הרבה פעמים אנחנו מדברים על גובא'ני רוסו, אבל סוף סוף אני רוצה לפתוח דיון רציני עליו, בלי קשר לאזרחות שלו... ועכשיו בקשר לכותרת- כידעו לכם יש שתי סוגים של דיוויד בקאהם- 1. דיוויד בקאהם הנקבה- השחקן שעושה הכל, מדבר, מצטלם, חתיך, רק לא משחק כדורגל. 2. דיוויד בקאהם המוכשר- שחקן שכל הזמן עובד במגרש, שחקן נשמה, עם בעיטות אדירות והרמות מצויינות... עכשיו בלי קשר לבקאהם (אני לא רוצה שניכנס אליו, נתתי אותו רק בתור דוגמא)... איפה הייתם שמים את רוסו? כשחקן שלא עושה הרבה, ומדבר מחוץ למגרש, ועושה יותר שטויות ומדבר יותר מיידי אבל בתחלס לא עושה כלום, או כשחקן שיודע לשלב צחוקים עם יכולות אדירות ורציניות במגרש? ------------------------------------------------- עכשיו דעתי, רוסו שחקן מצויין, שיודע לשלב את שתי הדברים האלה... לא רק שהוא נותן אווירה של כייפות וצחוקים בחיפה, הוא גם משפר אותה פלאים, שורף את הדשא- בקיצור שחקן נשמה. אני חושב שיש לו כישרון אדיר, אבל הוא עושה מלא שטויות, ולפעמיים עושה יותר מיידי שואו, ומנסה לעשות דאבל פסים כמו בלברקוזן שאתה בפיגור... אבל גו'באני זה שחקן שכייף לראות, ונכס לכדורגל הישראלי, ולא יעזור מה שיגידו, הוא מוסיף המון, אבל המון צבע לכדורגל שלנו. ----------------- תגיבו, ותגובות רציניות.
מסכים איתך שרוסו הוא בהחלט כישרון ענק. וגם אישיות גדולה שתורמת לכדורגל שלנו הרבה מאוד... אבל לפעמיים אפשר ליראות את רוסו שהוא לא זז על המשחק לא עושה כלום. כאילו חולם לא מספיק מתאמץ ולא שורף את הדשא כמו שאמרת. סה"כ יש לו יכולות גבוהות מאוד וגם במשחקים שהוא לא עושה כלום מספיקה הברקה אחת שלו.. (כמו נגד שטרום גראץ) על מנת להכריע משחק שלהם. ולשחקן שיש תיכולת הזאת אז יש לו איזושהי גדולה של אישיות ושל ספורטאי.
האמת שההקבלה בין השניים די הגיונית. רוסו הוא אולי "הכוכב" של הכדורגל הישראלי בעוד שבקהאם הוא "הכוכב" של הכדורגל העולמי. לטעמי רוסו הוא פשוט שחקן כדורגל מוכשר ביותר שעושה את העבודה שלו, או לפחות מנסה לעשותה, כל פעם כראוי. הוא תמיד משקיע ומשתדל (בניגוד לדעת אוהדי בית"ר) והקונצים שלו מחוץ למגרש לא קשורים כלל לרצינות שלו בתוך המגרש.
כל עוד יש שילוב טוב של שתי הדברים האלה ביחד.. של יכולת + חוסר רצינות מחוץ למגרש אז זה בסדר גמור.. וזה עדיף על יכולת בלבד.. וכמובן על חוסר מקצוענות לבד...
למה עם מישהו משחק גרוע ישר קוראים לו נקבה, הא? ועכשיו לעניינו, רוסו הוא אולי בקהאם של הליגה הישראלית, אבל זה הכל יחסי. רוסו יש לו את השטויות האלה מחוץ למגרש שמכניסות את כל מכבי חיפה(טוב כמעט את כולם) למצב רוח טוב ואז הם משחקים יותר בקלות.
אף אחד לא מתווכח עם זה שלרוסו יש כישרון אבל לדעתי רוסו יותר נהנה מכל המסביב של הכדורגל והוא משחק רק בשביל זה. זה נראה כאילו הוא עושה את החמישה מהלכים במשחק מנצח ורץ להתראיין.
נשמה, לא כל מי שמשחק גרוע קוראים לו נקבה.. להפך... ג'ובאני ודייויד מתנהגיםמחוץ למגרש כמו נקבות,והם אפילו נראים ככה(לפחות דון ג'ובאני)
זה דיון כל כך מטומטם שזה הורג אותי מצחוק... דיוויד בקהאם וג'ובאני רוסו, אני בטוח שעכשיו בקהאם מזיל דמעה ולא יכול לישון בלילה מהמחשבה שהשווה אותו לג'ובאני רוסו!!!
הוא היה מעדיף שישווה אותו לבנאדו עם התספורת המטומטמת המשותפת http://www.asoccer.co.il/forum/html/emoticons/biggrin.Xxx
תגיד אתה דביל? זה כמו שמשווים את בניון לאיימר- ברור שאיימר פי 1000000000 יותר טוב! אבל אני מדבר שיש ביניהם דמיון... אותו דבר רוסו-יש לו דמיון עם בקאהם, מהבחינה שעושים את שנייהם חתיכים, שניהם אוהבים את התקשורת, סביב שניהם יש עמולה תקשורתית ובנוסף שתיהם שחקנים מוכשרים מאוד... ( ברור שבקאהם הרבה יותר מוכשר- אבל הכל יחסי!)! אם אתה עדיין לא הבנת... אז אתה ...
לדעתי ג'ובאני מייצג את 2 הדברים ביחד...גם פוזות לפעמים...וגם שחקן נשמה... זה תלוי במצב רוח שלו...יש לו מצבי רוח...יש לו תקופות.. יש תקופות שהוא יהיה נשמה...ויהיה עם צחוקים. ויש תקופות שהוא יותר מדי מדגמן..ויותר מדי פוזות... לדעתי לג'ובאני יש תקופות ששתי הטענות האלה בדיוק מתאימות לו...
נשמה??!?! אתה בסדר?!?!? שחקן שלקח אליפות עם הפועל חיפה עונה אחרי זה עוזב לבית"ר ואחרי זה חשב לעבור להפועל ת"א אבל בסוף עזב למכבי חיפה... זה נראה לך שחקן נשמה?!?!? :roll:
שחקן נשמה זה לא חייב להיות שחקן שהוא סמל של קבוצה או משהו כזה... נראה שרפאל ואן דר וורט התכוון להגיד זה שרוסו הוא שחקן שנלחם על כל כדור, הוא משחק בשביל הקבוצה ולא בשביל כסף (גם, אבל רואים לפחות חיצונית שזה לא הכל בשבילו) ושהוא מאוד נפגע ככאשר האוהדים של קבוצתו מקללים אותו או בזים לו (מקרה בית"ר)