואלדז גם אבסולוטית היה די בינוני, בלי קשר לקסיאס (שאני אגב לא מחסידיו הגדולים וחושב שהוא היה קצת אוברייטד בעצמו). סבבה, מאז 2007 בערך הוא הפסיק עם הBrain Farts ולא איבד לבארסה משחקים בטמטום מוחלט סטייל קאריוס, אבל בהמון אספקטים הוא היה פשוט לא טוב מספיק. כמנהל הגנה וביציאות למצבים נייחים הוא היה חלש (וזה ממש קריטי כשלבארסה רוב הזמן היו מגנים וקשרים אחוריים בגובה של מטר ובמבה), וגם כShot stopper הוא היה ממש לא מדהים. יש לא מעט משחקים שהוא ספג גול מבעיטה-שתיים ששוערים טובים באמת היו לוקחים. אני זוכר למשל בשלוף את ה0-1 של צ׳לסי בברידג׳ ב2012 מבעיטה די דרדל׳ה של דרוגבה שבדיעבד עלה לבארסה בהדחה. גם ב2-4 ההוא מ2005 ואלדז ספג את השני אחרי תגובה איטית להחריד לדיפלקשן לא כזה מסובך. זה שהיו לו גם משחקים גדולים פה ושם לא אומר הרבה. גם דודק במו ידיו הביא לליברפול צ׳מפיונס ב2005, ובראייה היסטורית הוא עדיין שוער בינוני מאוד.
השוער האיטלקי הכי אנדרייטד שהיה ודי נשכח מהתודעה היה לוקה בוצ'י מפארמה, אותו אחד שאלון מזרחי הכניע במשחק המפורסם ההוא בעונת 94. עוד שני שוערים איטלקים מצטיינים משנות ה-90 ותחילת ה-2000 שלא היו מספיק מוערכים: לוקה מרקג'אני סבסטיאנו רוסי
כן רק שאת המשחקים הגדולים של ויקטור ואלדס אתה יכול למנות לאורך כמה וכמה עונות בניגוד לירז'י דודק שב-2002/03 כבר 'שחטו' אותו אחרי תבוסה נגד מנצ'סטר יונייטד. הוא לא היה שוער גדול אבל לא היה נקודת תורפה גם. 'ההשוואה' הלא אמיתית לאיקר קסיאס זה בגלל העניין הפעוט הזה ששניהם ספרדיים וריאל מדריד וברצלונה. במשחק הביזיון בגשר, עונת 2008/09, ואלדס היה מצוין באותו גומלין. גם בגמר 2006 וגם בגמר 2009 במחצית הראשונה שכריסטיאנו רונאלדו עוד ניסה (לבד) לעשות משהו. לא מצפה שתראה הכל, בטח אתה זוכר את המשחק הזה, אולי יש גם תקציר נורמלי למשחק עצמו, מצאתי רק של המחצית השנייה וגם בראשונה היו הרבה אירועים: לגבי איקר קסיאס, לטעמי רק בספרד מחשיבים אותי כאחד הגדולים בהיסטוריה ולא מעבר לכך, בכל מקום אחר מסתפקים ב-"אחד הגדולים בדור הנוכחי". יש לטיבו קורטואה למשל, גם אם הוא נראה שוער שלם יותר כרגע בגלל משחק הגובה ומשחק הרגל - עוד הרבה עונות שהוא יצטרך לעבוד קשה כדי להיות אותו סאן איקר. וכמה שההגנה של ריאל נראית מטורללת היום, לאיקר היו בחלק הראשון של הקריירה בלמים פחות טובים אפילו מדויד אלאבה ובטח שמאדר מיליטאו. אי אפשר להשוות גם בין מיצ'ל סאלגדו לדני קרבחאל או למוד ההתקפי של ריאל 'הגלאקטית' בטח ב-2004. מקבל את אלה שחושבים שג'יאנלואיג'י בופון גדול ממנו. אוברייטד הוא לא.
ובדיוק היום לפני 12 שנה נאצ'ו ערך את הופעת הבכורה שלו בריאל מדריד, זמן טוב להכניסו לדיון ובכל הכוח: https://scontent.ftlv1-1.fna.fbcdn.net/v/t39.30808-6/342995305_591667009594691_8322011803023375196_n.Xxx?_nc_cat=109&ccb=1-7&_nc_sid=730e14&_nc_ohc=C4W3Z72WY_sAX_vgLUe&_nc_ht=scontent.ftlv1-1.fna&oh=00_AfCPM-5_HZaSdzZsi3yk2e6jeXos2z-MFIzP9uvmzJEuIA&oe=644ADF4D תמונה כל כך מרגשת. ואין אוהד, להערכתי, שלא יודע במה מדובר גם בלי שנפרט. בדיוק היום לפני 12 שנה ילד בשם נאצ'ו פרננדס ערך את הופעת הבכורה שלו במדי ריאל מדריד. ז'וזה מוריניו נתן להרכב השני לשחק במאסטייה ימים ספורים אחרי שריאל זכתה בגביע המלך נגד ברצלונה בגמר - באותו המקום בדיוק. נאצ'ו וחבריו התקבלו בפאסיו וריאל ניצחה 3:6 את ולנסיה. נאצ'ו היה כבר בן 21 ושלושה חודשים. בגיל שלו דיברו על סרחיו ראמוס כשחקן ההגנה הטוב ביותר בכדורגל הספרדי לדוגמא. רפאל ואראן עצר את ליאו מסי בקלאסיקוס בגיל 20. הפריצה של נאצ'ו, שכל דבר השיג בעבודה קשה - הייתה מאוחרת. הוא רשם רק עוד הופעה אחת באותה עונה ומשחק בודד ב-2011/12. גם ב-2012/13 הוא קיבל פירורים - 13 משחקים, ובעונת הדסימה היו לו 19 משחקים. שער הבכורה הגיע ב-2014-15. קשה להתחרות בראמוס, פפה, ואראן. בצד ימין היו אלבארו ארבלואה ובהמשך דני קרבחאל, בצד שמאל מרסלו, פאביו קונטראו. מי האמין שנאצ'ו יישאר כל כך הרבה זמן, ויפלס את מקומו כל פעם מחדש, יזכה חמש פעמים בליגת האלופות (שיחק בגמר אחד, כמחליף), ישחק בכל כך הרבה משחקים גדולים, יעברו את 300 ההופעות, יהיה 'איש של מועדון אחד', יענוד את סרט הקפטן לא מעט, ויזכה לתשואות בסנטיאגו ברנבאו אחרי כל חילוץ כדור - נגד ליברפול למשל. בלם פנטסטי, מגן ימני טוב, מגן שמאלי טוב, שחקן נשמה, מדרידיסטה, דוגמא ומופת לצעירים. אני לנצח יזכור לו את התצוגה הפנומנלית בגומלין נגד מנצ'סטר סיטי, 120 דקות של אריה, ואיך הוא יצא ללחוץ גבוה ולמנוע מתפרצת של סיטי במהלך של ה-1:2 שלנו, וגם את חגיגת השער שלו ואיך הוא דפק מאושר על הדשא בברנבאו כלא מאמין - וכתבתי על כך בהרחבה בכתבה ל'-וואלה ספורט' בחודש מרץ. דווקא כאוהד של קבוצה ששיחקו בה מיטב כוכבי תבל ולעתים זה היה לא הגיוני איך פלורנטינו פרס מקבץ את כל האגדות האלה, וכאוהד שגדל על ראול עוד הרבה לפני כריסטיאנו רונאלדו וכן הלאה, לעתים אתה אוהב 'להיתפס' לאנדרדוג. בכולנו יש נאצ'ו כזה בחיים האישיים, ואני גם שיחקתי כבלם (לא שזה מעניין). אהבתי אפילו את מיצ'ל סאלגדו, את אלבארו ארבלואה, את קלוד מקאללה שהיה וורלד-קלאס אבל בעמדה לא מוערכת, את איבן הלגרה, וכמובן מי ששחקן בית זה כבר גורם לך להתחבר אליו. אבל נאצ'ו הוא אחר, מזן אחר, זן נדיר. הוא באמת פייטר מטורף, יכול לשבת על הספסל 15 משחקים, להיקרא לדגל, צו 8, משחק גדול - והוא שם, בלתי עביר, כאילו כל העונה הוא בפעולה, וזה לא פשוט. הוא לא רק אחלה גבר אלא בלם פנטסטי, שחקן הגנה פנטסטי, כל מאמן היה רוצה כזה. יש מיליוני אוהדים בעולם ובכלל ילדים שחולמים להיות הנאצ'ו הבא. יאללה, מחכים להודעה על חוזה חדש, קדימה!
ממשיך בקו של שוערים- דייגו לופז. זה היה לא אמיתי מה שהבנאדם הזה היה מציל. לא יודע איך ויתרו עליו בריאל.
@Raulito לא אמרתי שואלדז הוא דודק ובטח לא מחבל כמו קאריוס. סה״כ שוער בינוני + שרכב על דור היסטורי של ברצלונה כי במקרה היה גם שחקן בית. אם לא היה גדל שם כנראה שהיית רואה אותו בעיקר בקבוצות מסדר גודל של ולנסיה וסביליה בזמנו. בעיניי ואלדז לא היה עדיף בשום דבר על אנדראס פאלופ או דייגו לופז שהזכירו כאן. לגבי קסיאס - אין ספק שבשיאו הוא היה שוער טוב מאוד (עדיין עם חסרונות קשים), ונתוני הספיגות הלא מחמיאים של ריאל מאז הם בעיקר בגלל חוליית ההגנה ולא בגללו. האוברייטד נאמר בהקשר למעמד ההיסטורי שמייחסים לו. גם היכולת החלשה מאוד שלו בעונות האחרונות ביחד עם היותו סרטן בחדר ההלבשה מורידים לו נקודות.
אבל אתה לוקח כמה חצאי משפטים של ז'וזה מוריניו ומדבר על 'סרטן בחדר ההלבשה', אתה לוקח צד, כאילו מוריניו לא השפיל אותו בעצמו. איקר קסיאס לא היה טלית שכולה תכלת אבל הוא היה גם קפטן נבחרת ספרד ובאופן מסוים היה תקוע בין זה לזה. קסיאס עם רזומה פסיכי של הצלות במשחקים גדולים עד לגמר הדסימה בערך. העונות האחרונות שלו לא טובות אבל אתה מודד שוער בפיק ועד 2011-12 הוא היה מדהים. בדור הנוכחי אני לא משוכנע שיש שוער שעלה עליו נניח חוץ מג'יאנלואיג'י בופון. מנואל נוייר עושה שטויות במשחק הרגל. וזו הבונדסליגה, בלי לזלזל. אם בופון היה הודף בקלות, איקר היה הודף איכשהו, בקושי, אבל הודף. לגבי ואלדס: הוא עמד בלחץ שלא היה מעולם לאנדראס פאלופ או דייגו לופס למעט אולי איזה עונה וחצי בריאל מדריד. איך דייגו היה במשחקי הליגה הגדולים ב-2014 אתה זוכר? ואני מסכים שהוא היה טרמפיסט קצת
אני לא בוחר את הצד של מוריניו. יכול להיות שהוא התנהל מול קסיאס בחוסר כבוד, אבל עובדתית מרגע הספסול של איקר ההדלפות מחדר ההלבשה זרמו בשטף ופגעו בקבוצה. ושים בצד את 2012/13 - גם בשתי העונות עם אנצ׳לוטי אחר כך ברור שהשילוב של קסיאס בהרכב היה מסיבות לא מקצועיות. לפחות ב2014/15 הרצון לשמור על שקט תעשייתי מכיוונו עלה לנו ממש בהישגים - קסיאס היה סיבה מרכזית לכך שהודחנו נגד יובה בחצי (ושהסתבכנו ממש נגד שאלקה בשמינית), וגם המון איבודי נקודות קריטיים בליגה היו רשומים על שמו. וכל זה כשקיילור נבאס בשיאו חיכה על הספסל. גם בשיאו היו מספיק שוערים טובים מאיקר. לא רק בופון - נויר שוער הרבה יותר טוב בכל אספקט (הוא באמת מהגדולים בהיסטוריה), אבל גם שוערים כמו צ׳ך ואפילו ואן דר סאר בתקופה ביונייטד היו עדיפים עליו די בבירור. איקר ברוב זמנו אכן היה בטופ 5-6 ביבשת, והוא אגדת מועדון בזכות התרומה המשמעותית שלו לאורך רוב הזמן. אבל לא צריך לנפח את התרומה המקצועית שלו מעבר לפרופורציה, ובטח שלא להתעלם מהיכולת החלשה והנזק שעולל לקבוצה ב2-3 עונותיו האחרונות. לגבי ואלדז - עזוב אותך, הוא לא באמת עמד בלחץ. נכון שהיו לו רגעים גדולים כמו הקלאסיקו ההוא ב2004, אבל אני זוכר המון משחקים שהוא ספג שערים לא מחויבים או ליטרלי עשה שטויות. סתם רשימה חלקית מהראש: 1. ״הבישול״ לדי מאריה בסופר קופה 2013 שצימק את התוצאה ל3-2 2. שער רך מאוד שספג מרונאלדו בגומלין סופר קופה 2013 (אחרי ההקפצה עם העקב מעל פיקה) 3. ״בישול״ לשער היתרון של בנזמה אחרי 20 שניות בקלאסיקו בברנבאו ב2012 4. תגובה גרועה מאוד לנגיחת השיוויון של בנזמה ב4-3 של בארסה על ריאל ב2014 5. מיקום רע בשער היתרון של ואן ניסטלרוי ב3-3 ב2007 (בעט די לאמצע השער) 6. תגובות לא טובות לשערים של ראול ואואן ב2-4 של ריאל על בארסה ב2005 7. גול שספג מרונאלדו בפינה הקרובה ב2-2 בקאמפ נואו ב2013 8. הדיפה רעה בשער היתרון של חדירה בקלאסיקו האליפות של ריאל ב2012 בקאמפ נואו 9. גול שספג מחסה מתחת לבטן ב1-2 של בארסה על ריאל ב2013 חלק מהדברים הם Brain Farts שיכולים לקרות (לואלדז הם קרו קצת יותר מדי, זה בטח לא מעיד על התמודדות טובה עם לחץ), אבל הרוב הם פשוט עבודת שוערות לא מספיק טובה - מיקום בעייתי, הדיפות גרועות, תגובות איטיות. וזה רק מה שאני זוכר מהקלאסיקוס בלבד, יש מספיק טעויות גסות או סתם שערים קלים מדי שספג במשחקים אחרים. המזל הגדול של ואלדז הוא שברוב זמנו בארסה הייתה בבירור הקבוצה הטובה בליגה (שנתיים עם רייקארד + 4 שנים עם פפ וטיטו), ובעוד חלק לא מבוטל מהזמן הייתה גם הקבוצה הטובה באירופה ביי פאר. אז בזיכרון ההיסטורי השטויות שלו נשכחות, כי בארסה ניצחה את רוב המשחקים למרות היכולת שלו ולא בזכותה.
קסיאס היה שוער שבמידה מסוימת נהנה מהרבה מאוד הפקרים שסללו את דרכו לשער של ריאל ושל נבחרת ספרד ואלמלא הם לא בטוח שהיה מגיע לאן שהגיע: זה התחיל עם היכולת הגרועה של קניאזרס ואילגנר בשער של ריאל בעונות 2000-98 שלא הותירה ברירה לדל בוסקה אלא להמר על הילד בן ה-18 ואני לא יודע אם הרבה זוכרים שתחילת דרכו בשער הייתה מזעזעת עם החמישייה שחטף בלה קורוניה ושתי הרביעיות שאכל בתוך שבוע מבאיירן מינכן(בשלב הבתים השני עליו השלום של הצ'מפיונס), אני בספק אם למאמן אחר הייתה סבלנות לתת לו ככה צ'אנס שלבסוף הוכיח את עצמו בגדול בעונות הבאות. גם בנבחרת ספרד היה לקאסיאס מזל גדול כשרגע לפני ההמראה של הנבחרת למונדיאל 2002 נפל לקאניזארס בקבוק אפטרשייב על הרגל שחתך לו אותה ומנע ממנו להופיע במונדיאל, במקרה הזה בחר קמאצ'ו להמר על קאסייאס בן ה-21 כשוער ראשון למרות שחוסה מולינה מלה קורוניה נחשב לשוער הרבה יותר מנוסה ממנו(סרב להכלל בסגל כשוער משנה) וגם כאן קאסייאס הוכיח את עצמו בגדול וזכה באפודת ההרכב הראשון בשער למשך יותר מעשור.
@Andrei Kanchelskis כן, לקסיאס בהחלט היה מזל עם הנסיבות שאפשרו לו לקבל הזדמנויות בריאל בגיל כל כך צעיר, אבל אם הוא לא היה מספיק טוב ומוכיח את עצמו השידוך הזה לא היה מחזיק לאורך זמן. בסוף הוא אגדה של ריאל בזכות היכולת שהפגין בשיאו, לא בגלל משהו אחר.
קודם כל הערה ראשונה, איקר קסיאס סופסל הן בגמר ליגת האלופות ב-2001/02 והן קודם לכן במשחקים הקשים באותה עונה. שנה קודם לכן הוא טעה נגד באיירן מינכן בחצי הגמר. כתבתי שאיקר איבד מיכולתו ב-2012 ומודדים אותו על עשור פסיכי לחלוטין בטופ: ריאל-נבחרת-כל משחק גדול אפשרי. אז מבחינתי מה שהיה בעונת הדסימה לא רלוונטי. הוא שיחק רק בגביעים השונים וטעה בגדול בגמר, הציל בכמה משחקים אבל לא משהו גרנדיוזי. עונה לאחר מכן הוא קצת פישל נגד יובנטוס ונגד ברצלונה. אתה משווה לגבי שוערים אחרים, יש יותר מדי 'ריק' לאדווין ואן דר סאר, זה שהוא שיחק בפולהאם אחרי יובנטוס ולקח לו כל כך הרבה זמן לחזור לטופ זה לא רק בגלל מזל רע. ואן דר סאר היה מדהים בגיל מבוגר, זה כן, מבחינתי איקר קסיאס עולה עליו. ואי אפשר להשוות את מספר הרמות שלהם בטופ. להולנדי המצוין הייתה גם הגנת ברזל רוב הזמן במנצ'סטר יונייטד. פטר צ'ך של לפני הפציעה אולי. הרשימה שציינת לגבי ויקטור ואלדס היא די נכונה פחות או יותר. אבל הוא הצטיין בגמר ליגת האלופות והיה טוב במשחקים גדולים. בעונת הדסימה הוא הדף פעמיים אחד על אחד, של קדירה ושל כריסטיאנו, לפני השער שספג ברגע האחרון. ב-2009/10 הוא הדף את מרסלו, היגואין וכריסטיאנו בזה אחר זה. ואלדס היה שוער טוב לדעתי וזהו-זה.
זכור לי במאורפל שהייתה איזו טעות או 2 אבל לא באמת. מה שכן אני זוכר שבשלב מסויים בריאל הוא נכנס לגוד מוד שלא ראיתי מאף שוער, גם לא נוייר בשיאו אף אחד. גם במילאן מהמעט יחסית שיתא לי לראות פה ושם זכורה לי יכולת קיצונית מאוד.
