תקשורת או תשקורת?

אני מדבר ברצינות. הבאת פה מוקד לטיפול בהונאת קשישים, אז חיפשתי בגוגל ולא מצאתי כלום. אפילו לא טלפון להתקשר במקרה שיעקצו את סבא וסבתא שלי. אפילו בקישור שהבאת כתוב שזה היה בסך הכל פיילוט. כנראה שהפיילוט נכשל. הסיפור עם הקנס הוא שולי. הגדילו את זה מ-45 אלף ל-67. זה לא מה שירתיע אנשים מלעקוץ קשישים.

 

כמובן שהתעלמת מהחוק שחברות האשראי יפסיקו העברת כספים לחברות המעורבות בלעשוק קשישים, גם זה לא יעזור? אתה אמרת שהיא לא עשתה כלום, הוכחתי לך שהיא עשתה, עכשיו מבחינתך היא לא עשתה מספיק. לפחות התקדמנו.

 

ברור שזה לא יעזור, כי מה שהנוכלים עושים זה לפתוח חברה חדשה. זה פרקטיקה ידועה אצלם.

 

אחרי שתעבור הרפורמה המשפטית יהיה אפשר להאבק בפשיעה בכלים חזקים יותר.
ח"כים ומפלגות שיחרטו זאת על דגלן יוכלו לעשות יותר מכלום ושום דבר עטוף בהרבה רעש צלצולים ומילים יפות עם חיוך פוטוגני לעיתון.

מה גם שקודם כל יבוטל פס"ד החבלני של בג"צ נגד בנייה של בתי כלא פרטיים (מה שבפועל אומר (במדינה ענייה כמו שלנו) פס"ד נגד בניה של בתי כלא בכלל).

 

אתה כל הזמן חוזר על זה "אחרי שתעבור הרפורמה", לאיזו רפורמה אתה מתכוון בדיוק? הרי הרפורמה המקורית שבה תמכת בהתלהבות ירדה מסדר היום, הדיבור כרגע הוא על רפורמה מרוככת משמעותית מההצעה המקורית, שלוין בעצמו הודה שהייתה קיצונית מדי. אז אני שואל שוב- לאיזו רפורמה שתעבור אתה מתכוון?

 

לא יודע מה אתה מדבר בכלל כשאתה אומר קיצוני.
רמדיה, תרופה, נבחנת ללפי יעילותה. לא לפי קיצוניותה.

לענייננו,
אין לי בעיה עם נוסח מרוכך.
מה שחשוב זה שמתחילים תהליך אינטלקטואלי וציבורי ומעשי של טיפול בכללי המשחק.
-ולא בשחקנים.
די. כבר היו לנו "שחקנים" אנשי ימין ואנשי שמאל וממשלות ימין וממשלות שמאל - כלום לא נפתר: כי הבעיה היא בכללי המשחק.
דרושה רפורמה במבנה השלטון והתחלה של הזזת המטוטלת לכיוון ביצועיזם והגברת אפקטיביות והגברת משילות ויכולת התווית דרך - של נבחרי ציבור.
על חשבון כוחם ויכולתם של מוקדי כוח ומוסדות אחרים (בעיקר מערכת המשפט). שיותר מדי זמן היו "הריבון בפועל". בחוצפתם, אף בחרו את יורשיהם. ולא פתרו דבר.

רוצים "להתחיל טיפול" מנק' מוצא מעודנת יותר? -בסדר גמור.

העיקר שמתחילים.
רומא לא נבנתה ביום אחד.

מה שחשוב כרגע זה ההבנה שיש בעיה עם חונטות ומוקדי כוח שלא עומדים לבחירה, אך הכוח השלטוני בפועל נמצא בידיהם. כמו גם היכולת האוטונומית שלהם למנות את יורשיהם.

הרי כל הסיפור הוא קובץ חוקים. -רגילים.
אין פה חוקה. אין פה משהו על זמני. מקובע. מכונן.
מה שמכונן זו ההבנה שדרוש שינויי בכללי משחק. -לא הכללים עצמם!

את כל החוקים ניתן לשפר עם הזמן או למחוק. או להוסיף/לשדרג.
אני רוצה שלזהבה גלאון יהיה הכוח להוביל את המדינה להתוות דרך ולפתור בעיות -אם היא תקבל בקלפי את אמון הציבור.
וגם לסמוטריץ יהיה את הכוח הזה.
וגם לכל אחד אחר.

לא יודע מי יצליח ומי לא. הם ינסו ואז נשפוט אותם. הרבה פעמים אנשים שאנו בטוחים שייכשלו - מצליחים. ולהפך.
דרושה צניעות ומתן צ'אנס הגון/כנה לנבחרי ציבור, ליישם מדיניות. ואט אט נתקדם במתווה של ניסויי וטעיה.
דרוש שיח ביצועיסטי. ח"כ נבחר על סמך מצע מסויים? כעת קח את המפתחות. ובוא נראה מה אתה שווה. -עוד 4 שנים יום הדין. אין לך אליבי. אף שופט/יועמ"ש או אף מוסד אחר לא יכול לשים לך ברקס.

 

אה תרופה נבחנת לפי יעילותה.
זאת אומרת, גם כשיריב לוין אומר לך במילותיו שלו שמדובר בהחרבת הדמוקרטיה - אתה אומר צריך לנסות לפני ששופטים.
כי הרי ידוע שבתעשיית הפארמה דוגלים בניסויים חיים על הציבור. קודם שמים את התרופה על המדף, אח"כ מקסימום אם אנשים מתים ממנה אז מחזירים ומשפרים, מה כבר קרה ומי צריך רגולציה? המצאה של שמאלנים המושג הזה.

תמצא אנלוגיה פחות אומללה.
ובכלל רצוי כשאתה מתדיין עם מישהו על הרפורמה שתבהיר לו את נקודת המוצא שלך (שציינת פה פעמים רבות) שהיא שאתה לא ממש מאמין בדמוקרטיה ובא לך לנסות משהו אחר. זכותך לדעה הזו אבל היא די ייחודית אפילו בתוך מחנה תומכי הרפורמה וניגשים אליה אחרת מהטיעונים הרגילים שלהם.

 

לא הבנת מילה אחת ממה שכתבתי.
מילה אחת.

-כנראה לא הסברתי את עצמי מספיק טוב.

 

אני חושב שהוא היה מאוד ברור.

לתמוך ברפורמה במערכת המשפט זה דבר אחד. גם אני תומך בשינויים.

לתמוך ברפורמה שתבטל לחלוטין את עיקרון הפרדת הרשויות ותשאיר רק רשות אחת שתחליט על הכל, קרי הרשות המבצעת, זה דבר אחר לגמרי. (ולא, למרות שלמערכת המשפט בישראל יש כוח מוגזם, היא ממש לא כל יכולה, היא אינה מחוקקת חוקים, לא מחליטה על מדיניות ולא בוחרת אם לצאת למלחמה, היא גם לא בוחרת את השופטים כמו השקר שרץ בקרב תומכי הרפורמה, אלא צריכה להגיע להסכמה עם הפוליטיקאים).

אני בכלל חושב שמה שצריך זה שינוי כולל של שיטת המשטר הדפוקה שלנו, משנו בסגנון של צרפת שבה יש הפרדה בין המשטר (הנשיאותי) לפרלמנט, שיאפשר מצד אחד משילות ומצד שני הפרדה בין שלוש הרשויות. מאחר ובישראל הממשלה והכנסת חד הם, כמו שלוין בעצמו אמר, יש בישראל רק שתי רשויות - המבצעת והשופטת, המחוקקת הלכה למעשה בכלל לא במשחק.

אם יתוקן את העיוות הזה, תהיה יותר משילות ואיזון בין הרשויות, וכך גם כוחה של מערכת המשפט ימותן. כשיש רק שתי רשויות זה יוצר התנגשות והתגוששות בלתי נמנעת בין השתיים. הפיתרון זה לא לבטל אחת מהן, אלא להעניק לרשות המחוקקת את הכוח הראוי לה.

 

בוודאי שבית משפט עליון הוא כל יכול במדינת ישראל.
אם הוא לא עושה משהו: זה כי הוא לא רוצה. לא כי הוא "לא יכול".

הוא קובע את גדר סמכותו. לפי שיקוליו.

אתה אומר הוא לא מחוקק. -אבל הוא משליט דין. מה זה משנה אם זה חקיקה או פסיקה? הוא משליט את הנורמה.
הוא גם יכול לקחת חוק שכתוב בו ABC - ולהגיד אני מפרש שזה בכלל ABD או ADE או XYZ (כראות עיניו)...

הוא הסמכות היחידה והבלעדית לפירוש חוק. כל חוק.


(ג) בית המשפט העליון ישב גם כבית משפט גבוה לצדק; בשבתו כאמור ידון בעניינים אשר הוא רואה צורך לתת בהם סעד למען הצדק ואשר אינם בסמכותו של בית משפט או של בית דין אחר.

(ד) מבלי לפגוע בכלליות ההוראות שבסעיף קטן (ג), מוסמך בית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק -

(1) לתת צווים על שחרור אנשים שנעצרו או נאסרו שלא כדין;
(2) לתת צווים לרשויות המדינה, לרשויות מקומיות, לפקידיהן ולגופים ולאנשים אחרים הממלאים תפקידים ציבוריים על פי דין, לעשות מעשה או להימנע מעשות מעשה במילוי תפקידיהם כדין, ואם נבחרו או נתמנו שלא כדין - להימנע מלפעול;
(3) לתת צווים לבתי משפט, לבתי דין ולגופים ואנשים בעלי סמכויות שיפוטיות או מעין-שיפוטיות על פי דין - למעט בתי משפט שחוק זה דן בהם ולמעט בתי דין דתיים - לדון בעניין פלוני או להימנע מלדון או מלהוסיף ולדון בעניין פלוני, ולבטל דיון שנתקיים או החלטה שניתנה שלא כדין;
(4) לתת צווים לבתי דין דתיים לדון בעניין פלוני לפי סמכותם או להימנע מלדון או מלהוסיף ולדון בעניין פלוני שלא לפי סמכותם; ובלבד שלא ייזקק בית המשפט לבקשה לפי פסקה זו אם המבקש לא עורר את שאלת הסמכות בהזדמנות הראשונה שהייתה לו; ואם לא הייתה לו הזדמנות סבירה לעורר שאלת הסמכות עד שניתנה החלטה על ידי בית הדין הדתי, רשאי בית המשפט לבטל דיון שנתקיים או החלטה שניתנה על ידי בית הדין הדתי ללא סמכות.

קרא בבקשה את חוק יסוד השפיטה: שמגדיר את סמכויות בג"ץ "בחוק"... -מה זה אומר בכלל החוק הזה? לא יודע. בג"צ יחליט מה זה אומר.

הוא לא יכול להורות על מבצע? -חכה שתוגש לו עתירה המבקשת להורות לממשלת ישראל לצאת למבצע.
ואם ירצה יידון בה.
ואם ירצה לא יידון בה.
ואם ירצה יקבל אותה.
ואם ירצה לא יקבל אותה.

ואם ירצה יתן נימוקים בפסיקתו.
ואם ירצה לא ייתן.

חכה למוצא פיו.
ובינתיים, שב בשקט נתין. שב ושתוק. -לטובתך.

 

ואתה בעד שהממשלה הזאת תעשה את כל מה שהיא רוצה? חבורת האינטרסנטים והדמגוגים שבמדינה מתוקנת לא היו מתמנים לשרים. קודם כול צריך להפריד בינם לבין הראשות המבצעת ואז לעסוק ברפורמה משפטית.

 

YYY

אני דואג יותר מהדיקטטורה הקיימת. -מאשר מדיקטטורה עתידית שאולי תקרה ואולי לא.

צריך להבין משהו: בכל מקרה יש שליט.
אני מצטער. -אתה לא יכול לברוח מזה. אני יודע שהמילים הללו צורמות. אפילו כואבות לך.
אתה רוצה להימלט מזה? -לך לגור בג'ונגל לבד... או תקים שם קומונה. עם עוד 10 שחושבים בדיוק כמוך.

במבנים חברתיים מורכבים, לצערי, בכל מקרה יש שליט. יש ריבון. כי דעות יש הרבה. ואפשרויות יש הרבה. אבל אם תטפס מספיק גבוה יהיה רק שליט אחד שיצטרך לבחור, האם לנקוט בדרך A או B.
שליט.
ברצותו, בכל מקרה הוא מחר יכול לגייס אותי ואותך למילואים. בכל מקרה הוא יכול מחר להגיד לך: אתה חייב לעשות X.
ובכל מקרה נדרשת מאיתנו צייתנות.
לא כי צייתנות זה טוב. לא כי צייתנות זה כיף. -אלא כי הברירה השניה היא מדרון האנרכיה (שתמיד אתה חושב שתידרדר בו רק עד נקודה מסויימת, רק כדי לגלות שבפועל התדרדרת יותר, ושאנשים מסביבך חושבים להתדרדר הרבה הרבה יותר).

אפשר להתווכח. אפשר לרטון, אפשר להפגין. אפשר לאיים שבפעם הבא לא תצביע לו יותר. -אבל בינתיים נדרשת צייתנות.
-צר לי.

אז אם כבר יש שליט. ואם כבר נדרשת צייתנות: אני מעדיף לציית לשליט שהציבור מינה והציבור יכול לסלק.

-------------------------
לאחר שהרפורמה המשפטית תעבור אולי אנשים יתחילו להעלות על סדר היום את ההצעה שקוסמת לך, של ניתוק הכנסת מהממשלה.
אני לא פוסל את זה.
אם הם מוכשרים דיו, הם יגייסו קהל מצביעים. ואם הם מוכשרים דיו הם יוציאו את זה לפועל - וכולנו נבדוק האם זו שיטה שעובדת או לא, ונשפוט בקלפי.

עד שלא תעבור הרפורמה המשפטית - אין טעם במהלך הזה בדיוק כמו שאין טעם באף מהלך אחר. כי לא אותם נבחרי ציבור שלי ושלך, אלא הרשות השופטת: היא זו שתיצוק בו תוכן/ תגדיר, כרצותה, את תוכנו ואת אופיו.

 

בג"ץ לא יכול להוציא צווי מילואים ולא יכול לצאת למלחמה (ועוד אינספור דברים שהממשלה יכולה). בג"ץ יכול לבקר ולפסול החלטות שהוא רואה בהן לא חוקיות. יש לו חריגות מסמכות לפעמים ולכן צריך פסקת התגברות מאוזנת (כמו שביבי אמר בקולו).
יש מרחק עצום בין המציאות לבין המציאות האלטרנטיבית שאתה מתאר, גם אם תכתוב בכתב מודגש את כל הפסקה.
כמו שכבר סיכמנו פה, אתה לא בעד דמוקרטיה. אתה בעד דיקטטורה בקדנציות של 4 שנים.

Sent from my LE2113 using Tapatalk

 

על סמך מה אתה החלטת שבג"צ לא יכול X?
(עזוב לא רוצה. -לא יכול)
אני לא מבין?

הרי לבג"ץ יש סמכות לתת צווי עשה (וצווי אל תעשה) - "לרשויות המדינה, לרשויות מקומיות, לפקידיהן ולגופים ולאנשים אחרים הממלאים תפקידים ציבוריים על פי דין"...

אז על סמך מה אתה יוצא בפסקנות?

מחר יבוא פלוני אלמוני ויעתור לבג"צ להוציא צוו עשה לממשלת ישראל.
מה. בעולם. מונע. מבג"צ. להעתר?

(חוץ משיקוליו של בג"צ בעצמו?)
---------------------------

אני יודע שכואב לך. זו מראה שקשה להביט בה.

 

כי זה שאדם כלשהו עותר לבג"ץ "תצאו למלחמה בעזה", לא נותן לבג"ץ יד חופשית בהחלטה. יש חוק (שהוא הפרשן העליון עבורו) שהוא יכול להחליט לפיו. יש פסיקות שנעשו בהן לוליינות משפטית אבל יש גבול ואם אתה חושב שדברים כאלה אפשריים אז אין ממש מה לדון, תהנה במציאות האלטרנטיבית.

Sent from my LE2113 using Tapatalk