יש פה כמה פריקים של כדורגל עולמי שרואים בכדורגל ישראלי התעסקות ב"בית שימוש" כהגדרתם ודי מבואסים מהניצחון הישראלי אתמול. תתרגלו!
כמה נקודות: 1. הישג אדיר אתמול, להגיע לשלב כזה בטורניר נבחרות צעירות, עם כל השמות הגדולים שיש בטורניר זה נהדר. 2. לצערנו זה ייתן לגיא לוזון אשראי להמשיך בצעירה כמה שירצה. 3. צריך כוכבים קטנה - התיקו מול גרמניה אחלה אבל בדיעבד הם חלשים והפסידו לאנגליה וצ'כיה, והנקודה היחידה שלהם הייתה מולנו. 4. צריך להגיד שהיה לנו לא מעט מזל, לא ראינו פה יכולת יוצאת דופן או טאלנטים מבריקים (חוץ מגלוך וקצת תורג'מן). זה לא שכל הנבחרת הזו תוביל את הכדורגל הישראלי בעתיד אבל נקווה שזה ייתן את הפוש לכמה מהם לצאת לאירופה כמה שיותר מהר (פרץ, למקין, רביבו, תורג'מן).
אנחנו ממש לא מבואסים מהניצחון של הכדורגל הישראלי, אבל בואו לא נסתנוור, לא מדובר פה באיזושהי מגמה. כל סטטיסטיקן מתחיל יודע, שבשביל ליצור קו מגמה - צריכים 3 תצפיות. על הדור הזה של נבחרת נוער אחת, ניתן להגיד שזו מגמה. חצי מהנבחרת הזאת שמשחקת בצעירה, שיחקה בנבחרת הנוער בשנה שעברה ועשתה גמר אליפות אירופה עד גיל 19, מקום 3 במונדיאליטו ועכשיו עלתה לרבע הגמר ביורו הצעירות. באם מרבית השחקנים ששיחקו בטורנירים שצוינו לעיל, יעלו לבוגרת, ויציגו את אותה מחויבות וגם יכולת, בהרכב הנבחרת, בהחלט ניתן לחשוב שהסיכויים של נבחרת ישראל לעלות ליורו הם ריאלים, ולמונדיאל הם לא אפסיים. אבל - רק לפני חצי שנה, ראינו את אותה נבחרת הנוער (לא עם אותו סגל בהכרח ששיחק באליפות אירופה עד גיל 19, היו כמה שינויים), לא מצליחה לנצח את לטביה ולעלות שוב לאליפות אירופה עד גיל 19. אם היינו מודחים לקרואטיה, או לאנגליה, או לספרד, הייתי אומר ניחא. כאשר נבחרת הנוער לא מצליחה לנצח במשחק האחרון את לטביה - ולעלות שוב לאליפות אירופה - אני יודע שקבוצת השחקנים הזאת היא מיוחדת - אבל מתחתיה אין באמת המשכיות עם שחקנים נוספים. אולי יש מתחתיהם? אולי. אני לא מכיר ולא יודע, אבל על בסיס התוצאות בלבד, נבחרת הנוער כשלה השנה, ולא מול נבחרת שהיא אמורה להתקשות. נבחרת ישראל אתמול, השיגה את התוצאה. אבל הדרך היתה מזעזעת. בסוף אנחנו בטורניר של תוצאות. לא של דרך. המשחק של הנבחרת אתמול היה גרוע כי היא לא הגיעה לשער של נבחרת שאפילו לא ניסתה לתקוף. הצ'כים הגיעו ומדקה ראשונה החליטו אנחנו נשעמם את המשחק להחריד, ניקח את הנקודה שלנו, ונעלה לשלב הבא. זו כמובן הטעות הכי קלאסית בספר הכדורגל יחד עם מי שלא כובש סופג. אבל זה שהצ'כים החליטו להעביר את הזמן, זה לא אומר שישראל לקחה את הלימון והוציאה ממנו לימונים. כל הנסיונות של ישראל לחדור את הרחבה הצ'כית, לא הניבו כלום. לא היתה שום יצירתיות, ועד שעוד קיבלנו הזדמנויות לבעוט מ-20 מטרים, שחקנים שהיכולת שלהם לתת גולים, משם, היו אלה שלקחו את הבעיטות: גנדלמן, ג'אבר. הלחץ של ישראל גבר במחצית השניה, אבל הוא לא גבר כי לוזון הכניס תחכום למשחק. הוא גבר כי אוסקר גלוך רשם הברקה, כשהוא משחק כמעט לבד, נמצא באגף שמאל, אגף ימין, במרכז, אשכרה בכל מקום על המגרש. זה לא נבחרת. זה התעלות אינדיבידואלית. בנבחרת הנוער, אם גלוך לא היה במונדיאליטו, ולמרות החולשה של תאי עבד ואריאל לוגסי, ידעת שיש לך עוד 9 שחקנים בהרכב, שכל אחד מהם יכל להתעלות, ומהספסל יש לך את חלאילה ושיבלי, וסניור, שנכנסו ושינו משחקים. אני לא רואה בנבחרת הזאת אף שחקן שנכנס ועושה שינוי. אם יש כזה, לוזון לא נותן לו לבוא לידי ביטוי. הנבחרת הצעירה של ישראל עלתה אתמול למרות גיא לוזון, ולא בזכות גיא לוזון. היא עלתה אתמול על התעלות של ילד בן 18, שמוכיח שהוא כמה רמות מעל כל מה שיש פה, והיא עלתה מול נבחרת שהתעקשה לא לשחק כדורגל אתמול. הרי לא יכול להיות שנבחרת צ'כיה לפני יומיים הולכת ומנצחת את גרמניה, ולא בבונקר, אבל מצד שני יומיים אחר כך היא לא מסכנת את דניאל פרץ כמעט, אלא אם זו החלטה טקטית שגויה, שבה היא אומרת אנחנו נשחק רגוע, נשחק על תיקו, ישראל חלשה התקפית, והיא לא תכבוש פה. אולי היתה אצלם את חטא היוהרה שאנחנו כל כך מכירים, יכול להיות. אבל זה באמת הרגיש שהם אפילו לא מנסים. עכשיו שיקום מישהו ויגיד לי, שאם הוא מוציא את אוסקר גלוך מנבחרת הנוער, ושם את הנבחרת לא בבית שקיבלנו, בבית עם אוקראינה, ספרד, רומניה וקרואטיה, שזה הבית הפחות קשה (אבל עדיין קשה) - שהנבחרת הזאת עושה משהו יותר טוב בטורניר. ההישג של ישראל הוא היסטרי והיסטורי. אני לא מתבלבל לרגע. לא מדובר בטורניר שאנחנו מארחים. ולא מדובר בבית מוקדמות שבו אנחנו משחקים מול אנדורה, בלארוס ורומניה, עם כל הכבוד אליהן. ישראל עשתה 4 נקודות מול שחקני פרמייר ליג, בונדסליגה, ומדינות נוספות והוציאה אותם מול אנגליה, גרמניה וצ'כיה. אבל אני גם יודע שהכדורגל שראינו מהנבחרת של לוזון, לא היה דומה אפילו במילימטר לכדורגל של הנבחרת של אופיר חיים. לכן אני לא מסתנוור. אני יודע שיש חלק נכבד בהרכב, של שחקנים, שבאמת מרימים את הרמה, אבל חלק מהותי מהסגל, פשוט לא קשור לענף. וכל עוד לא יגיעו שנה אחרי שנה, שחקנים עם אותה רמה של שחקני נבחרת הנוער - משמע כאלה שיביאו אותנו יותר מפער בעשור לאליפות אירופה, הן בצעירה והן בנוער - אני יודע שמדובר בהישג חד פעמי שעוד 30 שנה ייזכרו בקיץ 22 / 23. פרץ - למקין - רביבו - תורג'מן - בעולם נורמלי הרביעייה הזאת פותחת את העונה בחו"ל + משחקת בבוגרת בספטמבר נגד רומניה בהרכב. בעולם של הכדורגל הישראלי - אף אחד מהם לא יראה דקה.
שמתם לב שגם ויקטוריה פילזן שהודחה נגד מכבי בזמנו באה שאננה ובקושי שיחקה כדורגל כי הספיק לה תיקו ובגלל זה הודחה נגד מכבי 2:0 ורק אחרי הפיגור הזה התחילה לטווח על השער של מכבי. כנראה שגם לכדורגל הצכי יש שריטה משלו. Sent from my SM-S918B using Tapatalk