דיון תקשורת 2022/23

אני זוכר אינספור פעמים שאנשים יצאו על פרימו באמצע שידור והוא שתק כמו דג. ביציע העיתונות המקורית הוא היה על תקן הילד כאפות של הפאנל. אבל מאחורי הגב כל אחד הוא רמבו.

 

אגב היה מאורע היסטורי הערב. במשחק של יובה-סביליה צ'רלטון שמו בתור פרשן CHAT GPT. לדעתי זאת רשת השידור הראשונה בעולם שעושה את זה. אכן גאווה ישראלית.


עריכה:אה לא סליחה זה היה גילי ורמוט

 

מבחני קבלה לפרשן סריה א׳ בוואן:

-מה דעתך על פראטזי?
לא יודע מי זאת
-מה אתה יכול לספר על שיטת המשחק של איטליאנו?
יש מאמן איטלקי שקוראים לו איטליאנו? חחח אירוני קצת לא?
-האם רובלה צריך לשחק בעמדת הרג׳יסטה או המצאלה?
כבר סיפרתי לכם שיש לי תמונה עם אריאל מקדונלד ונייט האפמן?

 

רון קופמן יוצא על ההפגנות נגד הרפורמה!

 

יגאל גולדשטיין ״אני לא זוכר קבוצה עם כזאת אוריינטציה התקפית״ זה לא סתם שופר, זה שופר שמנגן מהתחת של יעקב שחר.

 

אני לא אובייקטיבי, אבל חושב שהוא צודק.
הגישה של הקבוצה הזאת התקפית באופן מוגזם אפילו.

 

באר שבע של בכר היתה לא פחות התקפית, כנ״ל מכבי של אוסקר, כנ״ל הפועל של גוטמן, כנ״ל בית״ר של אוחנה וההונגרים וכמובן כמובן מכבי חיפה ״המקורית״ של 93/4. שלא תבין, זאת אליפות אדירה, מכל כך הרבה סיבות, אבל לא צריך לנפח את זה שלא לצורך. גולדשטיין הזה מרגיש לי כמו תומר לוי על סטירואידים.

 

אני לא מסכים.
אתה עולה למשחקים עם 5 שחקני התקפה מובהקים (אבל מובהקים, לא 50\50 עם נטייה התקפית), בלי קשר אחורי, קו הגנה מאוד גבוה ומשחק לחץ.
כולל במשחקי עונה נגד היריבות הגדולות שלך.

אני לא מדבר על איכות ולא על כמות כיבושים, נטו הגישה של הקבוצה.

הרי על מה דובר פה בחודשים האחרונים כל הזמן? שבכר השתגע בהרכבים שלו ועולה all in כל משחק במערכים והרכבים מופקרים.

 

מבחינת סגנון המשחק וסגנון השחקנים, זו בהחלט אחת הקבוצות הכי התקפיות שראיתי
בלא מעט משחקים שיחקנו עם קשר אחורי אחד שהוא לא באמת קשר אחורי, ו5 שחקני התקפה מובהקים כששניים מתוכם הם קשרי 10 שתרומתם למשחק ההגנה היא מזערית( שרי וסבע)
פאני/מוחמד לבדו באמצע, שרי וסבע מלפניו, אצילי וחזיזה בכנפיים, דוד/פיירו בחוד
במשחקים שלא שיחקנו עם 5 שחקני התקפה בהרכב, עלינו עם 4.

 

בכר אמר אתמול שהסגנון הזה ''נכפה'' עלינו
זה לא היה הסגנון שהוא בנה עליו בתחילת העונה
הוא נאלץ לעבור לשחק סופר התקפי כדי שהקבוצה תכבוש מספיק שערים

 

הפקרות זה משהו אחר. אני מדבר על התקפיות. אתה יכול להיות הכי התקפי בעולם ועדיין לשמור על איזון. ב״ש של בכר היתה לא פחות התקפית מחיפה של בכר ולדעתי גם כבשה יותר שערים. רק ששם היה לך את ג׳ון אוגו שהיה קיר בטון באמצע. כנ״ל מכבי של אוסקר שהיה לך שם את גל אלברמן. אני חושב שהעזיבה של נטע מאד פגעה בנו בקטע הזה.

 

היה לך אוגו.
היו לך גם ראדי והובאן.
במכבי חיפה יש לך את אבו פאני (שהוא לא קשר אחורי), וזהו.
אתה לא רואה הבדל?

הגישה של הקבוצה מאוד מאוד התקפית. זה מתבטא גם בהרכבים וגם בהתנהלות על הדשא.
זאת חד משמעית קבוצה שעולה לדשא ואומרת "אנחנו נספוג 2 ונבקיע 4".
אני לא זוכר פה עוד קבוצות גדולות בגישה כזאת.
שוב, אני לא מדבר על כמות שערים או איכות משחק, רק על גישה.

 

בסדר אבל ראדי והובאן גם תרמו התקפית. ב"ש היתה יושבת על השער של היריבות שלה כל המשחק. אפילו אוגו היה עולה למעלה לאיים על השער. אתה מערבב בין שני מושגים. יש הפקרות ויש התקפיות. לפעמים הם תואמים אחד אחד את השני ולפעמים לא. אני מסכים איתך שהיתה השנה הפקרות ושהיו בעיות טקטיות, בעיקר אחרי העזיבה של נטע, אבל זה לא אומר שהקבוצה היתה יותר התקפית מקבוצות אחרות, זה פשוט אומר שהיא היתה מאד חדירה.

 

ברור שהם תרמו התקפית, אבל הם לא היו שחקני התקפה במהות שלהם.
התרומה ההתקפית שלהם היתה האקסטרה, לא המהות.

5 שחקני התקפה מובהקים בהרכב. עזוב תרומה התקפית של שחקנים נוספים כמו קורנו למשל, נטו שחקני התקפה.
אני לא זוכר קבוצה עם כזאת גישה פה בליגה.


נסכים שלא נסכים.

 

התרומה ההתקפית שלהם היתה הרבה יותר גדולה משל אבו פאני ומוחמד