הפרמייר ליג, מח' 37: סיטיזנס מחכים להכתרה. שבוע משחקים לצ'לסי במנצ'סטר. ליברפול נגד אסטון וילה.

קייטה נראה מעניין במשחקים הראשונים, הפציעות התכופות הרסו לו כל סיכוי לקריירה נורמלית בליברפול. לא עמד בקצב. סיים כפלופ.
צ'מברליין נראה טוב לפני שקרע רצועות ברומא, זאת הייתה פציעה קשה והוא לא חזר אותו שחקן. מעבר לזה עד שפה ושם פתח הוא שוב נפצע כמה וכמה פעמים.
פירמינו ומילנר אגדות מועדון.
פירמינו אחת הרכישות הטובות שאני ראיתי מאיתנו אי פעם.

 

יצא לו מעולה שקלופ הגיע במהרה. שחקן של מאמן. לא בטוח שעם מינוי אחר הוא לא היה מצטרף לקטגוריה של קייטה או שהיה פשוט סולידי ותו לו.
בנבחרת סבל מגישת וודוורד.

Sent from my SM-S906E using Tapatalk

 

אני רואה את יונייטד, וזה רק מדגיש כמה מה שיש לפפ בסיטי זה צ'יטים. אם כל זה שיונייטד מועדון עשיר, הרי אם לטן אח היה עכשיו את היכולות הכלכליות של פפ (או עם לפפ הייתה את הקבוצה שיש לינוייטד עכשיו אצלו בסיטי) היו שנה הבאה נוחתים באוגוסט שני חלוצים, שני בלמים, שני קשרים ומגן ימני לפחות ולא משנה כמה זה עולה. ברור שאם ינחתו חצי מאלו (אלא אם תיהיה רכישה פסיכית של הקטארים) זה נס גלוי. ואז עונה אחרי זה מי שלא היה מספיק טוב היה מוחלף גם כן.

גם מועדון עשיר כמו יונייטד זה פשוט לא אותו משחק (וכן יונייטד בעשור האחרון גרועה בטירוף גם ביחס לתקציב שלה לא צריך לספר לי את זה).

 

יכול להיות. מאמנים עושים שחקנים ולהיפך.
בסוף אצל רוג'רס הוא פתח את הקריירה אצלנו בתור ווינג בק אז אפשר לשער לאיזה כיוון זה היה הולך שם.

 

פרמינו לא שחקן של מאמן ולא בטיח עוד בגרמניה הוא הראה את הורסטיליות והדומיננטיות שהראה בליברפול.
קלופ ידע כמה חשובה הורסטיליות הזאת למשחק לחץ שלו ולבניה של ההתקפה. רודג׳רס השתמש בו כמו דביל כווינגבק.

עוד בתחילת הדרך שלו בגרמניה אנחנו עקבנו אחריו ובהמשך חצי אירופה שמה עליו עין.

לא מסכים לגבי קייטה שרק הפציעות הרסו שם קריירה.
פשוט לא התאים לרמה של הליגה.

 

לא אמרתי שרק הפציעות הרסו קריירה.
אמרתי שעם כמות כזאת של פציעות, אין סיכוי לקריירה.

 

לרוג'רס קוטיניו היה שחקן מפתח, לקלופ לא. דווקא יותר מבורך שהוא עזב. זה מה שאני תוהה אם לא צריך לקרות ביונייטד עם ברונו, אחרי שהקבוצה תעבור בעלות ובתקווה שתתנהל אחרת.

 

אתה מדבר על מילנר או על פירמינו?

פירמינו ממש לא שחקן של מאמן. בשיאו היה שחקן מבריק. בערך הכי רחוק שיכול להיות ממה שעולה אצלי בראש כשאני חושב על "שחקן של מאמן".

מילנר כמובן כן.

 

קוטיניו היה שחקן מפתח גם אצל קלופ. הוא לא עזב כי קלופ רצה שיעזוב.
המסע ג׳יהאד שלך על ברונו כאילו מדובר באיזה אדם לאלאנה זה הדבר הכי מגוחך שאפשר לקרוא בפורום הזה.

 

כשקוטיניו עזב זה הטריף לי את המוח כי הוא היה השחקן הכי טוב שלנו ואחד הטובים בליגה.
אני אף פעם לא רוצה לראות שחקנים כאלה עוזבים אותנו, הבעיה אצלנו שאין כסף לרכישות אם לא מוכרים ובלי אליסון וואן דייק לא היינו רואים שום תואר.

 

אני לא יודע אם אצל כל מאמן פירמינו היה משחק 9 כמו ששיחק אצלנו.
קלופ בנה את הקבוצה כשפירמינו הוא ה9 שיורד לקישור ומפנה שטחים, זה לא היה טריוויאלי בזמנו.
זה מעניין לראות איזה קריירה הוא היה עושה תחת מאמן אחר, לדעתי קלופ העצים אותו וזה לא משהו שצריך להוריד מפירמינו. כשיש מאמן ענק הוא יודע להוציא את ה100% מהשחקן.

 

היה נכון ליזום את המכירה שלו אפילו, וכן קלופ רצה שישאר. בלעדיו יותר איזון ומשחק יותר טוב ללא כדור. זו עסקה מעולה עבורכם. הכסף אפשר לקפוץ צעד קדימה.

 

בסדר זה תמיד ישמע כמו תירוץ.
יש שחקני כדורגל ש3 שנים נעדרו מהמגרשים באנגליה, חזרו ונראו כמו שחקני כדורגל.

הסיפור של קייטה לדעתי די פשוט, בגרמניה הוא נראה מאוד מיוחד בשילוב של טכניקה ויכולות אתלטיות.
באנגליה מהר מאוד זה נראה שאין שם שום דבר יחודי שיתן לו יתרון באנגליה.
קצת כמו פרד שנראה גם כן ״מיוחד״ לפני שדרך פה.

 

זה התפקיד ששיחק בהופנהיים(לפעמים שיחק שם ממש קשר התקפי).

 

לא יודע מה בדיוק ההגדרה ל"שחקן של מאמן" אבל פירמינו לצד היכולות הגבוהות שלו הוא לא סקורר והפורם שלו היה לא יציב. בתקופה שבה כמעט אין קבוצות שמשחקות עם שני חלוצים אני לא רואה איזו קבוצת טופ אחרת הייתה נותנת לו את הקרדיט בחוד חוץ מאיתנו, קלופ תפר לו תפקיד שמתאים בדיוק ליכולות שלו ובנה סביבו קבוצה שהוא יוכל לתפקד כשחקן הציר שלה.